יום שלישי רצוף של ירידות בדולר - משיל 0.11%
השקל מוסיף להתחזק, הבוקר ממשיך המטבע הישראלי לצבור תאוצה כשהדולר יורד זה היום השלישי ברציפות, הבוקר משיל המטבע האמריקני כ-0.11% ונסחר סביב רמת 4.332 שקל. אל המטבע האמריקני מצטרף האירו שנחלש ב-0.72% ונסחר סביב רמת 5.735 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, אתמול, נסחר הדולר בטווח צר במשך רובו של יום המסחר. למרות זאת, לאחר פרסום ה-ISM, של ארה"ב, השוק נעשה תנודתי יותר. פרסומו של ה- ISM לא עמד בציפיות של השוק אשר עמדו ב-57 כאשר המדד התפרסם ב-55.3. מיד לאחר הפרסום, הדולר החל להיחלש. הסיבה להיחלשות לאו דווקא נובעת מהירידה עצמה, אלא שמרכיב התעסוקה של המדד הראה ירידה ניכרת, דבר שמדאיג בהתייחס לעובדה שביום שישי הקרוב מתפרסם מדד משרות חדשות. למרות החששות, במלך הלילה הדולר החל להחזיר את הפסדיו מהשבוע האחרון.
זאת, לאחר נאום של נגיד הבנק המרכזי של מחוז פילדלפיה, סנטומרו, אשר טען כי הוא מצפה לראות התייצבות בגירעון עד סוף השנה, בעיקר בעקבות היחלשותו של הדולר. "נראה כי משקיעים לטווח הרחוק נוטים להזרים פחות מחסכנותם לאפיקי השקעה נוספים במונחים דולריים" והוסיף כי "חלקם רומזים שהם הינם מגוונים את תיקם מהשקעות דולריות לטובת השקעות במונחי מטבעות זרים כגון, אירו. דבר שגורם לדולר להיחלש אל מול המטבעות הללו." היום, נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, אלן גרינספן, צפוי לנאום בפני ועידת התקציב של הקונגרס האמריקני בו הוא צפוי להתרכז בנושאי המדיניות הפיסקאלית וחברתית ולא צפוי להתייחס במדיניות המוניטארית ולכן אנו לא מייחסים חשיבות רבה לנאום זה.
במהלך הלילה והבוקר נסחר האירו בסימן חולשה כנגד העיקריים על רקע צפי השוק לירידה בנתוני התמ"ג המתפרסמים היום (12:00 שעון ישראל). לאחרונה נראה כי כלכלת אירופה לא מצליחה לצמוח בקצב הראוי ואכן הנתונים המתפרסמים השבוע מעידים על כך. עקב כך יורדים הסיכויים להעלאות ריבית באירופה לעומת ארה"ב, ועל כן נסחר האירו השבוע בסימן דשדוש ואף ירידה. בנוסף לתמ"ג יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) הצפוי לעלות מעט. למול הדולר ממשיך האירו להיסחר בטווחי רמות השפל מאמש ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.3160 לאחר שהגיע לרמת שפל יומית של 1.3145. ע"פ שמועות נראה כי בתי השקעות אמריקאיים מכרו במהלך הלילה את האירו גם כנגד הדולר וגם כנגד היין, ובשעה זו נסחר הזוג אירו/יין סביב רמה של 137.70. על אף הסנטימנט החיובי כלפי האירו, בעיקר למול הדולר, אשר נראה בשבועיים האחרונים, יש לצפות להמשך ההפוגה הדובית כלפיו לפחות עד פרסום המשרות החדשות בארה"ב ביום שישי הקרוב.
היין ממשיך להיסחר למול הדולר בטווח ה-104.00 – 104.80 גם במהלך בוקר זה. בשעה זו נסחר הזוג סביב רמה של 104.65 לאחר שהגיע במהלך הלילה לרמת שפל יומית של 104.40. המנוע העיקרי המושך את הזוג כלפי מטה הוא ספקולציות בנוגע להגמשת מדיניות המט"ח בסין. מנגד, נמשך הזוג כלפי מעלה על רקע פרסומי נתונים טובים מצד ארה"ב, ציפייה לנתון משרות מעולה ונתונים חלשים מאירופה. הטווח נתחם ע"י מכירות יצואנים בתחומים של 105.000 105.50 ומצידו התחתון ע"י ביקושים בעיקר מצד קרנות גידור ופנסיה יפניות. המונטום של היין חיובי בעיקר כלפי האירו עקב התרחבות התופעה של המרת אירו ביין מצד משקיעים יפנים רבים.
אתמול, הבנק המרכזי של אוסטרליה החליט להעלות את שיעור הריבית ב- 25 נקודות, דבר שהעלה את שיעור הריבית ל- 5.5%. בין המטבעות העיקריים, האוסטרלים מעניקים את שיעור הריבית הגבוהה ביותר ואכן גרמו לפער הריביות להתרחב מחדש. למרות שהיו ציפיות להעלאה זו, השוק לא חזה זאת והמשיך למכור את האוסטרלי למרות הפרסום. תגובה זו בהחלט מפתיעה, אולם נראה כי השוק מתרכז בתזוזות הדולר האמריקאי ע"מ לקבוע את כיוונו של האוסטרלי. הסיבה להעלאת הריבית נבעה מלחצים אינפלציוניים אשר עלו לתקרת הבנק המרכזי בשיעור של 3% שנתית. האוסטרלים מצפים שההעלאה הזו תרסן את גידול האינפלציה ולכן אנו לא מצפים שנגידי הבנק יעלו שוב את הריבית.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
