הדולר ממשיך צפונה - נקבע בשיא של 8 חודשים

שהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל. בעולם: הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי
דרור איטח |

הדולר האמריקני המשיך גם היום את מסעו צפונה. אחר הצהרים התחזק הדולר למול השקל הישראלי לשיא של 8 חודשים, כשהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי מהבוקר, ונראה כי משקיעים ממתינים לפרסום רצף נתונים חשוב היום בין 15:30 ל-16:15 שעון ישראל. לאחר פרסום הנתונים יובהר כיוון הדולר לטווח הקצר כאשר המומנטום החזק לטובתו מגדיל את הסיכויים להתחזקותו. התשואות לאג"ח אמריקאיות ל-10 שנים עולות לאור העובדה שגדלים הסיכויים להעלאות ריבית בארה"ב, לעומת הורדתה באירופה, ואולי אף באנגליה.

עובדה זו מוסיפה תנופה למומנטום הדולרי ומונעת מהעיקריים לתקן מולו על אף מכירות יתר עמוקות בהן מצויים רוב העיקריים. אלמיוניה, בכיר בבנק האירופאי המרכזי, טען היום כי האירו עשוי לרדת מרמותיו הנוכחיות לכיוון רמת ה-1.2, וטווח מסחר בין 1.18 ל-1.3 מגלם את ערכו לטווח הארוך בתנאי שוק נורמליים.

בנוסף לבעיות החוקה הפוליטיות באירופה, צצות בעיות תקציב של המדינות החברות האיחוד אשר מעיבות אף הן על האירופאי. הנתון המעניין היום הוא תזרים ההון לתוך ארה"ב הצפוי לעמוד על 60 מיליארד דולר ובכך לממן את גרעון הסחר הגבוה העומד על 57 מיליארד דולר. גם מדד המחירים לצרכן ירכז עיניין כאשר הצפי הוא לעלייה של 0.20% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אך כלכלנים טוענים כי נתון זה עשוי לרדת מהציפיות לאור הירידה במחירי הנפט אשר גולמה במדדי המחירים ליצרן, אמש.

ניראה כי האסטרטגיה המועדפת על מרבית המשקיעים, עדיין, היא לקנות דולרים באם יהיה תיקון או נתונים לא טובים לארה"ב. גישה זו נראתה היטב בפרסום נתוני המשרות האחרונים, מאזן הסחר, ומדדי המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות אמש. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.2045 למול האירו לאחר שנעצר ברמת ההתנגדות סביב 1.2075 ועשוי לבחון היום בשלישית את טווח הרמות 1.2020-1.2030. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 109.35 על רקע מסחר בטווח צר לאור מכירות הזוג ע"י יצואנים, ועשוי לבחון היום את רמת הפיבונאצ'י סביב 109.85.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.