יום שלישי רצוף של ירידות בדולר - משיל 0.11%
השקל מוסיף להתחזק, הבוקר ממשיך המטבע הישראלי לצבור תאוצה כשהדולר יורד זה היום השלישי ברציפות, הבוקר משיל המטבע האמריקני כ-0.11% ונסחר סביב רמת 4.332 שקל. אל המטבע האמריקני מצטרף האירו שנחלש ב-0.72% ונסחר סביב רמת 5.735 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, אתמול, נסחר הדולר בטווח צר במשך רובו של יום המסחר. למרות זאת, לאחר פרסום ה-ISM, של ארה"ב, השוק נעשה תנודתי יותר. פרסומו של ה- ISM לא עמד בציפיות של השוק אשר עמדו ב-57 כאשר המדד התפרסם ב-55.3. מיד לאחר הפרסום, הדולר החל להיחלש. הסיבה להיחלשות לאו דווקא נובעת מהירידה עצמה, אלא שמרכיב התעסוקה של המדד הראה ירידה ניכרת, דבר שמדאיג בהתייחס לעובדה שביום שישי הקרוב מתפרסם מדד משרות חדשות. למרות החששות, במלך הלילה הדולר החל להחזיר את הפסדיו מהשבוע האחרון.
זאת, לאחר נאום של נגיד הבנק המרכזי של מחוז פילדלפיה, סנטומרו, אשר טען כי הוא מצפה לראות התייצבות בגירעון עד סוף השנה, בעיקר בעקבות היחלשותו של הדולר. "נראה כי משקיעים לטווח הרחוק נוטים להזרים פחות מחסכנותם לאפיקי השקעה נוספים במונחים דולריים" והוסיף כי "חלקם רומזים שהם הינם מגוונים את תיקם מהשקעות דולריות לטובת השקעות במונחי מטבעות זרים כגון, אירו. דבר שגורם לדולר להיחלש אל מול המטבעות הללו." היום, נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, אלן גרינספן, צפוי לנאום בפני ועידת התקציב של הקונגרס האמריקני בו הוא צפוי להתרכז בנושאי המדיניות הפיסקאלית וחברתית ולא צפוי להתייחס במדיניות המוניטארית ולכן אנו לא מייחסים חשיבות רבה לנאום זה.
במהלך הלילה והבוקר נסחר האירו בסימן חולשה כנגד העיקריים על רקע צפי השוק לירידה בנתוני התמ"ג המתפרסמים היום (12:00 שעון ישראל). לאחרונה נראה כי כלכלת אירופה לא מצליחה לצמוח בקצב הראוי ואכן הנתונים המתפרסמים השבוע מעידים על כך. עקב כך יורדים הסיכויים להעלאות ריבית באירופה לעומת ארה"ב, ועל כן נסחר האירו השבוע בסימן דשדוש ואף ירידה. בנוסף לתמ"ג יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) הצפוי לעלות מעט. למול הדולר ממשיך האירו להיסחר בטווחי רמות השפל מאמש ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.3160 לאחר שהגיע לרמת שפל יומית של 1.3145. ע"פ שמועות נראה כי בתי השקעות אמריקאיים מכרו במהלך הלילה את האירו גם כנגד הדולר וגם כנגד היין, ובשעה זו נסחר הזוג אירו/יין סביב רמה של 137.70. על אף הסנטימנט החיובי כלפי האירו, בעיקר למול הדולר, אשר נראה בשבועיים האחרונים, יש לצפות להמשך ההפוגה הדובית כלפיו לפחות עד פרסום המשרות החדשות בארה"ב ביום שישי הקרוב.
היין ממשיך להיסחר למול הדולר בטווח ה-104.00 – 104.80 גם במהלך בוקר זה. בשעה זו נסחר הזוג סביב רמה של 104.65 לאחר שהגיע במהלך הלילה לרמת שפל יומית של 104.40. המנוע העיקרי המושך את הזוג כלפי מטה הוא ספקולציות בנוגע להגמשת מדיניות המט"ח בסין. מנגד, נמשך הזוג כלפי מעלה על רקע פרסומי נתונים טובים מצד ארה"ב, ציפייה לנתון משרות מעולה ונתונים חלשים מאירופה. הטווח נתחם ע"י מכירות יצואנים בתחומים של 105.000 105.50 ומצידו התחתון ע"י ביקושים בעיקר מצד קרנות גידור ופנסיה יפניות. המונטום של היין חיובי בעיקר כלפי האירו עקב התרחבות התופעה של המרת אירו ביין מצד משקיעים יפנים רבים.
אתמול, הבנק המרכזי של אוסטרליה החליט להעלות את שיעור הריבית ב- 25 נקודות, דבר שהעלה את שיעור הריבית ל- 5.5%. בין המטבעות העיקריים, האוסטרלים מעניקים את שיעור הריבית הגבוהה ביותר ואכן גרמו לפער הריביות להתרחב מחדש. למרות שהיו ציפיות להעלאה זו, השוק לא חזה זאת והמשיך למכור את האוסטרלי למרות הפרסום. תגובה זו בהחלט מפתיעה, אולם נראה כי השוק מתרכז בתזוזות הדולר האמריקאי ע"מ לקבוע את כיוונו של האוסטרלי. הסיבה להעלאת הריבית נבעה מלחצים אינפלציוניים אשר עלו לתקרת הבנק המרכזי בשיעור של 3% שנתית. האוסטרלים מצפים שההעלאה הזו תרסן את גידול האינפלציה ולכן אנו לא מצפים שנגידי הבנק יעלו שוב את הריבית.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
