שטראוס-עלית רוכשת 60% מדונקפה ב-26 מיליון א'

ובכך תשיג שליטה מלאה. סגירת העסקה - בעוד כחודש. ויגודמן: "הרכישה תאפשר המשך צמיחה בסרביה מונטנגרו ומיצוי פוטנציאל שוק הקפה המשמעותי באזור
שרון שפורר |

נשיא ומנכ"ל שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, הודיע היום (חמישי), כי הקבוצה חתמה אמש הסכם לרכישת חלקו של השותף בחברת דונקפה (60%), במחיר של 26 מיליון אירו. בכך תהפוך עלית אינטרנשיונל לבעלת המניות היחידה בחברה.

הסכם הרכישה מותנה במספר תנאים אשר אמורים להתבצע עד למועד סגירת העסקה (CLOSING) שמתוכנן להיערך בעוד כחודש. התמורה בגין חלקו של השותף תשולם במלואה במועד סגירת ההסכם. הרכישה ממומנת ממקורות עצמיים של החברה.

ויגודמן ציין, כי רכישת הבעלות המלאה בחברת דונקפה מהווה נדבך במימוש אסטרטגיית הקבוצה להמשך ההתרחבות הבינלאומית תוך התמקדות בשלב זה באשכולות הגאוגרפיים בהם היא פעילה כיום. לדבריו, עם השלמת המהלך, מתכוונת הנהלת החברה להמשיך ולפתח את התשתיות העסקיות בחברת דונקפה בתחומי הייצור, פיתוח המוצרים, שיווק ומכירות, ולהתאימן באופן מלא לסטנדרטים המקובלים בקבוצה, זאת תוך מימוש מלא של הסינרגיות עם הפעילויות האחרות בקבוצה בישראל ומחוץ לישראל.

להערכת הנהלת הקבוצה, פעולות אלו ואחרות יאפשרו המשך הצמחת הפעילות בסרביה ומונטנגרו ויתכן שגם במדינות נוספות באזור ומיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הקפה המשמעותי של מדינות יגוסלביה לשעבר, תוך שיפור התוצאות העסקיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.