נוירולינק של אילון מאסק תפרסם את המחקר הראשון שלה על בני אדם
חברת שבבי המוח של האדם העשיר בעולם הגישה לראשונה מאמר לכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, ובו נתונים על שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל שלה. הפרסום עשוי לסמן את תחילת המעבר של נוירולינק למחקר מדעי מבוקר, אך גם מעלה שאלות אתיות
ורגולטוריות על החזון לשתלים מוחיים לאנשים בריאים
אילון מאסק נוירולינק, חברת שבבי המוח של אילון מאסק, שלחה מאמר מדעי לכתב העת New England Journal of Medicine. זה יהיה הפרסום הראשון שלה עם נתונים מבני אדם שעבר ביקורת עמיתים. המאמר מתאר את שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל של נוירולינק, כולל נתוני בטיחות מפורטים על הביצועים וההשפעות של המכשיר.
את הפרטים האלה חשף מייקל לוטון, מנכ״ל ונשיא מכון ברו הנוירולוגי באריזונה, שהוא אחד מאתרי הניסויים הקליניים של החברה. הוא שיתף את המידע בשיחה פרטית בשולי כנס על שתלי מוח בניו יורק שאירח מערך הבריאות Mount Sinai. מעבר לאישור שהמאמר נשלח לכתב העת היוקרתי, לוטון סירב לספק פרטים נוספים על תוכן המחקר או הממצאים שבו.
החברה גייסה יותר ממיליארד דולר במהלך חייה, ובסבב הגיוס האחרון שלה היא הוערכה בכ-9 מיליארד דולר. למרות השווי העצום והתשומת לב התקשורתית שהיא מקבלת, עד עכשיו החברה לא פרסמה אף מאמר מדעי אחד עם נתונים מבני אדם שעבר את תהליך ביקורת העמיתים המקובל בקהילה המדעית. מדענים מחוץ לחברה צריכים בדיוק את הנתונים האלה כדי להעריך באופן עצמאי ואובייקטיבי עד כמה המכשירים שלה באמת עובדים בפועל.
תועלת שמצדיקה את הסיכון
נוירולינק חשפה בעבר שהיא השתילה את השבב שלה ב-12 אנשים עד כה. כל החולים האלה סובלים ממוגבלויות חמורות או מפגיעות נוירולוגיות קשות, בדיוק כמו שצריך להיות בשלב המוקדם הזה של מחקר קליני על טכנולוגיה פולשנית. השתלת מכשירים במוח היא פרוצדורה מסוכנת שדורשת הצדקה רפואית ברורה, ולכן הרגולטורים מאשרים אותה רק לחולים שהתועלת הפוטנציאלית שלהם מצדיקה את הסיכון. אבל החזון של מאסק הרבה יותר שאפתני מזה.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
די ג׳יי סיאו, נשיא החברה, אמר בספטמבר האחרון שהחברה מקווה להשתיל את המכשיר שלה באדם בריא לחלוטין עד 2030. זו קפיצה משמעותית שמעלה שאלות רפואיות, אתיות ורגולטוריות מורכבות. עד עכשיו, שתלי מוח מסוג brain-computer interface שמאפשרים לחולים לשלוט במחשבים באמצעות מחשבה בלבד הושתלו רק בחולים עם צרכים רפואיים קשים במיוחד: אנשים עם שיתוק מלא, מחלות ניווניות קשות, או פגיעות מוחיות חמורות שמצדיקות לקחת סיכון גבוה.
לוטון הסביר בכנס, שבו שימש כמנחה, כי לנוירולינק
יש "חזון ליישם את השתל כמעט בכל מי שיכול להיות לו צורך אפשרי בכך". המשמעות היא שהחברה רואה את השתל שלה לא רק כפתרון רפואי לחולים, אלא כטכנולוגיה שיכולה לשפר את היכולות של אנשים רגילים. אבל לוטון הוסיף מיד שהחברה עדיין "רחוקה מאוד" מלהגיע לשלב הזה של השתלה
באדם בריא. "הם היו מאוד קפדניים ומתודיים בהתמקדות בחולים עם מוגבלות", הוא הדגיש, ותיאר גישה שמרנית ואחראית יותר ממה שההצהרות הציבוריות של מאסק לפעמים משדרות.
