נוירולינק של אילון מאסק תפרסם את המחקר הראשון שלה על בני אדם
חברת שבבי המוח של האדם העשיר בעולם הגישה לראשונה מאמר לכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, ובו נתונים על שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל שלה. הפרסום עשוי לסמן את תחילת המעבר של נוירולינק למחקר מדעי מבוקר, אך גם מעלה שאלות אתיות
ורגולטוריות על החזון לשתלים מוחיים לאנשים בריאים
אילון מאסק נוירולינק, חברת שבבי המוח של אילון מאסק, שלחה מאמר מדעי לכתב העת New England Journal of Medicine. זה יהיה הפרסום הראשון שלה עם נתונים מבני אדם שעבר ביקורת עמיתים. המאמר מתאר את שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל של נוירולינק, כולל נתוני בטיחות מפורטים על הביצועים וההשפעות של המכשיר.
את הפרטים האלה חשף מייקל לוטון, מנכ״ל ונשיא מכון ברו הנוירולוגי באריזונה, שהוא אחד מאתרי הניסויים הקליניים של החברה. הוא שיתף את המידע בשיחה פרטית בשולי כנס על שתלי מוח בניו יורק שאירח מערך הבריאות Mount Sinai. מעבר לאישור שהמאמר נשלח לכתב העת היוקרתי, לוטון סירב לספק פרטים נוספים על תוכן המחקר או הממצאים שבו.
החברה גייסה יותר ממיליארד דולר במהלך חייה, ובסבב הגיוס האחרון שלה היא הוערכה בכ-9 מיליארד דולר. למרות השווי העצום והתשומת לב התקשורתית שהיא מקבלת, עד עכשיו החברה לא פרסמה אף מאמר מדעי אחד עם נתונים מבני אדם שעבר את תהליך ביקורת העמיתים המקובל בקהילה המדעית. מדענים מחוץ לחברה צריכים בדיוק את הנתונים האלה כדי להעריך באופן עצמאי ואובייקטיבי עד כמה המכשירים שלה באמת עובדים בפועל.
תועלת שמצדיקה את הסיכון
נוירולינק חשפה בעבר שהיא השתילה את השבב שלה ב-12 אנשים עד כה. כל החולים האלה סובלים ממוגבלויות חמורות או מפגיעות נוירולוגיות קשות, בדיוק כמו שצריך להיות בשלב המוקדם הזה של מחקר קליני על טכנולוגיה פולשנית. השתלת מכשירים במוח היא פרוצדורה מסוכנת שדורשת הצדקה רפואית ברורה, ולכן הרגולטורים מאשרים אותה רק לחולים שהתועלת הפוטנציאלית שלהם מצדיקה את הסיכון. אבל החזון של מאסק הרבה יותר שאפתני מזה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
די ג׳יי סיאו, נשיא החברה, אמר בספטמבר האחרון שהחברה מקווה להשתיל את המכשיר שלה באדם בריא לחלוטין עד 2030. זו קפיצה משמעותית שמעלה שאלות רפואיות, אתיות ורגולטוריות מורכבות. עד עכשיו, שתלי מוח מסוג brain-computer interface שמאפשרים לחולים לשלוט במחשבים באמצעות מחשבה בלבד הושתלו רק בחולים עם צרכים רפואיים קשים במיוחד: אנשים עם שיתוק מלא, מחלות ניווניות קשות, או פגיעות מוחיות חמורות שמצדיקות לקחת סיכון גבוה.
לוטון הסביר בכנס, שבו שימש כמנחה, כי לנוירולינק
יש "חזון ליישם את השתל כמעט בכל מי שיכול להיות לו צורך אפשרי בכך". המשמעות היא שהחברה רואה את השתל שלה לא רק כפתרון רפואי לחולים, אלא כטכנולוגיה שיכולה לשפר את היכולות של אנשים רגילים. אבל לוטון הוסיף מיד שהחברה עדיין "רחוקה מאוד" מלהגיע לשלב הזה של השתלה
באדם בריא. "הם היו מאוד קפדניים ומתודיים בהתמקדות בחולים עם מוגבלות", הוא הדגיש, ותיאר גישה שמרנית ואחראית יותר ממה שההצהרות הציבוריות של מאסק לפעמים משדרות.
20,000 אנשים בשנה עד 2031
החברה שואפת להשתיל שבבים ב-20,000 אנשים בשנה עד 2031, ולהגיע להכנסות שנתיות של לפחות מיליארד דולר. כדי לשים את המספרים האלה בפרספקטיבה, זה אומר לעבור מ-12 חולים שקיבלו את השתל עד היום ל-20,000 השתלות חדשות בשנה אחת בלבד תוך שש שנים בלבד. זו קפיצה של יותר מ-160,000 אחוזים, שדורשת לא רק פריצות טכנולוגיות אלא גם בניית תשתית ייצור ענקית, הכשרת מאות מנתחים, קבלת אישורים רגולטוריים בעשרות מדינות, ומערכת לוגיסטית שיכולה לתמוך בעשרות אלפי מטופלים שזקוקים למעקב רפואי צמוד.
