אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותנוירולינק של אילון מאסק תפרסם את המחקר הראשון שלה על בני אדם
חברת שבבי המוח של האדם העשיר בעולם הגישה לראשונה מאמר לכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, ובו נתונים על שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל שלה. הפרסום עשוי לסמן את תחילת המעבר של נוירולינק למחקר מדעי מבוקר, אך גם מעלה שאלות אתיות
ורגולטוריות על החזון לשתלים מוחיים לאנשים בריאים
אילון מאסק נוירולינק, חברת שבבי המוח של אילון מאסק, שלחה מאמר מדעי לכתב העת New England Journal of Medicine. זה יהיה הפרסום הראשון שלה עם נתונים מבני אדם שעבר ביקורת עמיתים. המאמר מתאר את שלושת החולים הראשונים שקיבלו את השתל של נוירולינק, כולל נתוני בטיחות מפורטים על הביצועים וההשפעות של המכשיר.
את הפרטים האלה חשף מייקל לוטון, מנכ״ל ונשיא מכון ברו הנוירולוגי באריזונה, שהוא אחד מאתרי הניסויים הקליניים של החברה. הוא שיתף את המידע בשיחה פרטית בשולי כנס על שתלי מוח בניו יורק שאירח מערך הבריאות Mount Sinai. מעבר לאישור שהמאמר נשלח לכתב העת היוקרתי, לוטון סירב לספק פרטים נוספים על תוכן המחקר או הממצאים שבו.
החברה גייסה יותר ממיליארד דולר במהלך חייה, ובסבב הגיוס האחרון שלה היא הוערכה בכ-9 מיליארד דולר. למרות השווי העצום והתשומת לב התקשורתית שהיא מקבלת, עד עכשיו החברה לא פרסמה אף מאמר מדעי אחד עם נתונים מבני אדם שעבר את תהליך ביקורת העמיתים המקובל בקהילה המדעית. מדענים מחוץ לחברה צריכים בדיוק את הנתונים האלה כדי להעריך באופן עצמאי ואובייקטיבי עד כמה המכשירים שלה באמת עובדים בפועל.
תועלת שמצדיקה את הסיכון
נוירולינק חשפה בעבר שהיא השתילה את השבב שלה ב-12 אנשים עד כה. כל החולים האלה סובלים ממוגבלויות חמורות או מפגיעות נוירולוגיות קשות, בדיוק כמו שצריך להיות בשלב המוקדם הזה של מחקר קליני על טכנולוגיה פולשנית. השתלת מכשירים במוח היא פרוצדורה מסוכנת שדורשת הצדקה רפואית ברורה, ולכן הרגולטורים מאשרים אותה רק לחולים שהתועלת הפוטנציאלית שלהם מצדיקה את הסיכון. אבל החזון של מאסק הרבה יותר שאפתני מזה.
- טסלה יורדת למרות מסירות שיא - מה הסיבה?
- OpenAI זינקה לשווי של חצי טריליון דולר ועקפה את ספייס אקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
די ג׳יי סיאו, נשיא החברה, אמר בספטמבר האחרון שהחברה מקווה להשתיל את המכשיר שלה באדם בריא לחלוטין עד 2030. זו קפיצה משמעותית שמעלה שאלות רפואיות, אתיות ורגולטוריות מורכבות. עד עכשיו, שתלי מוח מסוג brain-computer interface שמאפשרים לחולים לשלוט במחשבים באמצעות מחשבה בלבד הושתלו רק בחולים עם צרכים רפואיים קשים במיוחד: אנשים עם שיתוק מלא, מחלות ניווניות קשות, או פגיעות מוחיות חמורות שמצדיקות לקחת סיכון גבוה.
לוטון הסביר בכנס, שבו שימש כמנחה, כי לנוירולינק
יש "חזון ליישם את השתל כמעט בכל מי שיכול להיות לו צורך אפשרי בכך". המשמעות היא שהחברה רואה את השתל שלה לא רק כפתרון רפואי לחולים, אלא כטכנולוגיה שיכולה לשפר את היכולות של אנשים רגילים. אבל לוטון הוסיף מיד שהחברה עדיין "רחוקה מאוד" מלהגיע לשלב הזה של השתלה
באדם בריא. "הם היו מאוד קפדניים ומתודיים בהתמקדות בחולים עם מוגבלות", הוא הדגיש, ותיאר גישה שמרנית ואחראית יותר ממה שההצהרות הציבוריות של מאסק לפעמים משדרות.
20,000 אנשים בשנה עד 2031
החברה שואפת להשתיל שבבים ב-20,000 אנשים בשנה עד 2031, ולהגיע להכנסות שנתיות של לפחות מיליארד דולר. כדי לשים את המספרים האלה בפרספקטיבה, זה אומר לעבור מ-12 חולים שקיבלו את השתל עד היום ל-20,000 השתלות חדשות בשנה אחת בלבד תוך שש שנים בלבד. זו קפיצה של יותר מ-160,000 אחוזים, שדורשת לא רק פריצות טכנולוגיות אלא גם בניית תשתית ייצור ענקית, הכשרת מאות מנתחים, קבלת אישורים רגולטוריים בעשרות מדינות, ומערכת לוגיסטית שיכולה לתמוך בעשרות אלפי מטופלים שזקוקים למעקב רפואי צמוד.
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול-סטריט: מה צופים האנליסטים?
