רונן קרסו רונן
צילום: רונן קרסו ביזפורטל

גוד פארם - גוד דיל לרמי לוי וליזמים

רמי לוי קנה 50% מגוד פארם תמורת 16-17 מיליון שקל - אם הייתה מנפיקה הייתה עושה זאת לפי שווי של 400 מיליון שקל; על העסקה הגדולה של רמי לוי
רונן קרסו | (5)
נושאים בכתבה גוד פארם רמי לוי

אחת הרשתות המעניינות והמרעננות שקמו בשנים האחרונות, היא רשת גוד פארם. הצצה לדוחות של רמי לוי  רמי לוי 0.5% שופכת אור על הרשת שנוסדה רק לפני שמונה שנים. הרשת הוקמה על ידי שני יזמים צעירים, אדם פרידלר ואוהד סנדלר, שזיהו את מחירי המוצרים היקרים ברשתות הפארם.

הם פתחו בשנת 2016 חנות ראשונה בקינג ג'ורג' ,במחיר קבוע של 10 שקלים לפריט. הציבור אהב את הקונספט והרשת זנחה את נושא המחיר הקבוע, עברה לתמחור זול של מוצרים רבים ופיתחה את הרשת במהירות.

רמי לוי ראה את פוטנציאל הרשת שהתחילה מסניף בודד ורכש בשנת 2018 50%  מהחברה.

רמי לוי; קרדיט: שלומי יוסף

רמי לוי; קרדיט: שלומי יוסף

גוד פארם נכנסה לתחום הפארם באופן שונה, לא רשת כמו סופר פארם ובי (לשעבר ניו פארם) של שופרסל שמבוססת על רוקחות לצד הטואלטיקה והבישום ולא בתי המרחקת הפרטיים שמבוססים בעיקר על מכירת תרופות, גוד פארם ויתרה במודע על בתי מרקחת (למעט 2 בכל 63 מסניפיה) שאומנם הרווחיות בהם נמוכה אבל הם מהווים גורם משמעותי לכניסה לסניפי הפארם. סניפי הרשת של גוד פארם, קטנים ועמוסים בסחורה.

החנויות פועלות בהפעלה ישירה או בזכיינות כאשר לחברה יש מרכז לוגיסטי במודיעין. לפני שנתיים רכשה מור גמל ופנסיה כ-10% מהון המניות הרגילות המונפק והנפרע של גוד פארם תמורת 40 מיליון שקל, המשקף לחברה שווי שוק של 400 מיליון שקל. בעבר היו גם תוכניות להנפיק את החברה בשווי זה.

נכון להיום גוד פארם מפעילה 63 סניפים בפריסה ארצית, מתוכם 21 סניפים בהפעלה עצמית, 35 על ידי שותף מנהל, ו-7 סניפים בזכיינות. גודל ממוצע של סניף הוא כ-170 מ"ר, ונמכרים בו בעיקר מוצרי נוחות, מוצרי טואלטיקה, מוצרי ניקיון, ותרופות ללא מרשם רופא. בשניים מסניפי גוד פארם פועל בית מרקחת, וב-10.9.2024 קיבלה גוד פארם רישיון לממכר קנאביס רפואי. בנוסף, מחזיקה גוד פארם במותג פרטי תחת השם "Good" הכולל מוצרים מעולמות האופטיקה, אביזרי טיפוח ועוד.

ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל 326 מיליון שקל גידול של 23% למול שנה קודמת. גוד פארם הציגה שיפור משמעותי ברווח התפעולי ברבעון השלישי ל-13 מיליון שקל לעומת 7 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. רווח גבוה של 11%.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טד 29/11/2024 08:06
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה קנו את הציבור עם מחיר זול, 10 שח, ואז כרגיל ישראבלוף העלו הכל
  • 4.
    תומר 28/11/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יכול להצליח, לשאול שם איזה עובד בחנות שאלה פשוטה זה כמו סכנת נפשות, לא יודע כמה ( לא) משלמים להם ואיזה יחס העובדים האלה מקבלים מההנהלה, כולל הקופאיות, אבל מה שקורה שם כבר שנים זה גועל ורק הולך ומתדרדר. מספיק שרמי לוי יתן שרות נורמאלי כבר טוב
  • 3.
    מכה קטנה בכנף לסופר פארם (ל"ת)
    זיו 27/11/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא זול מחיר זהה לסופר פארם (ל"ת)
    עושה חשבון 27/11/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג'ק 27/11/2024 15:23
    הגב לתגובה זו
    ברמת המחירים של המונופול המוביל בענף אפשר להרוויח יפה גם כשמוכרים באחוזים פחותים משמעותית .
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.