ארדואן טורקיה (X)
ארדואן טורקיה (X)

המשבר בטורקיה נמשך - מחר יישפט מנהיג האופוזיציה; ואיך זה משפיע על כלכלת המדינה?

עמית בר | (4)
נושאים בכתבה ארדואן

מחר צפוי ראש עיריית איסטנבול המושעה, אכרם איממוגלו, להופיע בבית המשפט, כשהוא מואשם באיומים כלפי פרקליט העיר. האישומים נגדו עשויים להוביל לעד שבע שנות מאסר ולחסום את דרכו בזירה הפוליטית בעתיד. מדובר באחת הדמויות הבולטות ביותר באופוזיציה בשנים האחרונות, וההליך המשפטי הזה עלול לשנות את מפת הכוחות לקראת הבחירות לנשיאות ב־2028.

מאז מעצרו של איממוגלו ב־19 במרץ, טורקיה בגל מחאות, מעצרים וחקירות נוספות. מפלגת ה־CHP, בראשות אוזגור אוז'ל, טוענת כי מדובר בניסיון שיטתי להחליש את המנגנון הדמוקרטי במדינה. האופוזיציה מסבירה כי לא מדובר במקרים נקודתיים אלא במהלך שמכוון להרתיע נבחרי ציבור, כולל ראשי ערים שנבחרו בבחירות המקומיות. לצד זאת, ישנם מקרים שבהם נבחרי ציבור שהושעו הוחלפו באופן זמני בחברי מועצה מטעם המפלגה השלטת.

הממשלה טוענת שהחקירות מתבצעות בצורה הוגנת ושקופה, אך המבקרים מצביעים על שינויים בחקיקה שהעניקו לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן השפעה גדולה יותר על מינוי שופטים ופרקליטים. הסוגיה הזו לא מתמצה בפוליטיקה בלבד. היא נוגעת באופן ישיר למאזן בין הרשויות ויש לה השלכות גדולות על הכלכלה הטורקית.

הקשר הכלכלי: מטבע, השקעות ומדיניות מוניטרית

האירועים אינם מתקיימים בחלל ריק. מעצרו של איממוגלו לווה בטלטלה בשוק ההון ובשווקים הפיננסיים. הבנק המרכזי הזרים כ־50 מיליארד דולר כדי לייצב את הלירה, צעד שממחיש את הסיכון הכלכלי הטמון בהליכים פוליטיים מתמשכים. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה חזרה של הון זר לאגרות חוב של המדינה.

הממשלה מנסה לשמור על יציבות כלכלית תוך כדי מאבק פוליטי. אבל בד בבד נוצר משבר אמון גדול בעם שחצוי בנוגע לשאלה הפוליטית - חלקו רואה במעשי הממשל רדיפה פוליטית, אחרים סבורים שזה צודק.   


האופוזיציה בטורקיה, ובעיקר ה־CHP, עומדת מול אתגרים משמעותיים. אחת האפשרויות שעל הפרק היא ניסיון להביא לבחירות ביניים, אך הדבר מחייב התפטרות של עשרות חברי פרלמנט, מהלך בעל סיכון גבוה ותוצאה לא ודאית. בתוך כך, האופוזיציה ממשיכה להיאבק בבתי המשפט על הלגיטימיות שלה ועל חופש הפעולה של נבחריה.

במקביל, ישנם סימנים לתהליכים פוליטיים רחבים יותר, כמו דיאלוג מחודש עם גורמים כורדיים, שיכולים לשנות את האיזונים בפרלמנט. אבל עדיין, כל צעד כזה טעון פוליטית ומעורר מחלוקת חריפה בזירה הציבורית.

קיראו עוד ב"גלובל"

שאלות ותשובות

עד כמה משפטו של איממוגלו ישפיע על סיכויי האופוזיציה בבחירות הבאות?
נראה כי משפטו עלול לפגוע באופן ישיר במעמדו ולצמצם את האפשרות שלו להוביל את המירוץ לנשיאות. עם זאת, ההליך המשפטי עשוי לחזק את תחושת הרדיפה הפוליטית ולגרום לחלק מהציבור להתלכד סביבו.

כיצד ניתן להעריך את טענות הממשלה בדבר שקיפות ההליכים לעומת הטענות על פוליטיזציה של מערכת המשפט?
יש שקוראים את הצעדים כהליך משפטי תקין, אבל רבים מצביעים על דפוסי התערבות במינויים ובחקיקות שמעלים שאלות לגבי עצמאות מערכת המשפט. כנראה ששקיפות חלקית בלבד אינה מספיקה כדי לשכנע את המבקרים.

האם הזרמות הבנק המרכזי לשווקים יוכלו להמשיך לייצב את הכלכלה נוכח חוסר הוודאות הפוליטי?
נראה כי הזרמות כאלה הן פתרון זמני בלבד. אם חוסר הוודאות יימשך, הלחץ על הלירה ועל האינפלציה עלול להתרחב והבנק המרכזי יידרש לצעדים נוספים.

מה המשמעות של חזרת ההון הזר לאגרות החוב הממשלתיות על אמון המשקיעים בטורקיה?
זה מראה שיש עדיין אמון מסוים במדיניות הכלכלית הקיימת, אם כי מדובר באמון זהיר שתלוי ביציבות פוליטית מתמשכת.

באיזה אופן יוכל הדיאלוג עם גורמים כורדיים להשפיע על יחסי הכוחות במערכת הפוליטית?
דיאלוג כזה עשוי ליצור גשר בין קבוצות שונות ולהעניק לממשלה אפשרות לגייס תמיכה בפרלמנט, אך הוא גם עלול להכעיס חלקים לאומניים בציבור וליצור חיכוכים נוספים.

האם ניסיונות להביא לבחירות ביניים הם אסטרטגיה יעילה או מהלך שעלול להחליש את האופוזיציה?
מדובר בצעד מסוכן. מצד אחד הוא עשוי להראות כוח ונחישות, מצד שני הוא יכול להסתיים בהפסד ולהקטין עוד יותר את כוחו של המחנה המתנגד.

מה עשוי לקרות למערכת היחסים בין טורקיה לאיחוד האירופי אם הלחץ הפוליטי יימשך?
הלחץ הפוליטי עשוי להקשות על חידוש שיחות ההצטרפות וליצור קיפאון ביחסים, במיוחד אם האיחוד ידרוש רפורמות במערכת המשפט.

כיצד עשויות המדיניות הכלכלית והפוליטית להסתדר זו לצד זו בעתיד הקרוב?
במקביל לניסיונות לשמור על יציבות כלכלית, נראה שהמערכת הפוליטית עוברת תקופה של חוסר שקט, ולכן ההתנהלות הדו־מסלולית עלולה להעמיד את הממשל במבחן מורכב.

איזה תרחישים אפשריים אם יוחלט להרחיב את החקירות נגד נבחרי ציבור נוספים?
תרחיש כזה עלול להוביל להסלמה במחאות, לפגיעה בתפקוד הרשויות המקומיות ולערעור נוסף של האמון הציבורי במערכת המשפט והפוליטיקה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טורקיה והרודן העומד בראשה לא מעניינת (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 15/07/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הזדון הלאומנית משיחיתתמנע מכל שאר המפלגות להתמודד בבחירותמורשת נתניהוהרס ביזה דיקטטורה
  • אתה אידיוט ודמגוג (ל"ת)
    סודי 15/07/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
  • נכון .לעצור את מנהיגי האופוזיציה (ל"ת)
    נועם 15/07/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".