- פוקסקון, יצרנית השרתים הטייואנית הגדולה בעולם, מזנקת עם הביקוש ל-AI
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס
מעבר למכשיר הנוכחי שעוזר לאנשים לשלוט במחשבים ובמכשירים אלקטרוניים באמצעות מחשבה בלבד, נוירולינק עובדת על מספר פרויקטים שאפתניים נוספים במקביל. אחד מהם הוא שבב שאמור להחזיר ראייה לעיוורים, פרויקט שדורש הבנה מדויקת של אופן עיבוד התמונות במוח. פרויקט נוסף הוא שבב שיוכל לקרוא דיבור ישירות מהמוח ולתרגם אותו לטקסט או לדיבור סינתטי, שיכול לעזור לאנשים שאיבדו את יכולת הדיבור. ויש גם פרויקט לטיפול במחלת פרקינסון באמצעות גירוי חשמלי ממוקד של אזורים ספציפיים במוח. כל אחד מהפרויקטים האלה הוא אתגר טכנולוגי, רפואי ורגולטורי עצום בפני עצמו, שיכול לקחת שנים רבות של מחקר ופיתוח.
מאסק, כמו תמיד, מושך תשומת לב תקשורתית ענקית לכל מה שהוא נוגע בו. נוירולינק רחוקה מלהיות החברה היחידה שמפתחת ממשקי מוח-מחשב, יש עוד כמה חברות ומרכזי מחקר אקדמיים שעובדים על טכנולוגיות דומות, חלקם כבר שנים רבות לפני שמאסק נכנס לתחום. אבל נוירולינק זוכה להרבה יותר כיסוי תקשורתי, עניין ממשקיעים והשקעות הון בזכות המייסד המפורסם והשנוי במחלוקת שלה. זה האיץ את קצב המחקר והפיתוח בכל התחום, משך כישרונות מהשורה הראשונה, והעלה את המודעות הציבורית לאפשרויות של הטכנולוגיה. אבל זה גם יצר ציפיות שאולי לא ריאליסטיות לגבי קצב ההתקדמות והיכולות האמיתיות של הטכנולוגיה בשלב הנוכחי.
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותשיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה?
"אל תקנה מניות אם אתה לא מסוגל לספוג הפסד של 50%"; וההשקעה האחרונה שהתחילה בהפסד ועברה מהר לרווח של מעל 20%; איך לתפוס הזדמנויות?
וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן. הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.
זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.
בפועל, תוך חודשים ספורים באפט הרוויח על ההשקעה 20%. חלקכם כבר מזהה - מדובר ביונייטד הלת', חברת הביטוח הרפואי שנכנסה לסערה מושלמת של נסיבות שליליות שהפילו את המניה "הכבדה". באפט חיכה לנפילה ואסף.
באפט הגדיל בהדרגה את אחזקתו בחברת הביטוח הרפואי הגדולה בעולם במהלך 2024, בשיא המשבר והחקירות. מאז, המניה זינקה בכ-20% - וההשקעה עומדת כבר על רווח נאה של מאות מיליוני דולרים.
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- ברקשייר האת'וויי קרובה לרכישת היחידה הפטרוכימית של אוקסידנטל ב-10 מיליארד ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה הזו היא שיעור חשוב עם מספר תובנות. באפט ממשיך להוכיח שכשהשוק "רועד" זה הזמן לקנות. הכלל הבסיסי בהשקעות והוא קצת נשכח בשנים האחרונות הוא שמניה הופכת לאטרקטיבית יותר כשהיא יורדת. היא הופכת זולה וזה הזמן לבדוק ואולי לקנות. בשנים האחרונות הכלל שעובד הוא "המגמה היא החבר" שזה בעצם לקנות בעליות. זה עובד, אבל זה עובד מסיבות פסיכולוגיות יותר מאשר כלכליות. חשוב שתקראו: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך. אתם כנראה חלק מהעדר ודווקא בגלל זה, כדאי שתקראו על המחקר שנעשה במספר מקומות בעולם ותפנימו שהעדר בסוף "מתרסק".
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותשיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה?
"אל תקנה מניות אם אתה לא מסוגל לספוג הפסד של 50%"; וההשקעה האחרונה שהתחילה בהפסד ועברה מהר לרווח של מעל 20%; איך לתפוס הזדמנויות?
וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן. הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.
זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.
בפועל, תוך חודשים ספורים באפט הרוויח על ההשקעה 20%. חלקכם כבר מזהה - מדובר ביונייטד הלת', חברת הביטוח הרפואי שנכנסה לסערה מושלמת של נסיבות שליליות שהפילו את המניה "הכבדה". באפט חיכה לנפילה ואסף.
באפט הגדיל בהדרגה את אחזקתו בחברת הביטוח הרפואי הגדולה בעולם במהלך 2024, בשיא המשבר והחקירות. מאז, המניה זינקה בכ-20% - וההשקעה עומדת כבר על רווח נאה של מאות מיליוני דולרים.
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- ברקשייר האת'וויי קרובה לרכישת היחידה הפטרוכימית של אוקסידנטל ב-10 מיליארד ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה הזו היא שיעור חשוב עם מספר תובנות. באפט ממשיך להוכיח שכשהשוק "רועד" זה הזמן לקנות. הכלל הבסיסי בהשקעות והוא קצת נשכח בשנים האחרונות הוא שמניה הופכת לאטרקטיבית יותר כשהיא יורדת. היא הופכת זולה וזה הזמן לבדוק ואולי לקנות. בשנים האחרונות הכלל שעובד הוא "המגמה היא החבר" שזה בעצם לקנות בעליות. זה עובד, אבל זה עובד מסיבות פסיכולוגיות יותר מאשר כלכליות. חשוב שתקראו: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך. אתם כנראה חלק מהעדר ודווקא בגלל זה, כדאי שתקראו על המחקר שנעשה במספר מקומות בעולם ותפנימו שהעדר בסוף "מתרסק".