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- חברת BigBear הביטחונית מזנקת 11% לאור דוח רבעוני ורכישה משמעותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מעבר למכשיר הנוכחי שעוזר לאנשים לשלוט במחשבים ובמכשירים אלקטרוניים באמצעות מחשבה בלבד, נוירולינק עובדת על מספר פרויקטים שאפתניים נוספים במקביל. אחד מהם הוא שבב שאמור להחזיר ראייה לעיוורים, פרויקט שדורש הבנה מדויקת של אופן עיבוד התמונות במוח. פרויקט נוסף הוא שבב שיוכל לקרוא דיבור ישירות מהמוח ולתרגם אותו לטקסט או לדיבור סינתטי, שיכול לעזור לאנשים שאיבדו את יכולת הדיבור. ויש גם פרויקט לטיפול במחלת פרקינסון באמצעות גירוי חשמלי ממוקד של אזורים ספציפיים במוח. כל אחד מהפרויקטים האלה הוא אתגר טכנולוגי, רפואי ורגולטורי עצום בפני עצמו, שיכול לקחת שנים רבות של מחקר ופיתוח.
מאסק, כמו תמיד, מושך תשומת לב תקשורתית ענקית לכל מה שהוא נוגע בו. נוירולינק רחוקה מלהיות החברה היחידה שמפתחת ממשקי מוח-מחשב, יש עוד כמה חברות ומרכזי מחקר אקדמיים שעובדים על טכנולוגיות דומות, חלקם כבר שנים רבות לפני שמאסק נכנס לתחום. אבל נוירולינק זוכה להרבה יותר כיסוי תקשורתי, עניין ממשקיעים והשקעות הון בזכות המייסד המפורסם והשנוי במחלוקת שלה. זה האיץ את קצב המחקר והפיתוח בכל התחום, משך כישרונות מהשורה הראשונה, והעלה את המודעות הציבורית לאפשרויות של הטכנולוגיה. אבל זה גם יצר ציפיות שאולי לא ריאליסטיות לגבי קצב ההתקדמות והיכולות האמיתיות של הטכנולוגיה בשלב הנוכחי.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.46% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)טבע עולה 2.9%, בשיא של ה-5 שנים האחרונות, קלטורה מזנקת 28%; הנאסד״ק יורד ב-0.8%
הנאסד"ק בירידה של 0.8%; לייבפרסון עולה 30%; הממשל האמריקאי לקראת החזרת הפעילות ואיתו שורה של נתוני מאקרו שייתנו לנו הבנה על מצב הכלכלה האמריקאית ולאן פני הריבית
וול סטריט מחפשת AI. אמרתם בשיחת הועידה שאתם מתרחבים ב-AI המניה תזנק - טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה? ; רכשתם פעילות של AI - המניה תזנק 28% במחזור ענק. זה מה שקלטורה Kaltura 30.27% דיווחה הבוקר והמניה שלה טסה - קלטורה רוכשת את הסטארטאפ הישראלי eSelf.ai ב-27 מיליון דולר.
עוד מזנקת היא לייבפרסון בעקבות דוחות ותחזית. זו חברה שהיתה מהראשונות שפיתחו צ'אט, אבל הוא לא היה מאוד חכם. הבינה המלאכותית גמרה את העסק, ולייבפרסון לייבפרסון 20.91% מנסה להמציא את עצמה מחדש. המניה מזנקת ב-30% לאחר פרסום הדו״חות ל-Q3. החברה רשמה הכנסות של כ-60.2 מיליון דולרים - ירידה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך מדובר בנתון חיובי מעל לתחזיות השוק. גם בשורת רווח ה-EBITDA שעמד על כ-4.8 מיליון דולרים החברה עקפה את ציפיות השוק כשבשנת 2025 כולה החברה מעריכה הכנסות בטווח שבין 235-240 מיליון דולרים(העלאת התחזית המוקדמת).
אחרי פתיחה חזקה לשבוע האווירה עכשיו זהירה. ברקע יש התקדמות מעודדת לקראת סיום של השבתת הממשל האמריקאי והרבה צפיה ל"מבול" של נתוני מאקרו שיגיעו בעקבות זה. האופטימיות בקשר לסיום ההשבתה מגיעה בעיקר מההצבעה של הסנאט שהייתה בלילה. הסנאט אישר את הצעת החוק לסיום השבתת הממשל שהייתה הארוכה בתולדות ארה"ב והגיעה ל-41 ימים (!) ההצעה אושרה ברוב של 60 מול 40 קולות, אחרי שקבוצה של דמוקרטים מתונים הצטרפה לרפובליקנים. ההצעה כנראה גם תעבור בבית הנבחרים והיא תכלול תשלום לעובדים במגזר הציבורי שלא קיבלו שכר בתקופת ההשבתה כמו גם איסור על פיטורים עד סוף ינואר. עם זאת, במפלגה הדמוקרטית מותחים ביקורת על כך שההסכם אינו כולל את הארכת הסובסידיות לחוק הבריאות.
במהלך ההשבתה פעילות התעופה בארה"ב מאוד נפגעה, כשמחסור בבקרי טיסה ובצוותי אבטחה הוביל לעיכובים נרחבים ולביטול של יותר מ-10,000 טיסות ברחבי המדינה. החזרה לשגרה צפויה להוריד את הלחץ בשדות התעופה בהדרגה שזה גם בשורה טובה לאזרח ולכלכלה למרות שגורמים תעשייה מעריכים שיידרשו עוד כמה וכמה ימים עד שהמערכת תחזור לפעול בקצב של השגרה.
- וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
- אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2%, מאנדיי צונחת 19% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקווה לסיום ההשבתה מעודדת את המשקיעים זה מגיע אחרי שבועות של חשש מפגיעה בצריכה ובפעילות הכלכלית. עכשיו המשקיעים מתמקדים באפשרות שהחזרה לשגרה תאפשר פרסום מחודש של נתוני מאקרו שנעצרו, וככה גם תספק לפד' תמונה מלאה לפני החלטת הריבית שיקבל בדצמבר.
