הדולר ממשיך צפונה - נקבע בשיא של 8 חודשים
הדולר האמריקני המשיך גם היום את מסעו צפונה. אחר הצהרים התחזק הדולר למול השקל הישראלי לשיא של 8 חודשים, כשהוסיף 0.47% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.482 שקל. מנגד, נחלש האירו ב-0.1% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר למול רוב העיקריים ללא שינוי מהותי מהבוקר, ונראה כי משקיעים ממתינים לפרסום רצף נתונים חשוב היום בין 15:30 ל-16:15 שעון ישראל. לאחר פרסום הנתונים יובהר כיוון הדולר לטווח הקצר כאשר המומנטום החזק לטובתו מגדיל את הסיכויים להתחזקותו. התשואות לאג"ח אמריקאיות ל-10 שנים עולות לאור העובדה שגדלים הסיכויים להעלאות ריבית בארה"ב, לעומת הורדתה באירופה, ואולי אף באנגליה.
עובדה זו מוסיפה תנופה למומנטום הדולרי ומונעת מהעיקריים לתקן מולו על אף מכירות יתר עמוקות בהן מצויים רוב העיקריים. אלמיוניה, בכיר בבנק האירופאי המרכזי, טען היום כי האירו עשוי לרדת מרמותיו הנוכחיות לכיוון רמת ה-1.2, וטווח מסחר בין 1.18 ל-1.3 מגלם את ערכו לטווח הארוך בתנאי שוק נורמליים.
בנוסף לבעיות החוקה הפוליטיות באירופה, צצות בעיות תקציב של המדינות החברות האיחוד אשר מעיבות אף הן על האירופאי. הנתון המעניין היום הוא תזרים ההון לתוך ארה"ב הצפוי לעמוד על 60 מיליארד דולר ובכך לממן את גרעון הסחר הגבוה העומד על 57 מיליארד דולר. גם מדד המחירים לצרכן ירכז עיניין כאשר הצפי הוא לעלייה של 0.20% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אך כלכלנים טוענים כי נתון זה עשוי לרדת מהציפיות לאור הירידה במחירי הנפט אשר גולמה במדדי המחירים ליצרן, אמש.
ניראה כי האסטרטגיה המועדפת על מרבית המשקיעים, עדיין, היא לקנות דולרים באם יהיה תיקון או נתונים לא טובים לארה"ב. גישה זו נראתה היטב בפרסום נתוני המשרות האחרונים, מאזן הסחר, ומדדי המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות אמש. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.2045 למול האירו לאחר שנעצר ברמת ההתנגדות סביב 1.2075 ועשוי לבחון היום בשלישית את טווח הרמות 1.2020-1.2030. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 109.35 על רקע מסחר בטווח צר לאור מכירות הזוג ע"י יצואנים, ועשוי לבחון היום את רמת הפיבונאצ'י סביב 109.85.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
