קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי - הישראלים מוציאים יותר על מזון, בתי קפה ודלק

נתוני חודש יוני בכרטיסי אשראי - קרוב לשיא עם 1.4 מיליארד שקל ביום. כמה הישראלים מוציאים על טיסות, כמה הם רוכשים באונליין וכמה כסף הם מושכים מהכספומט בהשוואה לתקופה המקבילה ולחודשי השיא?
איציק יצחקי | (3)

אחרי מגמת ההיחלשות בחודשיים הראשונים למלחמה, הציבור הישראלי חוזר לגהץ את האשראי ובמימדים גדולים יותר גם ביחס לתקופה שלפני המלחמה: היקף ההוצאות ביוני 2024 עמד על 41.972 מיליארד שקל - עליה בשיעור של 5.3% (עוד 2.133 מיליארד שקל) לעומת יוני 2023 (39.839 מיליארד). יחד עם זאת, ממוצע ההוצאות היומי עומד על 1.399 מיליארד שקל, 20 מיליון שקל פחות ממאי (הגיע לשיא של 1.418 מיליארד).

 

למרות המצב - מגהצים יותר בכרטיס אשראי

חשוב להזכיר בתחילת המלחמה הרכישות בכרטיסי אשראי הצטמצמו משמעותית, ובחלק מהערים הם לא היו קיימות, בשל המפונים הרבים בדרום.

אפשר לראות מהנתונים שהישראלים מוציאים יותר כסף כמעט בכל קטגוריה, גם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. הם מוציאים יותר על מזון, בתי קפה, טיסות ודלק - בין ההוצאות המרכזיות בכרטיסי אשראי.

טבלה מסכמת - הוצאות כרטיסי אשראי (נתונים: שב"א)

שבא (שרותי בנק אוטומטיים), היא מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי ולכן הנתונים שהיא מוציאה מדויקים. הם מצביעים על כך שבחודש יוני האחרון, החודש ה-9 בו מתנהלת מלחמת "חרבות ברזל", הפעילות העסקית במשק המשיכה במגמת הצמיחה. 

ומה קורה בתחום האונליין? ביוני נרשמה עליה של 5.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.948 מיליארד שקל שזו עלייה של 1.29 מיליארד שקל לעומת 22.654 מיליארד שקל שנרשם ביוני אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין היה קרוב לרף ה-800 מיליון שקל ועמד על 798.267 מיליון שקל. מדובר על ירידה קלה של 2.4% לעומת מאי 2024, שבמהלכו הגיע ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין לשיא.

 

על מה אנחנו מוציאים כספים?

מה לגבי היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 4.9% לעומת אשתקד. כעת נרשם היקף הוצאות של 18.024 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם - עלייה של 4.9% לעומת סכום של 17.185 מיליארד שקל אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עליה מזערית של 0.2% - 600.811 מיליון שקל לעומת 600.653 מיליון שקל במאי.

הוצאות אשראי לפי ענפים (שב

קיראו עוד ב"בארץ"

הוצאות לפי ענפים מרכזיים (נתונים: שב"א)

תחום נוסף שבו הייתה עליה הוא תחום התעופה (טיסות). הישראלים רכשו ב-12.05 מיליארד שקל, לעומת 7.03 מיליארד אשתקד.

הישראלים אוהבים למשוך מזומן, אבל ביוני הם משכו פחות. היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 7.3% בהשוואה לאשתקד. הם משכו 5.426 מיליארד שקל. הממוצע היומי עמד על 180.859 מיליון שקל, גבוה ב-3.8% מהממוצע היומי במאי האחרון. לשם השוואה, באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא שקל 194.942 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דון 08/07/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
    הכל יתפוצץ בקרוב בפנים של כולם הלוואי שאני טועה אבל מצב הכלכלה לא טוב
  • 2.
    עם ישראל מכור להלוואות זה יגמר באסון חייבים להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 08/07/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ק.כ 08/07/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    שם המפתח: הפדרל ריזרב :)
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.