יום שלישי רצוף של ירידות בדולר - משיל 0.11%
השקל מוסיף להתחזק, הבוקר ממשיך המטבע הישראלי לצבור תאוצה כשהדולר יורד זה היום השלישי ברציפות, הבוקר משיל המטבע האמריקני כ-0.11% ונסחר סביב רמת 4.332 שקל. אל המטבע האמריקני מצטרף האירו שנחלש ב-0.72% ונסחר סביב רמת 5.735 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, אתמול, נסחר הדולר בטווח צר במשך רובו של יום המסחר. למרות זאת, לאחר פרסום ה-ISM, של ארה"ב, השוק נעשה תנודתי יותר. פרסומו של ה- ISM לא עמד בציפיות של השוק אשר עמדו ב-57 כאשר המדד התפרסם ב-55.3. מיד לאחר הפרסום, הדולר החל להיחלש. הסיבה להיחלשות לאו דווקא נובעת מהירידה עצמה, אלא שמרכיב התעסוקה של המדד הראה ירידה ניכרת, דבר שמדאיג בהתייחס לעובדה שביום שישי הקרוב מתפרסם מדד משרות חדשות. למרות החששות, במלך הלילה הדולר החל להחזיר את הפסדיו מהשבוע האחרון.
זאת, לאחר נאום של נגיד הבנק המרכזי של מחוז פילדלפיה, סנטומרו, אשר טען כי הוא מצפה לראות התייצבות בגירעון עד סוף השנה, בעיקר בעקבות היחלשותו של הדולר. "נראה כי משקיעים לטווח הרחוק נוטים להזרים פחות מחסכנותם לאפיקי השקעה נוספים במונחים דולריים" והוסיף כי "חלקם רומזים שהם הינם מגוונים את תיקם מהשקעות דולריות לטובת השקעות במונחי מטבעות זרים כגון, אירו. דבר שגורם לדולר להיחלש אל מול המטבעות הללו." היום, נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, אלן גרינספן, צפוי לנאום בפני ועידת התקציב של הקונגרס האמריקני בו הוא צפוי להתרכז בנושאי המדיניות הפיסקאלית וחברתית ולא צפוי להתייחס במדיניות המוניטארית ולכן אנו לא מייחסים חשיבות רבה לנאום זה.
במהלך הלילה והבוקר נסחר האירו בסימן חולשה כנגד העיקריים על רקע צפי השוק לירידה בנתוני התמ"ג המתפרסמים היום (12:00 שעון ישראל). לאחרונה נראה כי כלכלת אירופה לא מצליחה לצמוח בקצב הראוי ואכן הנתונים המתפרסמים השבוע מעידים על כך. עקב כך יורדים הסיכויים להעלאות ריבית באירופה לעומת ארה"ב, ועל כן נסחר האירו השבוע בסימן דשדוש ואף ירידה. בנוסף לתמ"ג יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) הצפוי לעלות מעט. למול הדולר ממשיך האירו להיסחר בטווחי רמות השפל מאמש ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.3160 לאחר שהגיע לרמת שפל יומית של 1.3145. ע"פ שמועות נראה כי בתי השקעות אמריקאיים מכרו במהלך הלילה את האירו גם כנגד הדולר וגם כנגד היין, ובשעה זו נסחר הזוג אירו/יין סביב רמה של 137.70. על אף הסנטימנט החיובי כלפי האירו, בעיקר למול הדולר, אשר נראה בשבועיים האחרונים, יש לצפות להמשך ההפוגה הדובית כלפיו לפחות עד פרסום המשרות החדשות בארה"ב ביום שישי הקרוב.
היין ממשיך להיסחר למול הדולר בטווח ה-104.00 – 104.80 גם במהלך בוקר זה. בשעה זו נסחר הזוג סביב רמה של 104.65 לאחר שהגיע במהלך הלילה לרמת שפל יומית של 104.40. המנוע העיקרי המושך את הזוג כלפי מטה הוא ספקולציות בנוגע להגמשת מדיניות המט"ח בסין. מנגד, נמשך הזוג כלפי מעלה על רקע פרסומי נתונים טובים מצד ארה"ב, ציפייה לנתון משרות מעולה ונתונים חלשים מאירופה. הטווח נתחם ע"י מכירות יצואנים בתחומים של 105.000 105.50 ומצידו התחתון ע"י ביקושים בעיקר מצד קרנות גידור ופנסיה יפניות. המונטום של היין חיובי בעיקר כלפי האירו עקב התרחבות התופעה של המרת אירו ביין מצד משקיעים יפנים רבים.
אתמול, הבנק המרכזי של אוסטרליה החליט להעלות את שיעור הריבית ב- 25 נקודות, דבר שהעלה את שיעור הריבית ל- 5.5%. בין המטבעות העיקריים, האוסטרלים מעניקים את שיעור הריבית הגבוהה ביותר ואכן גרמו לפער הריביות להתרחב מחדש. למרות שהיו ציפיות להעלאה זו, השוק לא חזה זאת והמשיך למכור את האוסטרלי למרות הפרסום. תגובה זו בהחלט מפתיעה, אולם נראה כי השוק מתרכז בתזוזות הדולר האמריקאי ע"מ לקבוע את כיוונו של האוסטרלי. הסיבה להעלאת הריבית נבעה מלחצים אינפלציוניים אשר עלו לתקרת הבנק המרכזי בשיעור של 3% שנתית. האוסטרלים מצפים שההעלאה הזו תרסן את גידול האינפלציה ולכן אנו לא מצפים שנגידי הבנק יעלו שוב את הריבית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
