מועדון טריליון הדולר: הענקיות שמובילות את שוק ההון האמריקאי

מ-5 ל-8 חברות: כיצד הבינה המלאכותית והציפיה להורדות ריבית הרחיבו את מועדון הטריליון של וול סטריט ב-2024

אדיר בן עמי |


שנת 2024 הייתה שנה מרשימה בשוק ההון האמריקאי, במיוחד עבור קבוצה מצומצמת של חברות ענק. למרות הדיבורים על האטה כלכלית, שמונה חברות הצליחו להגיע לשווי שוק של יותר מטריליון דולר, יותר מאי פעם בעבר.


מה גרם לצמיחה המטאורית הזו? שני גורמים עיקריים: הציפייה לירידת ריביות והתלהבות המשקיעים מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית. אלה דחפו את השווי הכולל של "מועדון הטריליון" מ-10 טריליון דולר בסוף 2023 לכמעט 19 טריליון דולר שנה לאחר מכן.


אפלApple 0.9%  , יצרנית האייפון, עדיין מחזיקה בכתר החברה היקרה ביותר, עם שווי שוק של 3.8 טריליון דולר. החברה מקליפורניה, שהייתה הראשונה לחצות את רף הטריליון ב-2018 ואת רף שלושת הטריליונים ב-2022, ממשיכה ליהנות מאמון המשקיעים, בעיקר בזכות הציפייה לשילוב טכנולוגיות AI במוצריה.


אך הסיפור המפתיע של השנה הוא כמובן אנבידיהNVIDIA Corp. -0.79%  . יצרנית השבבים זינקה מהמקום החמישי למקום השני ברשימה, כשהוסיפה יותר מ-2 טריליון דולר לשווי השוק שלה. הביקוש העצום לשבבים שלה, המשמשים לעיבוד AI, הקפיץ את שווי החברה ל-3.3 טריליון דולר.



החברה החדשה במועדון


החברה החדשה במועדון היוקרתי היא ברודקוםBroadcom 2.8%  , שהצטרפה לראשונה בדצמבר 2024. החברה, המתמחה גם היא בשבבי AI ובפתרונות תוכנה לארגונים, הכפילה את שווייה במהלך השנה והגיעה ל-1.1 טריליון דולר.


שתי חברות נוספות חזרו למועדון לאחר היעדרות: טסלהTesla -1.04%   ומטאMeta Platforms 0.5%   . טסלה נהנתה מזינוק במניה בעקבות בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות, כשהקשר בין מנכ"ל החברה, אלון מאסק, לנשיא הנבחר נתפס כחיובי למניה. מטא, מצידה, רשמה מכירות פרסום חזקות בפלטפורמות שלה.


חשוב לזכור כי שווי שוק הוא מדד דינמי, המחושב על ידי הכפלת מספר המניות במחיר המניה הנוכחי. הוא יכול להשתנות במהירות בהתאם לתנאי השוק ולביצועי החברה. ההצטרפות למועדון הטריליון היא אמנם הישג מרשים, אך היא גם מגיעה עם ציפיות גבוהות מצד המשקיעים.

קיראו עוד ב"גלובל"


כוח גדול בידי מספר קטן של חברות


העלייה במספר החברות במועדון מעלה שאלות לגבי ריכוז הכוח בידי מספר קטן של חברות טכנולוגיה. האם זה בריא לכלכלה? מה ההשלכות החברתיות של מגמה זו? אלו שאלות שמעסיקות כלכלנים ומעצבי מדיניות. למרות ההצלחה ב-2024, האתגרים ב-2025 עשויים להיות משמעותיים. האם החברות יצליחו לשמר את קצב הצמיחה המסחרר? האם נראה תיקון בשוק?


"מועדון טריליון הדולר" מייצג את הכוח הכלכלי העצום של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. בעוד שההצלחה שלהן מרשימה, היא גם מעלה שאלות מורכבות על עתיד הכלכלה והחברה בעידן הדיגיטלי. ללא ספק, עיני המשקיעים והאנליסטים ימשיכו להיות נשואות לחברות אלו גם ב-2025.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

רחפן אלביט; קרדיט: אלביט מערכותרחפן אלביט; קרדיט: אלביט מערכות

יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים

אין חיילים - יהיו רובוטים; יפן מתמודדת עם איומים מסין ופועלת להרחבת המערכות האוטונומיות

עמית בר |

משרד ההגנה היפני הגיש בקשה לתקציב שיא של 8.8 טריליון ין (59.8 מיליארד דולר) לשנת הכספים שתחל באפריל 2026, במסגרת אסטרטגיה רחבה להתמודדות עם המשבר הדמוגרפי החמור ואיומי הביטחון הגוברים מסין, צפון קוריאה ורוסיה. התקציב משקף שינוי פרדיגמטי בתפיסת ההגנה היפנית - מעבר מואץ לכוחות אוטונומיים ובלתי מאוישים.

מספר הצעירים בגילאי 18-26, המאגר העיקרי לגיוס לכוחות ההגנה העצמית, צנח מ-17 מיליון ב-1994 ל-11 מיליון ב-2015 והוא מוערך כעת בכ-9 מיליון. הצבא וכוחות הביטחון לא מצליחים לעמוד ביעדי הגיוס מאז 2014, והמצב צפוי להחמיר עוד יותר.

השקעה מסיבית במערכות בלתי מאוישות

בתגובה למשבר, יפן מקצה 312.8 מיליארד ין (כ-2.1 מיליארד דולר) למערכות בלתי מאוישות מתקדמות. התקציב כולל בעיקר רחפנים אוויריים, ימיים ותת-מימיים שישמשו למשימות מעקב, סיור והתקפות אוטונומיות. משרד ההגנה הדגיש את כוונתו ליצור רשת מקיפה של מערכות אוטונומיות להגנת הגבולות, שתפצה על המחסור בכוח אדם.

יפן רכשה לאחרונה רובוטים מסוג THeMIS מאסטוניה, Mission Master מקנדה ורובוטים ארבע-רגליים Vision 60 מארה"ב. המטרה של כוחות היבשה היא לחזק באופן יסודי את יכולות ההגנה עם נכסים בלתי מאוישים כדי להשיג עליונות אסימטרית תוך הגבלת אבדות אנושיות.

העניין ברחפני בייקר הטורקיים

בהקשר זה, ביקורו של שר ההגנה גן נקטני בטורקיה באוגוסט מקבל משמעות מיוחדת. נקטני סייר במפעלי חברת בייקר, יצרנית רחפני הבייקרטר TB2 המפורסמים שהוכיחו את עצמם בשדה הקרב באוקראינה. לפי הג'פן טיימס, משרד ההגנה דוחף להקצאת 1.4 מיליארד דולר בתקציב 2026 "לפריסה המונית של רחפני הגנה אוויריים, ימיים ותת-מימיים".

בעוד שרחפן MQ-9B אמריקאי עולה כ-80 מיליון דולר, רחפן TB2 טורקי מוערך בכ-5 מיליון דולר בלבד.