מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות

נגמר עידן הריבית האפסית

במשך למעלה מעשור הורגלנו לכסף כמעט חינמי. ריבית סביב אפס הפכה לנורמה בעולם שאחרי המשבר הפיננסי של 2008, ועברו בקלות גם את הקורונה כאשר האינפלציה הייתה תחת שליטה. עכשיו המציאות השתנתה. עידן הריבית האפסית מאחורינו, ובמקומו צומחת סביבה חדשה של ריבית גבוהה בהרבה, כנראה יציבה סביב 3.5%.

הכל התחיל בארה"ב - הבנק הפדרלי העלה את הריבית מאזורי 0 ל-5.5% בתוך שנה וחצי, הקפיצה המהירה ביותר מאז שנות ה-80. מאז ירדה הריבית בכ-1% ולמרות שמדברים שם על הפחתות זהירות בהמשך, כולם מבינים שהימים של ריבית אפס יחזרו ולכל הפחות נראה ריבית שמתייצבת סביב 3%. גם באירופה קרה מהפך: אחרי עשור של ריבית אפס ושירדה גם לשלילית, הבנק המרכזי באירופה נאלץ להעלות את הריבית לכ-4% בגלל אינפלציה דו-ספרתית, ולמרות שהוריד את הריבית מאותת שלא יחזור בקלות למדיניות מרחיבה. אפילו יפן, סמל הכסף הזול, החלה להעלות את הריבית. היחידה שמורידה את הריבית היא סין שעושה זאת מחשש לדפלציה, אבל זו יוצאת הדופן שמעידה על הכלל, בעולם המערבי הריבית חוזרת להיות יקרה.

גם בישראל המהפך חד. במשך שנים ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%-0.25%, עד שב-2022 האינפלציה העולמית הדביקה גם אותנו. בתוך כשנה וחצי הריבית זינקה ל-4.75%, שיא של כ-15 שנה. האשראי הזול נעלם, נדל"ן שהיה רגיל למשכנתאות בריבית מועדפת נעצר, מחירי הדירות התקררו ואפילו ירדו מעט, וחברות נדל"ן שהתרגלו לגייס באג"ח בזול מצאו את עצמן משלמות ריביות של 6%-8% ומתקשות לסגור סיבובי גיוס. מנגד הבנקים נהנו מרווחי שיא שהגיעו בעקבות ההכנסות מריבית.

המשקיעים כעת מתחילים להפנים שעידן הריביות האפסיות נגמר. אותן ריביות נבעו מנסיבות קיצון: משברים, מגפות ותמריצים לא שגרתיים, למרות שהיו תקופה ממושכת שמרגישים כבר "היסטוריה". כעת, עם אינפלציה דביקה יותר (שכר, שירותים, דיור) ועם בנקים מרכזיים שלמדו שיש השלכות להדפסת כסף אינסופית, נראה שהריבית של 3% וצפונה היא הנורמל החדש, כמו שאמר השבוע בכיר בנק ישראל עדי ברנדר בראיון לביזפורטל. גם בפד מדברים על ריבית ניטרלית גבוהה יותר לשנים קדימה כאשר בטווח הרחוק היא עומדת באזור 3.25%.

• לקראת החלטת הריבית של הפד: בין עצירה בהקלות לחשש מהאטה בשוק העבודה
• סין מפחיתה ריבית כדי לעודד אשראי ולתמוך בצמיחה הכלכלית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצד אחד, זה סימן טוב לשוק המניות, שעולה לא כי הריבית יורדת ואין אלטרנטיבה, אלא כי יש שינוי בהערכות הסיכון והצמיחה בישראל. מהצד השני, ייתכן שיש עדיין חברות שנסחרות כאילו הריבית בדרכה לשיעור נמוך בהרבה מהיכן שהיא תמצא את עצמה בפועל, והאכזבה הזו עשויה להתבטא במחירים בהמשך. חברות זקוקות למודל רווחי, ולא רק לצמיחה שממומנת בחוב זול. ממשלות יצטרכו להיזהר הרבה יותר בגירעונות כי המימון יקר. ומשקי בית ישקלו אם משתלם להם להעמיס חובות נוספים.

