סם אלטמן אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק נגד סם אלטמן: למה דווקא גוגל עשויה להיות המנצחת

כיצד שותפות שהחלה במטרה להגן על האנושות מפני השתלטות גוגל על תחום ה-AI, הפכה לקרב משפטי על מיליארדים ושליטה בטכנולוגיה המתקדמת בעולם

אדיר בן עמי | (1)


שני ענקים של עולם הטכנולוגיה נפגשים בימים אלה בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה. סם אלטמן ואילון מאסק, שבעבר חלקו חזון משותף, מוצאים את עצמם בעימות משפטי שעשוי לעצב מחדש את עתיד הבינה המלאכותית.  "רציתי למנוע מגוגל להשתלט על תחום הבינה המלאכותית," כתב אלטמן למאסק בשנת 2015. באופן אירוני, המאבק כעת בין השניים עשוי לתת דווקא לתת לגוגל את היתרון.


המייל ששלח אלטמן למאסק היה הזרע שממנו צמחה OpenAI, מיזם שהחל כארגון ללא כוונת רווח. החזון המקורי היה ברור: פיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) שתשרת את האנושות כולה, ולא תרוכז בידי תאגיד יחיד. המטרה הייתה שאם וכאשר תפותח טכנולוגיה שתעלה על יכולות האדם, היא תהיה נחלת הכלל.


אך המציאות הכלכלית טפחה על פני החזון. עלויות האימון העצומות של מודלי בינה מלאכותית הובילו למשבר הראשון: מאסק, שהיה ממייסדי החברה ותורם מרכזי, עזב ב-2018 על רקע חילוקי דעות על כיוון החברה. משם OpenAI יצרה מבנה היברידי ייחודי, שהותיר את השליטה בידי קרן ללא כוונת רווח, אך אפשר הקמת זרוע עסקית. מיקרוסופט זיהתה את הפוטנציאל והשקיעה את המיליארד הראשון.


הצלחת ChatGPT בסוף 2022 שינתה את כללי המשחק. מיקרוסופט הזרימה 10 מיליארד דולר נוספים, בעיקר בצורת זיכויות שימוש בשירותי הענן שלה. אך גם זה לא הספיק. מאסק, שצפה את ההתפתחות הזו, הקים את xAI ופתח במתקפה משפטית. הוא האשים את אלטמן בהונאה ובניצול ציני של דאגתו לעתיד האנושות.


הקרב המשפטי התלהט כש-OpenAI הודיעה לאחרונה על כוונתה לגייס הון נוסף תחת מבנה מסורתי יותר של חברה למטרות רווח. "מאות מיליארדי הדולרים המושקעים כיום בפיתוח AI מראים מה באמת נדרש להמשך המשימה שלנו," הסבירה החברה. תגובת מאסק הייתה מיידית: בקשה לצו מניעה זמני. הטענות כללו הפרת חוקי קליפורניה ודלאוור, הסכמי בלעדיות בלתי חוקיים עם משקיעים, וניגודי עניינים בדירקטוריון.


אך האתגר המשפטי של מאסק נתקל במכשול: הוכחת נזק בלתי הפיך. במיוחד כש-xAI עצמה הצליחה לגייס 17 מיליארד דולר ב-2024, כולל השקעות מחברות מובילות כמו Nvidia ו-AMD.


OpenAI ממשיכה להוביל את השוק


סקר מאוגוסט האחרון הראה ש-29% מהאמריקאים משתמשים ב-ChatGPT, לעומת 16% אצל Gemini של גוגל. אך ההובלה הזו אינה מובטחת. שוק הבינה המלאכותית מתפתח במהירות, והיתרונות התחרותיים עשויים להיות זמניים.

קיראו עוד ב"גלובל"


מאחורי הקלעים מסתמן מאבק על השליטה בעתיד הטכנולוגי. מאסק מנסה למנוע מ-OpenAI את המשאבים הדרושים לה להמשך התפתחות.  האירוניה? אם מאסק יצליח, המרוויחה הגדולה עשויה להיות דווקא גוגל - החברה שממנה ניסו הוא ואלטמן להגן על האנושות מלכתחילה.


האם אפשר לפתח טכנולוגיה מהפכנית לטובת האנושות תחת מודל עסקי מסורתי?


הכרעת בית המשפט עשויה להשפיע על עתיד הבינה המלאכותית לשנים הבאות. אם OpenAI תנצח, היא תוכל להמשיך בדרכה הנוכחית. אם מאסק ינצח, ייתכן שנראה שינוי דרמטי בנוף הטכנולוגי.


בינתיים, המירוץ לפיתוח AGI ממשיך במלוא המרץ, כשכל השחקנים - OpenAI, xAI, גוגל ואחרים - מנסים להיות הראשונים שיפצחו את הקוד שיוביל למהפכה הטכנולוגית הבאה.


השאלה הגדולה נותרת: האם החזון המקורי של בינה מלאכותית לטובת האנושות כולה עדיין אפשרי, או שהוא נעלם בערפל המאבקים המשפטיים והאינטרסים העסקיים?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דור 02/01/2025 23:58
    הגב לתגובה זו
    מאד פשוטהוא רוצה לשלוט על הכל
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אורקל
צילום: טוויטר
דוחות

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%

החברה מציגה צמיחה חדה בפעילות הענן, זינוק של מאות אחוזים בהתחייבויות העתידיות ורווחיות משופרת, לצד מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים" ושילוב מעמיק של יכולות AI במוצריה
אדיר בן עמי |

חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67%  דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.


תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.


אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.


מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.


המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.


אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.