קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי - הישראלים מוציאים יותר על מזון, בתי קפה ודלק

נתוני חודש יוני בכרטיסי אשראי - קרוב לשיא עם 1.4 מיליארד שקל ביום. כמה הישראלים מוציאים על טיסות, כמה הם רוכשים באונליין וכמה כסף הם מושכים מהכספומט בהשוואה לתקופה המקבילה ולחודשי השיא?
איציק יצחקי | (3)

אחרי מגמת ההיחלשות בחודשיים הראשונים למלחמה, הציבור הישראלי חוזר לגהץ את האשראי ובמימדים גדולים יותר גם ביחס לתקופה שלפני המלחמה: היקף ההוצאות ביוני 2024 עמד על 41.972 מיליארד שקל - עליה בשיעור של 5.3% (עוד 2.133 מיליארד שקל) לעומת יוני 2023 (39.839 מיליארד). יחד עם זאת, ממוצע ההוצאות היומי עומד על 1.399 מיליארד שקל, 20 מיליון שקל פחות ממאי (הגיע לשיא של 1.418 מיליארד).

 

למרות המצב - מגהצים יותר בכרטיס אשראי

חשוב להזכיר בתחילת המלחמה הרכישות בכרטיסי אשראי הצטמצמו משמעותית, ובחלק מהערים הם לא היו קיימות, בשל המפונים הרבים בדרום.

אפשר לראות מהנתונים שהישראלים מוציאים יותר כסף כמעט בכל קטגוריה, גם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. הם מוציאים יותר על מזון, בתי קפה, טיסות ודלק - בין ההוצאות המרכזיות בכרטיסי אשראי.

טבלה מסכמת - הוצאות כרטיסי אשראי (נתונים: שב"א)

שבא (שרותי בנק אוטומטיים), היא מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי ולכן הנתונים שהיא מוציאה מדויקים. הם מצביעים על כך שבחודש יוני האחרון, החודש ה-9 בו מתנהלת מלחמת "חרבות ברזל", הפעילות העסקית במשק המשיכה במגמת הצמיחה. 

ומה קורה בתחום האונליין? ביוני נרשמה עליה של 5.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.948 מיליארד שקל שזו עלייה של 1.29 מיליארד שקל לעומת 22.654 מיליארד שקל שנרשם ביוני אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין היה קרוב לרף ה-800 מיליון שקל ועמד על 798.267 מיליון שקל. מדובר על ירידה קלה של 2.4% לעומת מאי 2024, שבמהלכו הגיע ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין לשיא.

 

על מה אנחנו מוציאים כספים?

מה לגבי היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 4.9% לעומת אשתקד. כעת נרשם היקף הוצאות של 18.024 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם - עלייה של 4.9% לעומת סכום של 17.185 מיליארד שקל אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עליה מזערית של 0.2% - 600.811 מיליון שקל לעומת 600.653 מיליון שקל במאי.

הוצאות אשראי לפי ענפים (שב

קיראו עוד ב"בארץ"

הוצאות לפי ענפים מרכזיים (נתונים: שב"א)

תחום נוסף שבו הייתה עליה הוא תחום התעופה (טיסות). הישראלים רכשו ב-12.05 מיליארד שקל, לעומת 7.03 מיליארד אשתקד.

הישראלים אוהבים למשוך מזומן, אבל ביוני הם משכו פחות. היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 7.3% בהשוואה לאשתקד. הם משכו 5.426 מיליארד שקל. הממוצע היומי עמד על 180.859 מיליון שקל, גבוה ב-3.8% מהממוצע היומי במאי האחרון. לשם השוואה, באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא שקל 194.942 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דון 08/07/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
    הכל יתפוצץ בקרוב בפנים של כולם הלוואי שאני טועה אבל מצב הכלכלה לא טוב
  • 2.
    עם ישראל מכור להלוואות זה יגמר באסון חייבים להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 08/07/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ק.כ 08/07/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    שם המפתח: הפדרל ריזרב :)
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".