"עייפות המכסים"

בחודשים האחרונים נשיא ארה"ב טראמפ לא מפסיק להבטיח מכסים חדשים. זה התחיל באפריל, אז הכריז על שורת היטלים רחבים מול שותפות הסחר של ארה"ב במה שמכונה "יום השחרור". השווקים הגיבו אז בירידות חדות כאשר המשקיעים חששו ממלחמת סחר חדשה שתעיר את האינפלציה ותפגע ברווחיות החברות.

מכאן הגיע שינוי דיי מהיר. אחרי לחץ מצד חברות אמריקאיות ובכירים בממשל בקרע הירידות החדות בשוק המניות שחשוב במיוחד לטראמפ, הממשל אותת שהוא פתוח למשא ומתן ודחה חלק מהמכסים, מה שאפשר לשווקים לתקן כלפי מעלה. למעשה, כבר ראינו את המדדים חוזרים לשיאים, כאילו כלום לא קרה למרות שבפעול ישנו מכס רוחבי של כ-10% על מרבית המדינות (ועל חלקן יותר).

• משפחת שטראוס ממשיכה לממש - מכרה מניות ב־405 מיליון שקל
• אלמדה ונצ'רס במשא ומתן למכירת ביופרוטקט בתמורה לעד 12 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לקראת עדכון המדדים: היצעים כבדים בטבע ובאלביט וביקושים...

קפיצה מהירה לחודש יולי. טראמפ הכריז לאחרונה שוב על מכסים, הפעם על מכסים של 35% על מוצרים מקנדה, 50% על נחושת, איום ב-200% מכס על חברות הפארמה, והיטלים חדשים על עשרות מדינות נוספות, כולל ברזיל, יפן ודרום-קוריאה. אלא שהפעם השוק כמעט ולא מצמץ. המשקיעים התרגלו לנרטיב ה-TACO: טראמפ מאיים, המדדים יורדים אחוז-שניים במקרה הטוב, ואז מגיע דיבור על דחייה או הסכם מאחורי הקלעים שמרגיע את הרוחות.

המכסים היו אמורים להיכנס לתוקף ממש עכשיו, אבל נדחו, כרגע לתחילת אוגוסט שיהיה "המועד הסופי והאחרון", והבורסות חזרו למסלול העליות. זו כבר כמעט אסטרטגיה מוכרת: להפעיל לחץ דרך כותרות על מכסים, ואז לרכך כדי לא להלחיץ את וול סטריט יותר מדי. אלא שזו בדיוק הנקודה שצריכה להדאיג את המשקיעים.

ואז, אם אותם מכסים אגרסיביים אכן יכנסו לתוקף, זה עלול להפתיע את השווקים בעוצמה הרבה יותר גדולה. כי אז מדובר לא רק באינפלציה מיובאת או בחומרי גלם שמתייקרים, אלא תחילתה של מלחמת סחר שעלולה להעמיק ולהשפיע על הכלכלה הגלובלית בצורה משמעותית.

בשורה התחתונה

הפנטזיה של עידן הריבית האפסית ומי המנוחות שמגיעים מאיומי סרק על מכסים, עשויים להתחלף במציאות פחות נוחה. שווקים שמתרגלים להתעלם מסיכונים, אם זה בריבית ואם זה במכסים, עלולים לגלות בסופו של דבר שהזאב באמת מגיע, ואז השינוי יהיה מהיר. כמובן זו לא סיבה להיכנס לפאניקה, אבל זו תזכורת להיות עם היד על הדופק גם כשנדמה שהכל רגוע והשוק נע רק בכיוון אחד.