הדולר ממשיך צפונה - נקבע בשיא של 8 חודשים
הדולר האמריקני המשיך גם היום את מסעו צפונה. אחר הצהרים התחזק הדולר למול השקל הישראלי לשיא של 8 חודשים, כשהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי מהבוקר, ונראה כי משקיעים ממתינים לפרסום רצף נתונים חשוב היום בין 15:30 ל-16:15 שעון ישראל. לאחר פרסום הנתונים יובהר כיוון הדולר לטווח הקצר כאשר המומנטום החזק לטובתו מגדיל את הסיכויים להתחזקותו. התשואות לאג"ח אמריקאיות ל-10 שנים עולות לאור העובדה שגדלים הסיכויים להעלאות ריבית בארה"ב, לעומת הורדתה באירופה, ואולי אף באנגליה.
עובדה זו מוסיפה תנופה למומנטום הדולרי ומונעת מהעיקריים לתקן מולו על אף מכירות יתר עמוקות בהן מצויים רוב העיקריים. אלמיוניה, בכיר בבנק האירופאי המרכזי, טען היום כי האירו עשוי לרדת מרמותיו הנוכחיות לכיוון רמת ה-1.2, וטווח מסחר בין 1.18 ל-1.3 מגלם את ערכו לטווח הארוך בתנאי שוק נורמליים.
בנוסף לבעיות החוקה הפוליטיות באירופה, צצות בעיות תקציב של המדינות החברות האיחוד אשר מעיבות אף הן על האירופאי. הנתון המעניין היום הוא תזרים ההון לתוך ארה"ב הצפוי לעמוד על 60 מיליארד דולר ובכך לממן את גרעון הסחר הגבוה העומד על 57 מיליארד דולר. גם מדד המחירים לצרכן ירכז עיניין כאשר הצפי הוא לעלייה של 0.20% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אך כלכלנים טוענים כי נתון זה עשוי לרדת מהציפיות לאור הירידה במחירי הנפט אשר גולמה במדדי המחירים ליצרן, אמש.
ניראה כי האסטרטגיה המועדפת על מרבית המשקיעים, עדיין, היא לקנות דולרים באם יהיה תיקון או נתונים לא טובים לארה"ב. גישה זו נראתה היטב בפרסום נתוני המשרות האחרונים, מאזן הסחר, ומדדי המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות אמש. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.2045 למול האירו לאחר שנעצר ברמת ההתנגדות סביב 1.2075 ועשוי לבחון היום בשלישית את טווח הרמות 1.2020-1.2030. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 109.35 על רקע מסחר בטווח צר לאור מכירות הזוג ע"י יצואנים, ועשוי לבחון היום את רמת הפיבונאצ'י סביב 109.85.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
