קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי - הישראלים מוציאים יותר על מזון, בתי קפה ודלק

נתוני חודש יוני בכרטיסי אשראי - קרוב לשיא עם 1.4 מיליארד שקל ביום. כמה הישראלים מוציאים על טיסות, כמה הם רוכשים באונליין וכמה כסף הם מושכים מהכספומט בהשוואה לתקופה המקבילה ולחודשי השיא?
איציק יצחקי | (3)

אחרי מגמת ההיחלשות בחודשיים הראשונים למלחמה, הציבור הישראלי חוזר לגהץ את האשראי ובמימדים גדולים יותר גם ביחס לתקופה שלפני המלחמה: היקף ההוצאות ביוני 2024 עמד על 41.972 מיליארד שקל - עליה בשיעור של 5.3% (עוד 2.133 מיליארד שקל) לעומת יוני 2023 (39.839 מיליארד). יחד עם זאת, ממוצע ההוצאות היומי עומד על 1.399 מיליארד שקל, 20 מיליון שקל פחות ממאי (הגיע לשיא של 1.418 מיליארד).

 

למרות המצב - מגהצים יותר בכרטיס אשראי

חשוב להזכיר בתחילת המלחמה הרכישות בכרטיסי אשראי הצטמצמו משמעותית, ובחלק מהערים הם לא היו קיימות, בשל המפונים הרבים בדרום.

אפשר לראות מהנתונים שהישראלים מוציאים יותר כסף כמעט בכל קטגוריה, גם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. הם מוציאים יותר על מזון, בתי קפה, טיסות ודלק - בין ההוצאות המרכזיות בכרטיסי אשראי.

טבלה מסכמת - הוצאות כרטיסי אשראי (נתונים: שב"א)

שבא (שרותי בנק אוטומטיים), היא מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי ולכן הנתונים שהיא מוציאה מדויקים. הם מצביעים על כך שבחודש יוני האחרון, החודש ה-9 בו מתנהלת מלחמת "חרבות ברזל", הפעילות העסקית במשק המשיכה במגמת הצמיחה. 

ומה קורה בתחום האונליין? ביוני נרשמה עליה של 5.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.948 מיליארד שקל שזו עלייה של 1.29 מיליארד שקל לעומת 22.654 מיליארד שקל שנרשם ביוני אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין היה קרוב לרף ה-800 מיליון שקל ועמד על 798.267 מיליון שקל. מדובר על ירידה קלה של 2.4% לעומת מאי 2024, שבמהלכו הגיע ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין לשיא.

 

על מה אנחנו מוציאים כספים?

מה לגבי היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 4.9% לעומת אשתקד. כעת נרשם היקף הוצאות של 18.024 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם - עלייה של 4.9% לעומת סכום של 17.185 מיליארד שקל אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עליה מזערית של 0.2% - 600.811 מיליון שקל לעומת 600.653 מיליון שקל במאי.

הוצאות אשראי לפי ענפים (שב

קיראו עוד ב"בארץ"

הוצאות לפי ענפים מרכזיים (נתונים: שב"א)

תחום נוסף שבו הייתה עליה הוא תחום התעופה (טיסות). הישראלים רכשו ב-12.05 מיליארד שקל, לעומת 7.03 מיליארד אשתקד.

הישראלים אוהבים למשוך מזומן, אבל ביוני הם משכו פחות. היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 7.3% בהשוואה לאשתקד. הם משכו 5.426 מיליארד שקל. הממוצע היומי עמד על 180.859 מיליון שקל, גבוה ב-3.8% מהממוצע היומי במאי האחרון. לשם השוואה, באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא שקל 194.942 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דון 08/07/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
    הכל יתפוצץ בקרוב בפנים של כולם הלוואי שאני טועה אבל מצב הכלכלה לא טוב
  • 2.
    עם ישראל מכור להלוואות זה יגמר באסון חייבים להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 08/07/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ק.כ 08/07/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    שם המפתח: הפדרל ריזרב :)
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.