במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.

איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?

"אנחנו רואים קצב גידול של 25%–30% בשנה בביקוש לקיבולת תקשורתית. בחמש שנים זה מצטבר לפי 3–4 מהמצב היום. זו הנחת העבודה שלנו עד שנת 2030. היא מבוססת על מחקרים בינלאומיים ועל ניסיון העבר: בכל נקודת זמן הופיע גורם חדש – כמו וידאו או עכשיו בינה מלאכותית – שהקפיץ את הצרכים. לכן אנחנו נערכים מראש עם תשתיות שיתמודדו עם הגידול האדיר הזה".

ישראל ממוקמת בצומת תעבורת נתונים בין מזרח למערב. איך אפשר למנף את זה?

"המיקום שלנו מצוין, סמוכים למצרים, שם עוברות תשתיות מרכזיות. בפועל יש עדיין מעט מדי חברות שפועלות בתחום הכבלים התת-ימיים בישראל. אני שמח על כניסה אפשרית של בזק, ומאמין שצריך לתמרץ שחקנים נוספים. לא מעט מהחסמים אינם בתחום הרגולציה הישירה שלנו, אלא בעולמות התכנון והאנרגיה, אבל יש לנו עניין גדול להפוך את ישראל לצומת משמעותית יותר".

ומה בנוגע לחוות שרתים ולכניסת ענקיות כמו אורקל לישראל?

"הגישה שלנו במשרד היא פשוטה: לא להתערב איפה שאין צורך. יש פניות שנפקח על תחום חוות השרתים, אבל בעיניי זה לא נכון כרגע. כל עוד אין פעילות תקשורתית שמצריכה פיקוח, עדיף לא להעמיס רגולציה מיותרת. רוב החסמים כאן הם בכלל אנרגטיים. סדרי העדיפויות שלנו ברורים: נייח, נייד ושידורים. הכנסת עוד רגולציה לתחום הזה עלולה דווקא להזיק".

ההפרדה המבנית בבזק, האם יש סיכוי לשינוי?

"בהחלט. אנחנו בוחנים את הנושא שוב בחודשיים האחרונים. הייתה בחינה דומה בשנת 2020, בשיתוף רשות התחרות ואגף התקציבים, והמסקנה אז הייתה לא לשנות את המצב. מאז השתנו תנאי השוק, והגיעה פנייה חדשה גם מבזק וגם מחברות נוספות. לכן אנחנו בודקים מחדש האם ההפרדה עדיין מועילה או שהיא דווקא מזיקה. ההערכה שלי – עד סוף השנה נקבל החלטה בנושא, וזה גם מופיע בתוכנית העבודה שלנו".