הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

פרוטוקול הפד': האם האינפלציה באמת בדרך למטה?

מפגישת דצמבר של הבנק המרכזי עולה תמונה מורכבת: התחזיות להורדת ריבית מתמתנות, האינפלציה עדיין גבוהה מדי, והדאגה ממדיניות הממשל החדש גוברת

אדיר בן עמי |


נראה שהבנק המרכזי האמריקאי מתקשה להחליט: האם האינפלציה באמת בדרכה למטה? בישיבת דצמבר האחרונה, בכירי הפד התווכחו בלהט על השאלה הזו, כשכל אחד מושך לכיוון אחר בנוגע לריבית ב-2025. דבר אחד ברור - אף אחד לא רוצה להתחייב לתוכנית קבועה לגבי העתיד.


הפרוטוקול שפורסם השבוע מגלה תמונה מעניינת, בעוד שכולם מאמינים שהאינפלציה בדרך ליעד המיוחל של 2%, הדרך לשם נראית ארוכה מהצפוי. המספרים האחרונים קצת טרפו את הקלפים, ועם כל השינויים המתוכננים במדיניות הסחר וההגירה - התמונה רק מתערפלת.


בישיבת ה-17-18 בדצמבר, ה-FOMC (הוועדה שקובעת את הריבית) החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז, והיא עכשיו עומדת על 4.25%-4.5%. זו כבר הפעם השלישית ברציפות, כאשר הבכירים מאותתים שההורדות הבאות יהיו איטיות ומדודות.  בתחזיות הכלכליות העדכניות, הפד צופה שבסוף השנה הריבית תרד לרמה של 3.75%-4%, פחות ממה שחשבו קודם , כאשר בעבר דיברו על הורדה של אחוז שלם ב-2025.


"משתתפים רבים הציעו כי מגוון גורמים מדגישים את הצורך בגישה זהירה", מציין הפרוטוקול, ולא בכדי. האינפלציה עדיין מרימה ראש מדי פעם, האמריקאים ממשיכים לבזבז כאילו אין מחר, ואף אחד לא רוצה לקלקל את המסיבה בשוק העבודה. האופטימיות הזהירה של הפד מתבטאת גם בתחזיות: הם חושבים שהאינפלציה תסיים את 2025 ברמה של 2.5% - קצת יותר גבוה ממה שקיוו. לגבי האבטלה? היא אמנם תעלה, אבל לאט לאט.


הכלכלה האמריקאית חזקה

לא הכל רע - הכלכלה האמריקאית דווקא מראה סימני חוזק מפתיעים. "הפעילות הכלכלית המשיכה להתרחב בקצב איתן", מציין הפרוטוקול, "והנתונים האחרונים, במיוחד בתחום הצריכה, היו חזקים יותר מהצפוי".


מה מניע את זה? שוק עבודה חזק, שכר שעולה מהר יותר מהמחירים, ואמריקאים שנהנים מחסכונות נאים. אבל יש גם את הפוליטיקה - הרפובליקנים, שצפויים לשלוט בוושינגטון בשנתיים הקרובות, מדברים על הורדת מיסים, הגבלת הגירה, ומכסים חדשים. כל אלה עלולים להשפיע על המשחק.


"כל המשתתפים העריכו כי אי-הוודאות לגבי השינויים הפוטנציאליים במדיניות הסחר וההגירה הייתה מוגברת", מדגיש הפרוטוקול. במילים אחרות - אף אחד לא באמת יודע מה יקרה.

קיראו עוד ב"גלובל"



לא כולם הסכימו עם הורדת הריבית

מעניין לציין שההחלטה להוריד את הריבית לא הייתה חלקה - בת' האמאק מקליבלנד התנגדה, והיא לא הייתה היחידה שהביעה ספקות. אמנם היא כבר לא תצביע ב-2025, אבל הדעות החלוקות מראות שיש ויכוח אמיתי בפד. "חלק מהמשתתפים ציינו כי יש ערך בשמירה על הריבית ללא שינוי", חושף הפרוטוקול. הם מודאגים שהאינפלציה עלולה להישאר גבוהה, ורוצים להבטיח שהמדיניות תתמוך בירידתה ל-2%.


בינתיים, נתוני האינפלציה לנובמבר היו נמוכים מהציפיות, אבל עדיין גבוהים מהיעד. הפד רוצה לראות 2% בדיוק, ועוד לא הגענו לשם.


הפגישה הבאה של הפד תהיה בסוף ינואר, אחרי שיתפרסמו עוד נתונים חשובים. השווקים לא ממש מאמינים שתהיה הורדת ריבית - הם נותנים לזה סיכוי של פחות מ-5%, וצופים בסך הכל הורדה אחת קטנה ב-2025.


שביל הזהב

המתח בין הרצון להוריד את האינפלציה לבין השאיפה לשמור על הצמיחה ממשיך להעסיק את הפד. זה כמו ללכת על חבל דק - מצד אחד לא רוצים שהמחירים ימשיכו לעלות, מצד שני חוששים לפגוע בכלכלה. בנוסף, שאלה שמטרידה מאוד את הפד היא מה יעשה הממשל החדש. שינויים במדיניות הסחר וההגירה יכולים להשפיע על המחירים ועל הצמיחה, מה שהופך את קבלת ההחלטות למורכבת עוד יותר.


הפד מדגיש שוב ושוב - אין תוכנית קבועה מראש. הם יסתכלו על הנתונים ויחליטו בהתאם. זו גישה הגיונית, בהתחשב בכך שהמצב הכלכלי מורכב ודורש גמישות.


השווקים, כרגיל, עצבניים. המשקיעים מנסים לנחש מה יהיה קצב הורדות הריבית ב-2025, וכל רמז קטן מהפד גורם לתנודות. ככה זה כשאף אחד לא בטוח מה יקרה עם האינפלציה. שוק העבודה נשאר במרכז תשומת הלב. אם הוא יישאר חזק מדי, זה עלול להמשיך לדחוף את המחירים למעלה. מצד שני, היחלשות פתאומית עלולה לסמן בעיות גדולות יותר בכלכלה. הפד צריך למצוא את שביל הזהב - משימה לא פשוטה בכלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.