20,000 אנשים בשנה עד 2031
החברה שואפת להשתיל שבבים ב-20,000 אנשים בשנה עד 2031, ולהגיע להכנסות שנתיות של לפחות מיליארד דולר. כדי לשים את המספרים האלה בפרספקטיבה, זה אומר לעבור מ-12 חולים שקיבלו את השתל עד היום ל-20,000 השתלות חדשות בשנה אחת בלבד תוך שש שנים בלבד. זו קפיצה של יותר מ-160,000 אחוזים, שדורשת לא רק פריצות טכנולוגיות אלא גם בניית תשתית ייצור ענקית, הכשרת מאות מנתחים, קבלת אישורים רגולטוריים בעשרות מדינות, ומערכת לוגיסטית שיכולה לתמוך בעשרות אלפי מטופלים שזקוקים למעקב רפואי צמוד.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
מעבר למכשיר הנוכחי שעוזר לאנשים לשלוט במחשבים ובמכשירים אלקטרוניים באמצעות מחשבה בלבד, נוירולינק עובדת על מספר פרויקטים שאפתניים נוספים במקביל. אחד מהם הוא שבב שאמור להחזיר ראייה לעיוורים, פרויקט שדורש הבנה מדויקת של אופן עיבוד התמונות במוח. פרויקט נוסף הוא שבב שיוכל לקרוא דיבור ישירות מהמוח ולתרגם אותו לטקסט או לדיבור סינתטי, שיכול לעזור לאנשים שאיבדו את יכולת הדיבור. ויש גם פרויקט לטיפול במחלת פרקינסון באמצעות גירוי חשמלי ממוקד של אזורים ספציפיים במוח. כל אחד מהפרויקטים האלה הוא אתגר טכנולוגי, רפואי ורגולטורי עצום בפני עצמו, שיכול לקחת שנים רבות של מחקר ופיתוח.
מאסק, כמו תמיד, מושך תשומת לב תקשורתית ענקית לכל מה שהוא נוגע בו. נוירולינק רחוקה מלהיות החברה היחידה שמפתחת ממשקי מוח-מחשב, יש עוד כמה חברות ומרכזי מחקר אקדמיים שעובדים על טכנולוגיות דומות, חלקם כבר שנים רבות לפני שמאסק נכנס לתחום. אבל נוירולינק זוכה להרבה יותר כיסוי תקשורתי, עניין ממשקיעים והשקעות הון בזכות המייסד המפורסם והשנוי במחלוקת שלה. זה האיץ את קצב המחקר והפיתוח בכל התחום, משך כישרונות מהשורה הראשונה, והעלה את המודעות הציבורית לאפשרויות של הטכנולוגיה. אבל זה גם יצר ציפיות שאולי לא ריאליסטיות לגבי קצב ההתקדמות והיכולות האמיתיות של הטכנולוגיה בשלב הנוכחי.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
סם אלטמן וסונדאר פיצאי רשתות חברתיותאלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
הביקורות על GPT-5, תלות במוצר יחיד ומבנה מימון מסובך פוגעים באמון ב־OpenAI, בעוד שאלפאבית נהנית מצמיחה במנועי הענן והחומרה וממצבת את עצמה כשחקנית היציבה בענף
בשבועות האחרונים מתגבש שינוי כיוון בהשקעות הבינה המלאכותית. חברות שהיו מזוהות עד לא מזמן עם OpenAI מאבדות גובה, בעוד שאלפאבית Alphabet 1.15% , שבעבר נתפסה כמאחרת במרוץ, מתחזקת ומושכת אליה עניין מחודש מצד משקיעים. השינוי אינו נובע מאירוע נקודתי, אלא מצבר של התפתחויות שחושפות פערים בגישת החברות לצמיחה, מימון ויכולת ביצוע.
