הדולר ממשיך צפונה - נקבע בשיא של 8 חודשים
הדולר האמריקני המשיך גם היום את מסעו צפונה. אחר הצהרים התחזק הדולר למול השקל הישראלי לשיא של 8 חודשים, כשהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי מהבוקר, ונראה כי משקיעים ממתינים לפרסום רצף נתונים חשוב היום בין 15:30 ל-16:15 שעון ישראל. לאחר פרסום הנתונים יובהר כיוון הדולר לטווח הקצר כאשר המומנטום החזק לטובתו מגדיל את הסיכויים להתחזקותו. התשואות לאג"ח אמריקאיות ל-10 שנים עולות לאור העובדה שגדלים הסיכויים להעלאות ריבית בארה"ב, לעומת הורדתה באירופה, ואולי אף באנגליה.
עובדה זו מוסיפה תנופה למומנטום הדולרי ומונעת מהעיקריים לתקן מולו על אף מכירות יתר עמוקות בהן מצויים רוב העיקריים. אלמיוניה, בכיר בבנק האירופאי המרכזי, טען היום כי האירו עשוי לרדת מרמותיו הנוכחיות לכיוון רמת ה-1.2, וטווח מסחר בין 1.18 ל-1.3 מגלם את ערכו לטווח הארוך בתנאי שוק נורמליים.
בנוסף לבעיות החוקה הפוליטיות באירופה, צצות בעיות תקציב של המדינות החברות האיחוד אשר מעיבות אף הן על האירופאי. הנתון המעניין היום הוא תזרים ההון לתוך ארה"ב הצפוי לעמוד על 60 מיליארד דולר ובכך לממן את גרעון הסחר הגבוה העומד על 57 מיליארד דולר. גם מדד המחירים לצרכן ירכז עיניין כאשר הצפי הוא לעלייה של 0.20% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אך כלכלנים טוענים כי נתון זה עשוי לרדת מהציפיות לאור הירידה במחירי הנפט אשר גולמה במדדי המחירים ליצרן, אמש.
ניראה כי האסטרטגיה המועדפת על מרבית המשקיעים, עדיין, היא לקנות דולרים באם יהיה תיקון או נתונים לא טובים לארה"ב. גישה זו נראתה היטב בפרסום נתוני המשרות האחרונים, מאזן הסחר, ומדדי המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות אמש. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.2045 למול האירו לאחר שנעצר ברמת ההתנגדות סביב 1.2075 ועשוי לבחון היום בשלישית את טווח הרמות 1.2020-1.2030. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 109.35 על רקע מסחר בטווח צר לאור מכירות הזוג ע"י יצואנים, ועשוי לבחון היום את רמת הפיבונאצ'י סביב 109.85.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
