מעדנות מטפלת בצווארי בקבוק כדי לצמוח ב-60%
רגע וקצת לאחר שקבוצת סנפרוסט דיווחה על שנה שביעית של גידול בהיקף המכירות וברווח הנקי, מודיעה מעדנות, אשר בבעלות סנפרוסט מקבוצת תנובה על השקעה של 80 מיליון שקל בהרחבת מפעל החברה בגן יבנה. כ-20 מיליון שקל יושקעו בחודשים הקרובים לשם פתיחה מידית של צווארי בקבוק קריטיים ביצור. עם סיום הפרויקט בעוד שנתיים, אמור המפעל להכפיל את כושר הייצור המכסימלי.
לדברי יענקל'ה יערי, מנכ"ל החברה, ההשקעה אושרה על בסיס הנחת עבודה, כי פעילות החברה תגדל בחמש השנים הקרובות בשישים אחוז. גידול זה יגיע מצמיחת המכירות בשוק המקומי בתחומי העיסוק הנוכחיים של החברה, מהרחבת היצוא לשווקים בארה"ב ואירופה ומכניסה עתידית לתחומים סינרגטיים חדשים מחוץ למקפיא.
בשנת 2004 הציגה מעדנות גידול של 14% במכירותיה בהיקף של 128.7 מיליון שקל לעומת 112.7 בשנת 2003. לדברי יערי למרות הגידול שהציגה החברה, אין ספק, כי חלק מפוטנציאל הגידול לא מומש וניבלם בשל מגבלות כושר יצור. כמו כן נמנעה הכניסה לתחומי עיסוק חדשים בשל אותן מגבלות בתשתיות יצור ואחסנה.
מעדנות תופסת היום 42% משוק המאפים הקפואים שמתחרות בה בין היתר שלושת האופים עם 20% וזוגלובק עם 11%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
