לראשונה: אישום נגד אדם שניסה לפתוח תיק במע"מ עם מסמכים מזויפים
על פי כתב האישום, האיש הקים ביוני 2024 חברה. כחלק מהליך פתיחת החברה, הוא הגיש בקשה לפתיחת תיק עוסק מורשה במשרד מע"מ רמלה. לצורך הבקשה, הוא צירף שני חוזי התקשרות שלכאורה נחתמו עם לקוחות - שהתבררו כפיקטיביים
כתב אישום תקדימי הוגש נגד תושב לוד, אלטורי ארקן, בגין ניסיון לפתוח תיק עוסק מורשה במע"מ תוך שימוש במסמכים פיקטיביים, כך הודיעה היום רשות המסים. כתב האישום, שהגיע לאחר חקירה של היחידה המשפטית מחוז מרכז ומשרד מע"מ רמלה, הוא הראשון מסוגו על עבירה מסוג זה, שנועדה למנוע הפצת חשבוניות מס פיקטיביות ופגיעה בקופת המדינה.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טליה ביטן, ארקן הקים ביוני 2024 חברה בשם ארקנזס שיפוץ ויזמות. כחלק מהליך פתיחת החברה, באוגוסט באותה השנה, הוא הגיש בקשה לפתיחת תיק עוסק מורשה במשרד מע"מ רמלה. לצורך הבקשה, צירף ארקן שני חוזי התקשרות שלכאורה נחתמו עם לקוחות לצורך ביצוע עבודות שיפוצים.
החוזים שצורפו לבקשה זויפו צילום: רשות המסים
מבדיקת משרד המע"מ האזורי ברמלה, בראשות מנהל המשרד רונן אלעד, התברר כי ארקן כלל לא הכיר את אותם לקוחות שהופיעו בחוזים, ולא התקיימו ביניהם יחסים עסקיים כלשהם. כמו כן, התברר כי החוזים שצורפו לבקשה זויפו לחלוטין, וכי העבודות שהוגדרו בהם כלל לא בוצעו.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארקן מואשם בעבירה על סעיף 117 (א) (3) לחוק מע"מ, בגין מסירת מידע שקרי או לא מדויק במסמכים רשמיים ללא הסבר סביר. בכתב האישום נטען כי מטרת המסמכים הכוזבים היתה ליצור מצג שווא של פעילות עסקית אמיתית, במטרה לקבל תיק עוסק מורשה שבאמצעותו ניתן יהיה להנפיק חשבוניות מס פיקטיביות ולהונות את רשויות המס.
מדובר, כאמור, בפעם הראשונה שבה רשות המסים מגישה כתב אישום מסוג זה. בהודעת הרשות נכתב כי מדובר בצעד משמעותי במאבק כנגד הפצת חשבוניות פיקטיביות, שמטרתן היא לגרוע מקופת המדינה ולפגוע בהכנסות הציבוריות.
לדברי אלעד, "הגשת כתב האישום משקפת את המחויבות שלנו למנוע הונאות מס ולשמור על מערכת מיסוי הוגנת ושקופה. המסר ברור: כל ניסיון להשתמש במסמכים כוזבים ייענה באפס סובלנות ובתגובה נחרצת".
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- מרכז טאוב: אזהרה מפני פגיעה בצמיחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 2.בת אל 23/12/2024 19:30הגב לתגובה זוכשכל הכסף זורם לחרדים ולהתנחלויות
- 1.דפוס פעולה שחוזר על עצמו עשרות פעמים באותו מקום (ל"ת)עושה חשבון 23/12/2024 16:41הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
