המלצה חמה: "'קינג' מפתחת קנדי קראש תזנק 30% ביום המסחר הראשון"
"קינג המפתחת של קנדי קראש בשלה להנפקה והמנייה שלה תשיג תוצאות נאות שלא כמו זינגה שהשקעה בה הובילה את המשקיעים להפסדים משמעותיים", כך מעריך ג'וזף גריקורן, מנכ"ל ומייסד מוריס גרופ, המתמחה בהשקעות במניות טכנולוגיה ורשתות חברתיות וגם השקעה במניות של חברות פרטיות שטרם הונפקו.
לקינג יש את האפליקציה מספר 1 בפייסבוק ויש לה מעל ל-75 מיליון משתמשים יומיים פעילים, ברור שהחברה הזו פועלת נכון וברור שהדרך להנפקה משם תהיה קצרה. האנליסטים משווים את קינג לזינגה שלא בצדק, ההשוואה שלהם מבוססת על תחום הפעילות של החברות (משחקים) ולא על הסטטיסטיקה שנוטה לטובת קינג.
גרינקורן מתייחס לאפליקציית המשחק הממכרת כחוד החנית של 'קינג', "קנדי קראש לבדה היא כאמור אפליקציית הפייסבוק החזקה ביותר בעולם עם 40 מיליון משתמשים ביום ויותר מ-225 מיליון משתמשים פעילים חודשיים ברחבי העולם. החברה מציעה 150 משחקים המותאמים ל-14 שפות שונות באתר האינטרנט שלה ובסלולאר. ברשימת 4 המשחקים הפופולאריים ביותר בעולם, שלושה הם משחקים של קינג קנדי קראש במקום הראשון, פט רסקיו במקום השני ופארם הירו'ז במקום הרביעי."
"בשורת ההכנסות, קינג נהנית ישירות מהכנסות של כ-600 מיליון דולר בשנה, נתון שצפוי לעלות משמעות בשל החדירה המוצלחת מאוד של החברה לתחום המובייל. חדירה לתחום המובייל ברשתות החברתיות הוכיחה את עצמה בתוצאות הנהדרות שהציגה לאחרונה פייסבוק ומהוות נדבח מהותי וחשוב בדרך להנפקה של טוויטר. כיום, אין זכות קיום לחברה שלא מצליחה לחדור לתחום המובייל בצורה אפקטיבית וכאן נמצא ההבדל המהותי בין זינגה שעיקר המשתמשים שלה נמצא במחשבים נייחים לקינג שרוב המשתמשים שלה משחקים בטלפון הנייד שלהם או בטאבלט."
- 2 מניות קטנות, עם פוטנציאל גדול
- סוכריה חמוצה: יצרנית הקאנדי קראש צללה אתמול 20% במסחר המאוחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בנוסף, 90% מתנועת המשתמשים בזינגה הגיע אליה דרך פייסבוק, הדבר אומר שזינגה צריכה בשל כך לוותר על עמלת תיווך שנשארת אצל פייסבוק ומקטינה את רווחי החברה. במקרה של קינג, 50% מהמשתמשים שלה מגיעים מפייסבוק בעוד 50% הם משתמשים ישירים במשחקים שלה. לזינגה יש היום 10 מיליון משתמשים והמשחקים שלה - פארם וויל וטקסס הולדם מדורגים כמשחקים ה-12 וה-14 בדירוג המשחקים האהובים בעולם."
זינגה הונפקה בשווי של כ-9 מיליארד דולר. קינג לומדת מהטעויות של פייסבוק וזינגה וצפויה להנפיק בשווי ראשוני של כ-5 מיליארד דולר מכפיל זול מאוד מול הכנסה של 600 מיליון דולר בשנה. המספרים מדברים בעד עצמם, ההנפקה של קינג צפויה להיות הנפקה מאוד מוצלחת עם זינוק של כ-30% ביום המסחר הראשון של המניה. ההתמכרות ההמונית לקנדי קראש שכוללת את כל הגילאים והמגזרים תוביל את קינג להנפקה מלכותית במיוחד."
- 3.גיל 02/10/2013 14:04הגב לתגובה זועוד מעט יבוא משהו אחר אחרי הקנדי קראש זה לא יחזיק כמו ה draw somthing שתוך חודשיים נעלם
- 2.morphilee 01/10/2013 14:49הגב לתגובה זומידה ורוצה לקניות מניות לפני ההנפקה איך עושים זאת??
- 1.zik 01/10/2013 14:46הגב לתגובה זול-600 מ' הכנסות בשנה על 5B קאפ הוא קורא מכפיל זול מאוד. נחכה לה בפינה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
