הדולר ממשיך צפונה - נקבע בשיא של 8 חודשים
הדולר האמריקני המשיך גם היום את מסעו צפונה. אחר הצהרים התחזק הדולר למול השקל הישראלי לשיא של 8 חודשים, כשהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי מהבוקר, ונראה כי משקיעים ממתינים לפרסום רצף נתונים חשוב היום בין 15:30 ל-16:15 שעון ישראל. לאחר פרסום הנתונים יובהר כיוון הדולר לטווח הקצר כאשר המומנטום החזק לטובתו מגדיל את הסיכויים להתחזקותו. התשואות לאג"ח אמריקאיות ל-10 שנים עולות לאור העובדה שגדלים הסיכויים להעלאות ריבית בארה"ב, לעומת הורדתה באירופה, ואולי אף באנגליה.
עובדה זו מוסיפה תנופה למומנטום הדולרי ומונעת מהעיקריים לתקן מולו על אף מכירות יתר עמוקות בהן מצויים רוב העיקריים. אלמיוניה, בכיר בבנק האירופאי המרכזי, טען היום כי האירו עשוי לרדת מרמותיו הנוכחיות לכיוון רמת ה-1.2, וטווח מסחר בין 1.18 ל-1.3 מגלם את ערכו לטווח הארוך בתנאי שוק נורמליים.
בנוסף לבעיות החוקה הפוליטיות באירופה, צצות בעיות תקציב של המדינות החברות האיחוד אשר מעיבות אף הן על האירופאי. הנתון המעניין היום הוא תזרים ההון לתוך ארה"ב הצפוי לעמוד על 60 מיליארד דולר ובכך לממן את גרעון הסחר הגבוה העומד על 57 מיליארד דולר. גם מדד המחירים לצרכן ירכז עיניין כאשר הצפי הוא לעלייה של 0.20% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אך כלכלנים טוענים כי נתון זה עשוי לרדת מהציפיות לאור הירידה במחירי הנפט אשר גולמה במדדי המחירים ליצרן, אמש.
ניראה כי האסטרטגיה המועדפת על מרבית המשקיעים, עדיין, היא לקנות דולרים באם יהיה תיקון או נתונים לא טובים לארה"ב. גישה זו נראתה היטב בפרסום נתוני המשרות האחרונים, מאזן הסחר, ומדדי המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות אמש. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.2045 למול האירו לאחר שנעצר ברמת ההתנגדות סביב 1.2075 ועשוי לבחון היום בשלישית את טווח הרמות 1.2020-1.2030. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 109.35 על רקע מסחר בטווח צר לאור מכירות הזוג ע"י יצואנים, ועשוי לבחון היום את רמת הפיבונאצ'י סביב 109.85.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
