65% מהישראלים מעדיפים השקעות נדל"ן בארץ על חו"ל

כך על פי סקר של מכללת שערי משפט. רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל
שי פאוזנר |

למרות המשבר בענף הנדל"ן, רוב הציבור בישראל (65%) מאמין בהשקעות נדל"ן בישראל, ולא בחו"ל. כך עולה מסקר שנערך ביוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, לקראת ועידת ישראל לנדל"ן שתתקיים בתאיריכים השבוע בת"א. את הועידה יוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, יחד עם לשכת עורכי הדין, ומעריב קונגרסים.

הסקר בוצע באמצעות "מחקרי הגל החדש", באמצעות ראיון טלפוני שהתקיים במדגם מייצג של 500 איש בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית.

פרופ' אהרון נמדר, נשיא מכללת שערי משפט מסר תגבוה לפרסום, כי שמירת האמונים למשק הנדל"ן המקומי על פי הסקר, היא למרות התקופה הקשה העוברת על הציבור בישראל מבחינה כלכלית ופוליטית, וכי למרות "אופנת" השקעות נדל"ן בחו"ל של אנשי עסקים ישראליים.

לשאלה: בהנחה והיה לך כסף והיית מחליט להשקיע בנדל"ן, האם היית משקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל? נמצא עוד, כי רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. 18.5% אמרו שאינם יודעים.

הניתוח הדמוגרפי של הנתונים מצביע על כך שגברים יותר מנשים ציינו, כי היו משקיעים בחו"ל. וצעירים בני 18-35 היו משקיעים בחו"ל יותר מבני 35+. עוד עולה כי 43% מהחרדים, היו מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ, לעומת 25% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל. 80% מהציבור הדתי היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 6.7% שהיה מעוניין להשקיע בחו"ל. 67% מציבור החילוניים היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 18% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל.

ביחס למוצא עולה, כי מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל. 68% מהצברים שהוריהם יוצאי אסיה אפריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 71% מהצברים שהוריהם יוצאי אירופה-אמריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 64% מילידי אפריקה אסיה היו משקיעים בנדל"ן בארץ, לעומת 6.5% שהיו משקיעים בנדל"ן בחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.