65% מהישראלים מעדיפים השקעות נדל"ן בארץ על חו"ל
למרות המשבר בענף הנדל"ן, רוב הציבור בישראל (65%) מאמין בהשקעות נדל"ן בישראל, ולא בחו"ל. כך עולה מסקר שנערך ביוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, לקראת ועידת ישראל לנדל"ן שתתקיים בתאיריכים השבוע בת"א. את הועידה יוזמת מכללת שערי משפט בהוד השרון, יחד עם לשכת עורכי הדין, ומעריב קונגרסים.
הסקר בוצע באמצעות "מחקרי הגל החדש", באמצעות ראיון טלפוני שהתקיים במדגם מייצג של 500 איש בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית.
פרופ' אהרון נמדר, נשיא מכללת שערי משפט מסר תגבוה לפרסום, כי שמירת האמונים למשק הנדל"ן המקומי על פי הסקר, היא למרות התקופה הקשה העוברת על הציבור בישראל מבחינה כלכלית ופוליטית, וכי למרות "אופנת" השקעות נדל"ן בחו"ל של אנשי עסקים ישראליים.
לשאלה: בהנחה והיה לך כסף והיית מחליט להשקיע בנדל"ן, האם היית משקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל? נמצא עוד, כי רק 16% מהציבור היה משקיעים בנדל"ן בחו"ל. 18.5% אמרו שאינם יודעים.
הניתוח הדמוגרפי של הנתונים מצביע על כך שגברים יותר מנשים ציינו, כי היו משקיעים בחו"ל. וצעירים בני 18-35 היו משקיעים בחו"ל יותר מבני 35+. עוד עולה כי 43% מהחרדים, היו מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ, לעומת 25% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל. 80% מהציבור הדתי היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 6.7% שהיה מעוניין להשקיע בחו"ל. 67% מציבור החילוניים היה מעוניין להשקיע בארץ, לעומת 18% שהיו מעוניינים להשקיע בחו"ל.
ביחס למוצא עולה, כי מהצברים דור שני: 63% היו מעוניינים להשקיע בארץ לעומת 22% בחו"ל. 68% מהצברים שהוריהם יוצאי אסיה אפריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 71% מהצברים שהוריהם יוצאי אירופה-אמריקה היו משקיעים בישראל, לעומת 15% שהיו משקיעים בחו"ל. 64% מילידי אפריקה אסיה היו משקיעים בנדל"ן בארץ, לעומת 6.5% שהיו משקיעים בנדל"ן בחו"ל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
