גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי - הישראלים מוציאים יותר על מזון, בתי קפה ודלק
אחרי מגמת ההיחלשות בחודשיים הראשונים למלחמה, הציבור הישראלי חוזר לגהץ את האשראי ובמימדים גדולים יותר גם ביחס לתקופה שלפני המלחמה: היקף ההוצאות ביוני 2024 עמד על 41.972 מיליארד שקל - עליה בשיעור של 5.3% (עוד 2.133 מיליארד שקל) לעומת יוני 2023 (39.839 מיליארד). יחד עם זאת, ממוצע ההוצאות היומי עומד על 1.399 מיליארד שקל, 20 מיליון שקל פחות ממאי (הגיע לשיא של 1.418 מיליארד).
למרות המצב - מגהצים יותר בכרטיס אשראי
חשוב להזכיר בתחילת המלחמה הרכישות בכרטיסי אשראי הצטמצמו משמעותית, ובחלק מהערים הם לא היו קיימות, בשל המפונים הרבים בדרום.
אפשר לראות מהנתונים שהישראלים מוציאים יותר כסף כמעט בכל קטגוריה, גם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. הם מוציאים יותר על מזון, בתי קפה, טיסות ודלק - בין ההוצאות המרכזיות בכרטיסי אשראי.
טבלה מסכמת - הוצאות כרטיסי אשראי (נתונים: שב"א)
שבא (שרותי בנק אוטומטיים), היא מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי ולכן הנתונים שהיא מוציאה מדויקים. הם מצביעים על כך שבחודש יוני האחרון, החודש ה-9 בו מתנהלת מלחמת "חרבות ברזל", הפעילות העסקית במשק המשיכה במגמת הצמיחה.
- חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה קורה בתחום האונליין? ביוני נרשמה עליה של 5.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.948 מיליארד שקל שזו עלייה של 1.29 מיליארד שקל לעומת 22.654 מיליארד שקל שנרשם ביוני אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין היה קרוב לרף ה-800 מיליון שקל ועמד על 798.267 מיליון שקל. מדובר על ירידה קלה של 2.4% לעומת מאי 2024, שבמהלכו הגיע ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין לשיא.
על מה אנחנו מוציאים כספים?
מה לגבי היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 4.9% לעומת אשתקד. כעת נרשם היקף הוצאות של 18.024 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם - עלייה של 4.9% לעומת סכום של 17.185 מיליארד שקל אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עליה מזערית של 0.2% - 600.811 מיליון שקל לעומת 600.653 מיליון שקל במאי.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
הוצאות לפי ענפים מרכזיים (נתונים: שב"א)
תחום נוסף שבו הייתה עליה הוא תחום התעופה (טיסות). הישראלים רכשו ב-12.05 מיליארד שקל, לעומת 7.03 מיליארד אשתקד.
הישראלים אוהבים למשוך מזומן, אבל ביוני הם משכו פחות. היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 7.3% בהשוואה לאשתקד. הם משכו 5.426 מיליארד שקל. הממוצע היומי עמד על 180.859 מיליון שקל, גבוה ב-3.8% מהממוצע היומי במאי האחרון. לשם השוואה, באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא שקל 194.942 מיליון שקל.
- 3.דון 08/07/2024 16:38הגב לתגובה זוהכל יתפוצץ בקרוב בפנים של כולם הלוואי שאני טועה אבל מצב הכלכלה לא טוב
- 2.עם ישראל מכור להלוואות זה יגמר באסון חייבים להעלות ריבית (ל"ת)רועי 08/07/2024 12:32הגב לתגובה זו
- 1.ק.כ 08/07/2024 12:19הגב לתגובה זושם המפתח: הפדרל ריזרב :)
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.23% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
