מגמה מעורבת באירופה; הדאקס עולה עד 0.5%
המדד הגרמני עולה ומנגד, הפוטסי יורד ב-0.2%, ומדד ה-CAC הצרפתי עולה עד 0.3%
המסחר באירופה נפתח במגמה מעורבת, וכעת נסחר בעליות שערים קלות של עד 0.5% בהובלת מדד הדאקס הגרמני. ברקע הירידות החדות אתמול בוול סטריט, המשקיעים ממשיכים לחשוש מהשלכות מדיניות הסחר של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.
מדד Stoxx 600, המרכז את החברות המובילות באירופה, יורד בכ-0.2%. בבריטניה, מדד FTSE 100 ירד ב-0.2%, בעוד שמדד הדאקס הגרמני רשם עלייה של 0.5%. בצרפת, מדד CAC 40 מתחזק ב-0.3%.
מגזר
הבריאות והתיירות מובילים את הירידות - מניות סקטור הבריאות היו בין המפסידות הגדולות, בעקבות תוצאות מאכזבות בניסוי התרופה החדשה של נובו נורדיסק לטיפול בהשמנת יתר. מניית החברה הדנית יורדת בכ-2.6%, בעוד שמניית נוברטיס השווייצרית איבדה 3.7%. גם מניות סקטור התיירות
והפנאי רשמו ירידות חדות, על רקע חוסר הוודאות הכלכלית והחשש מפני האטה בצמיחה העולמית.
וולקסווגן: רווח תפעולי בירידה של 15%, צופה גידול בהכנסות ב-5% בשנה הקרובה
ענקית הרכב הגרמנית, וולקסווגן דיווחה על ירידה של 15% ברווח התפעולי השנתי שלה לשנת 2024, בעיקר בשל עלויות מוגברות והוצאות חריגות הקשורות לתוכנית ארגון מחדש. הכנסות החברה עלו קלות ל-324.7 מיליארד אירו, והיא צופה צמיחה של עד 5% בהכנסות במהלך 2025. שיעור הרווחיות התפעולית עמד על 5.9% ב-2024, כאשר התחזית לשנה הקרובה היא לטווח של 5.5%-6.5%. למרות ירידה של 3.5% במכירות הרכב, החברה הדגישה כי הצליחה להציג תוצאות יציבות בסביבה מאתגרת. מניית וולקסווגן עולה בכ-2.5% בעקבות הדוח. החברה הציעה דיבידנד של 6.30 אירו למניה רגילה ו-6.36 אירו למניה מועדפת, ירידה של 30% בהשוואה לשנה הקודמת. הנזילות נטו של חטיבת הרכב הסתכמה ב-36 מיליארד אירו, ירידה של 10.5% בהשוואה לשנה הקודמת, עם צפי לנזילות של 34-37 מיליארד אירו ב-2025. עם זאת, החברה הזהירה מפני אתגרים צפויים, בהם אי ודאות פוליטית, מגבלות סחר גוברות, מתחים גיאופוליטיים, תחרות גוברת ורגולציה מחמירה בתחום הפליטות.

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה
רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות
המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.
מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.
מקור הדאגה העיקרי
המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."
הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- המירוץ לראשות הפד׳ מתחמם: עשרה מועמדים במקום ארבעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.

באתר נופש מבודד ושקט: האירוע שימגנט אליו את המשקיעים בסופ"ש
מתי התקיים לראשונה, למה דווקא שם, מי משתתף, כמה זה קריטי במיוחד השנה, והאם צפויות הפתעות? כל מה שצריך לדעת לקראת כנס הפד' בג'קסון הול
מהו כנס ג'קסון הול ומדוע הוא נחשב לאירוע מרכזי?
כינוס ג'קסון הול הוא כנס כלכלי שנתי שמתקיים תמיד בסוף חודש אוגוסט, פרי יוזמה של הבנק המרכזי של קנזס סיטי, אחד מהשלוחות האזוריות של הפד'. הכנס מתקיים מאז 1978, ומאז תחילת שנות השמונים נערך דרך קבע באתר נופש מבודד במדינת וויומינג. הבחירה במיקום הזה לא הייתה מקרית: יו"ר הפד' דאז, פול וולקר, היה חובב דיג, וההבטחה לשלב את התחביב שלו עם הכנס הייתה אחד הגורמים שהביאו אותו להשתתף לראשונה - מהלך שנתן לכנס את החותמת היוקרתית שהפכה אותו למה שהוא היום.המקום המרוחק והשקט נועד ליצור סביבה שמרחיקה את המשתתפים מהמולת היומיום, מעודדת דיונים מעמיקים בין בכירי קובעי המדיניות הכלכלית ומאפשרת שיח חופשי יותר. לאורך השנים, הפך הכנס לבמה שבה מושמעים רעיונות כלכליים שמהדהדים אחר כך במדיניות המוניטרית של ארה"ב ושל מדינות רבות אחרות.
מי משתתף בכנס ומה נידון בו?
בכנס משתתפים נגידי בנקים מרכזיים, שרי אוצר, בכירים במוסדות פיננסיים וכלכלנים מובילים מכל רחבי העולם. בכל שנה נבחר נושא מרכזי לדיון, והמשתתפים מציגים עבודות מחקר, נושאים דברים ומשתתפים בפאנלים מקצועיים. אף שהכנס נחשב לאירוע אקדמי בעיקרו, הוא זוכה לתשומת לב רבה משום שלעיתים נאמרים בו דברים שיש להם השלכות ישירות על המדיניות המוניטרית בארה"ב ובעולם.
מה צפוי לקרות בכנס השנה?
הכנס הנוכחי מתקיים בסוף השבוע הקרוב, בין חמישי
לשבת. הנושא המרכזי שנבחר הפעם עוסק בשינויים בשוק העבודה, לרבות הזדקנות האוכלוסייה, שינויים בפריון, השפעת הטכנולוגיה ויכולת המדיניות הכלכלית להתמודד עם המגמות הללו.
את הנאום המרכזי יישא ביום שישי יו"ר הפד' ג'רום פאוול. דבריו נחשבים לגולת הכותרת של הכנס ויעמדו תחת זכוכית מגדלת מצד המשקיעים והמערכת הפוליטית. השאלה המרכזית היא האם פאוול ירמוז על הורדת ריבית קרובה, או שמא יבחר להבליט את החשש מאינפלציה מתמשכת ויצדיק בכך גישה שמרנית יותר מצד הבנק המרכזי.
- פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הרקע הכלכלי של הכנס הנוכחי?
המצב הכלכלי בארה"ב נמצא בשלב רגיש ומורכב. מצד אחד, למרות שיש סימנים להאטה - האינפלציה עדיין גבוהה ביחס ליעד של הבנק המרכזי, שוק העבודה
מראה סימני התקררות, והצמיחה הכלכלית אינה חזקה כפי שהייתה בעבר. מצד שני, קיים לחץ פוליטי גובר על הפד'.