אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האיחוד האירופי מקווה להסכם סחר, אבל מתכנן צעדי נגד

האיחוד האירופי לא נותר אדיש מול איום המכסים החדש של טראמפ וכבר הכין צעדי תגובה בהיקף של 21 מיליארד אירו ומאיים בהרחבה נוספת אם לא יושג הסכם; במקביל, בבריסל ממשיכים לנסות לקדם פתרון מוסכם שימנע פגיעה קשה בכלכלה האירופית ובשוקי ההון

תמיר חכמוף |

המתיחות המסחרית בין ארה״ב לאירופה עולה שלב, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאיים להטיל מכסים בשיעור של 30% על יבוא מהאיחוד האירופי וממקסיקו כבר ב-1 באוגוסט, לאחר שמגעים שנמשכו בשבועות האחרונים לא הבשילו להסכם כולל. 

באירופה לא נשארים אדישים, כאשר שר החוץ האיטלקי אנטוניו טייאני חשף כי האיחוד כבר הכין רשימת מכסים נגדית על סחורות אמריקאיות בהיקף של 21 מיליארד אירו (כ-24.5 מיליארד דולר), ואם לא תושג פשרה, ייתכן ויגיע גם סבב נוסף של צעדים.

במקביל, נציבת התחרות של האיחוד, תרזה ריברה, ציינה כי האיחוד מגביר מגעים עם מדינות נוספות שנפגעו מהמכסים של טראמפ, כמו קנדה ויפן, לבחינת תיאום תגובות ואף חיזוק הסכמי סחר עם הודו ומדינות באסיה. לדבריה, המשא ומתן מול הודו צפוי להסתיים עוד השנה.

המשבר התפתח בעקבות החלטת טראמפ להקשיח את עמדות הסחר של ארה״ב מול שותפותיה העיקריות, כשבמקביל דווח על צעדים סקטוריאליים נוספים, כמו 25% מכס על רכבים וחלקיהם, וכפל מכסים על מתכות, לצד תוכניות למכסים גבוהים על תרופות, מוליכים למחצה ונחושת.

עם זאת, באירופה עדיין אופטימיים ואומרים שניתן יהיה למנוע מלחמת סחר כוללת ואמרו: "מכסים פוגעים בכולם, קודם כל בארצות הברית. אם שוקי ההון יצללו, זה יסכן את הפנסיות והחסכונות של האמריקאים עצמם, אפס מכסים ושוק פתוח בין קנדה, ארה״ב, מקסיקו ואירופה".

בינתיים, האיחוד האירופי האריך את הקפאת הצעדים המאזנים עד תחילת אוגוסט כדי לתת עוד זמן למו״מ. נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין אמרה שהאיחוד עדיין מעדיף פתרון מוסכם אך נערך במקביל עם צעדי נגד נוספים, שיכולים להגיע גם לכ-72 מיליארד אירו, אם יידרש. צרפת וגרמניה כבר מאותתות: הנשיא מקרון קרא להאיץ את ההכנות ל״כלי המניעה מפני כפייה״ של האיחוד, וקנצלר גרמניה מרץ הדגיש שמכסים של 30% ״יפגעו בליבה של היצוא הגרמני״.

נציב הסחר האירופי, מרוש שפקוביץ׳, ציין היום שוושינגטון ובריסל ״מתקרבות לתוצאה חיובית לשני הצדדים״, אך הזהיר שמכסים כאלה עלולים כמעט למחוק את הסחר בין ארה״ב לגוש האירו. לפי גולדמן זאקס, אם האיום יתממש, תיתכן פגיעה של כ-1.2% בתוצר גוש האירו עד סוף 2026.

קיראו עוד ב"גלובל"

כך או כך, הימים הקרובים צפויים להיות קריטיים להמשך המגעים, כשמעל הכל מרחף החשש שהאיום האמריקאי אינו רק מנוף מו״מ, אלא סימן לפתיחת פרק חדש ומורכב עוד יותר במלחמות הסחר הגלובליות. עד כה המכסים של טראמפ לא הפחידו את השוק אך זה עשוי להשתנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

סטיב ווזניאקסטיב ווזניאק

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי

קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות

אדיר בן עמי |

קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.


הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.


מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.


רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה

הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.


טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.