"בטלות מכללא" של חובת דיווח על פעולה באיגוד!
לפי גישת הכותב, אין כיום תוקף חוקי להוראת סעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, לפיה על כל מוכר מניות בחברה רגילה לדווח למנהל מיסוי מקרקעין על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או בפעולה באיגוד רגיל (שאינה חייבת במס שבח).
ברשימה זו נתווה תיזה חדשה, שיש בה ישומיות פרקטית גדולה. וזו התיזה. כידוע יש חובה מילולית בסעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, על כל מוכר מניות בחברה רגילה, לדווח למנהל מיסוי מקרקעין, על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או שמא מדובר בפעולה באיגוד רגיל (שאז אין חובת מס שבח). לפי גישתנו אין כיום תוקף חוקי לסעיף זה (16(ג) לחוק) והוא בטל מכללא ואיננו תקף, על אף שהוא מופיע בספר החוקים. וזהו ההסבר. סעיף 16(ג) מקורו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שנחקק בכנסת באוגוסט 1963 (ופורסם ב-1/9/63 בס"ח מס' 405, עמ' 156). סעיף 16 כולו קבע וקובע עד היום תנאים שונים לתוקפן של עסקאות. בין השאר הוא קובע בסעיף 16(ג) לחוק חובת הצהרה למס שבח על מכירת מניות בחברה רגילה, בלווית הצהרה שאין מדובר באיגוד מקרקעין. חובה זו לא מקויימת הלכה למעשה ע"י עו"ד או לקוחותיהם ואיננה נאכפת על ידי רשויות המס, ובצדק! לדעתנו חובה זו איננה תקפה מאז חקיקתו של תיקון 6 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 442, מ-10/1/65) ובמיוחד סעיף 23, בו. סעיף זה תיקן את "חלק ה" לפקודה כפי שהוא קיים, פחות או יותר, בעיקרו עד היום. תיקון זה קבע לראשונה את חובת המס על מכירת מניות. עד לשנת 65 (1/4/65) לא היו ריווחי הון בישראל על נכסים ערטילאיים ונכסים שאינם בני פחת.
תיקון 6 לפקודת מס הכנסה, סעיף 23, היכיר לראשונה לשיטת המס בישראל את חובת תשלום המס על ריווחי הון בגין מכירת מניות. מאותו תאריך (1/4/65) היה מוכר מניות בחברה שאינה איגוד מקרקעין חייב במס רווח הון, לפי שיטה שנקבעה בתיקון 6.
בהערת ביניים נציין כי עצם חקיקתו של תיקון 6, בא על רקע שינוי דומה ביחס למיסוי ריווחי הון שחל בכל העולם. רק באותה תקופה החלה כניסתו של מס על רווח הון למדינות שונות באירופה וארה"ב. עוד נציין כי מס הכנסה פירותי, שהוטל לראשונה בשלהי המאה ה-18 והתבסס רק במאה ה-19 באנגליה ובעולם, הפך למס עיקרי רק בתחילת המאה ה-20. מס הכנסה היה מבוסס על מיסוי הכנסה שוטפת. מס ריווחי הון הוטל בעולם רק בחצי השני של המאה ה-20. ספק בעינינו אם מיסים אלו ישארו כמקור מימון לאורך זמן בשל החסרונות הרבים שלהם שלא כאן המקום לפרטם, ובמיוחד בשל הפער הנפער בין הקונצנזוס בין אזרחי המדינה, בדבר חוסר שביעות הרצון ממנו, שהפך את התחמקות מהמס ל"ספורט", לבין האמונה האדוקה של פקידי הממשל ומערכת המשפט כי חוקים פיסקליים הם "דת" שיש למלא אחריה באמונה. ולפיכך הם רודפים את אותם מתחמקי מס (ספורטאים בעיני הציבור) כאילו היו בוגדים או כופרים. פער זה מקטין את הקונצנזוס של האזרחים במערכת האכיפה והמשפט הפסקליים במדינה.
כבר כיום בחלק ממדינות במזרח אירופה ירדו שיעורי מס הכנסה מתחת ל-20% ומדינות מערב אירופה נאלצות לחקותן. ישראל כמובן לא תוכל להיוותר מהצד.
תיקון 6 והחדרת ריווחי הון על נכסים ערטילאיים לישראל לווה בתכנוני מס רבים שנקטו בעלי רכוש או בעלי שליטה בחברות. הם העבירו את נכסיהם (או מניותיהם) ברווח הון פטור ממס (עד 1/4/65) לתאגידים או לקרובים טרם כניסת החוק לתוקף. תכנון מס זה הסתבר לימים כטעות, מעין "שרות דב", זאת בשל שרווח ההון שלא היה צמוד למדד הלך וקטן - בשל שחיקת המטבעות, האינפלציה, הריבית ועליית המחירים הריאליים בעולם - ואילו אותם מתכננים איבדו הטבה מכח תיקון 22 לפקודה, שנחקק ב-76' ויצר שיעורי מס מועדפים למי שהחזיקו רכוש (מניות) שנרכש קודם ל-1/4/61 (12% - 24%). מי שמכר נכסיו ע"מ לזכות ברווח הון פטור בשנת 64', 65', קודם לתיקון 6, איבד שיעורי מס אלו והיה חייב ב-50% מס.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".