OpenAI, שבמשך תקופה ארוכה הייתה מזוהה עם הובלת החדשנות בתחום, מתקשה לשמר את התדמית הזו, כאשר הביקורות שפורסמו לאחר השקת GPT-5 הצביעו על חוסר אחידות באיכות ועל פערים ביחס לציפיות שהחברה עצמה יצרה. המשקיעים, שכבר היו רגישים לעלות הגוברת של פיתוח מודלים בגודל דומה, החלו לבחון מחדש אם החברה מסוגלת לעמוד בהבטחותיה.
באותה עת, אלפאבית הציגה עדכון משמעותי למודל Gemini וזכתה לתגובות חיוביות הרבה יותר מבעבר. מבחינת השוק, העיתוי היה משמעותי: בשעה ש־OpenAI עסוקה בשיפור מוצר מרכזי שלא עמד בחלק מהציפיות, אלפאבית מציגה שדרוג שנראה בשל, הנשען על מערך תשתיות ונתונים גדול בהרבה. התוצאה היא חיזוק ההכרה ביכולת שלה להתקדם בקצב יציב יותר. מספיק להסתכל ברשתות החברתיות ולראות את כל הפרסומים של אנשים על ביטול המנוי ל-ChatGPT לטובת Gemini כדי להבין את המצב.
שותפיה העסקיים של OpenAI - ספקיות ענן, יצרניות שבבים ושחקניות תשתית - חוות ירידה חדה בביצועי המניות, כאילו ההסתמכות על החברה הפכה מנכס לסיכון. אורקל, קורוויב ו־AMD מצאו עצמן בלב המגמה, לצד חברות נוספות שנהנו מהביקוש שנוצר סביב ChatGPT ופתאום נאלצות להתמודד עם הערכות מחודשות. במקביל, חברות הקשורות לאקוסיסטם של אלפאבית הציגו ביצועים חזקים במיוחד. העלייה בביקוש לרכיבים למרכזי הנתונים של החברה נתפסה כסימן לכך שהרחבת היכולות מתבצעת בקצב מהיר מהצפוי. Lumentum, Celestica ובמיוחד ברודקום נהנו מכל מהלך שביסס את אלפאבית כמי שמגדילה את נתח החישוב שלה ללא תלות בקבלן חוץ.
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- זינקה 70% תוך שנה: אלפאבית בשיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התלות במוצר יחיד
מבט רחב על התעשייה מדגיש את הפער המבני בין שתי החברות. OpenAI תלויה כמעט לחלוטין במוצר מרכזי אחד - ChatGPT - שגם אם הוא נפוץ מאוד, קצב הצמיחה שלו כבר אינו חד כפי שהיה בתחילת הגל. במצב שבו ההכנסות נשענות על שירות יחיד, כל האטה בביקוש הופכת למשמעותית, במיוחד עבור חברה שהתחייבויות החישוב שלה הולכות ותופחות. מנגד, אלפאבית פועלת על בסיס מנועי הכנסה רבים ומבוזרים, המאפשרים לה לספוג תנודות ולהמשיך להשקיע בהרחבת יכולות ה־AI בקצב עקבי.על רקע זאת, גבר גם הדיון בדבר מבנה המימון של OpenAI. שאלות על עסקאות מורכבות, הסדרי חוב והתחייבויות ארוכות טווח קיבלו חשיפה ציבורית שהפחיתה את רמת הביטחון של המשקיעים. ההבנה שהחברה נדרשת לגייס סכומים עצומים בשנים הקרובות כדי לתמוך ביעדים שהציבה לעצמה, העלתה ספק אם תוכל לעשות זאת בלי לשחוק ערך או לבטל יוזמות. התבטאויות של הנהלת החברה תרמו לאווירה הזו. משפטים שנאמרו בפומבי, שלכאורה זלזלו בחששות המשקיעים או רמזו על מעורבות ממשלתית בתמיכה פיננסית, עוררו ביקורת נוספת.
