65% מהישראלים מעדיפים השקעות נדל"ן בארץ על חו"ל
למרות המשבר בענף הנדל"ן, רוב הציבור בישראל (65%) מאמין בהשקעות נדל"ן בישראל, ולא בחו"ל. כך עולה מסקר שנערך ביוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, לקראת ועידת ישראל לנדל"ן שתתקיים בתאיריכים השבוע בת"א. את הועידה יוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, יחד עם לשכת עורכי הדין, ומעריב קונגרסים.
הסקר בוצע באמצעות "מחקרי הגל החדש", באמצעות ראיון טלפוני שהתקיים במדגם מייצג של 500 איש בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית.
פרופ' אהרון נמדר, נשיא מכללת שערי משפט מסר תגבוה לפרסום, כי שמירת האמונים למשק הנדל"ן המקומי על פי הסקר, היא למרות התקופה הקשה העוברת על הציבור בישראל מבחינה כלכלית ופוליטית, וכי למרות "אופנת" השקעות נדל"ן בחו"ל של אנשי עסקים ישראליים.
לשאלה: בהנחה והיה לך כסף והיית מחליט להשקיע בנדל"ן, האם היית משקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל? נמצא עוד, כי רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. 18.5% אמרו שאינם יודעים.
הניתוח הדמוגרפי של הנתונים מצביע על כך שגברים יותר מנשים ציינו, כי היו משקיעים בחו"ל. וצעירים בני 18-35 היו משקיעים בחו"ל יותר מבני 35+. עוד עולה כי 43% מהחרדים, היו מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ, לעומת 25% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל. 80% מהציבור הדתי היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 6.7% שהיה מעוניין להשקיע בחו"ל. 67% מציבור החילוניים היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 18% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל.
ביחס למוצא עולה, כי מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל. 68% מהצברים שהוריהם יוצאי אסיה אפריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 71% מהצברים שהוריהם יוצאי אירופה-אמריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 64% מילידי אפריקה אסיה היו משקיעים בנדל"ן בארץ, לעומת 6.5% שהיו משקיעים בנדל"ן בחו"ל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
