65% מהישראלים מעדיפים השקעות נדל"ן בארץ על חו"ל

כך על פי סקר של מכללת שערי משפט. רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל
שי פאוזנר |

למרות המשבר בענף הנדל"ן, רוב הציבור בישראל (65%) מאמין בהשקעות נדל"ן בישראל, ולא בחו"ל. כך עולה מסקר שנערך ביוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, לקראת ועידת ישראל לנדל"ן שתתקיים בתאיריכים השבוע בת"א. את הועידה יוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, יחד עם לשכת עורכי הדין, ומעריב קונגרסים.

הסקר בוצע באמצעות "מחקרי הגל החדש", באמצעות ראיון טלפוני שהתקיים במדגם מייצג של 500 איש בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית.

פרופ' אהרון נמדר, נשיא מכללת שערי משפט מסר תגבוה לפרסום, כי שמירת האמונים למשק הנדל"ן המקומי על פי הסקר, היא למרות התקופה הקשה העוברת על הציבור בישראל מבחינה כלכלית ופוליטית, וכי למרות "אופנת" השקעות נדל"ן בחו"ל של אנשי עסקים ישראליים.

לשאלה: בהנחה והיה לך כסף והיית מחליט להשקיע בנדל"ן, האם היית משקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל? נמצא עוד, כי רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. 18.5% אמרו שאינם יודעים.

הניתוח הדמוגרפי של הנתונים מצביע על כך שגברים יותר מנשים ציינו, כי היו משקיעים בחו"ל. וצעירים בני 18-35 היו משקיעים בחו"ל יותר מבני 35+. עוד עולה כי 43% מהחרדים, היו מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ, לעומת 25% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל. 80% מהציבור הדתי היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 6.7% שהיה מעוניין להשקיע בחו"ל. 67% מציבור החילוניים היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 18% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל.

ביחס למוצא עולה, כי מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל. 68% מהצברים שהוריהם יוצאי אסיה אפריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 71% מהצברים שהוריהם יוצאי אירופה-אמריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 64% מילידי אפריקה אסיה היו משקיעים בנדל"ן בארץ, לעומת 6.5% שהיו משקיעים בנדל"ן בחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: