65% מהישראלים מעדיפים השקעות נדל"ן בארץ על חו"ל
למרות המשבר בענף הנדל"ן, רוב הציבור בישראל (65%) מאמין בהשקעות נדל"ן בישראל, ולא בחו"ל. כך עולה מסקר שנערך ביוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, לקראת ועידת ישראל לנדל"ן שתתקיים בתאיריכים השבוע בת"א. את הועידה יוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, יחד עם לשכת עורכי הדין, ומעריב קונגרסים.
הסקר בוצע באמצעות "מחקרי הגל החדש", באמצעות ראיון טלפוני שהתקיים במדגם מייצג של 500 איש בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית.
פרופ' אהרון נמדר, נשיא מכללת שערי משפט מסר תגבוה לפרסום, כי שמירת האמונים למשק הנדל"ן המקומי על פי הסקר, היא למרות התקופה הקשה העוברת על הציבור בישראל מבחינה כלכלית ופוליטית, וכי למרות "אופנת" השקעות נדל"ן בחו"ל של אנשי עסקים ישראליים.
לשאלה: בהנחה והיה לך כסף והיית מחליט להשקיע בנדל"ן, האם היית משקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל? נמצא עוד, כי רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. 18.5% אמרו שאינם יודעים.
הניתוח הדמוגרפי של הנתונים מצביע על כך שגברים יותר מנשים ציינו, כי היו משקיעים בחו"ל. וצעירים בני 18-35 היו משקיעים בחו"ל יותר מבני 35+. עוד עולה כי 43% מהחרדים, היו מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ, לעומת 25% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל. 80% מהציבור הדתי היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 6.7% שהיה מעוניין להשקיע בחו"ל. 67% מציבור החילוניים היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 18% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל.
ביחס למוצא עולה, כי מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל. 68% מהצברים שהוריהם יוצאי אסיה אפריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 71% מהצברים שהוריהם יוצאי אירופה-אמריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 64% מילידי אפריקה אסיה היו משקיעים בנדל"ן בארץ, לעומת 6.5% שהיו משקיעים בנדל"ן בחו"ל.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
