סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA

הונאת ענק באמריקה - 100 מיליארד דולר נשדדו מכספי הסיוע הפדרלי

לא רק בארץ; גם האמריקאים קיבלו במהלך הקורונה מהממשל כספים שלא מגיעים להם. שם גם היו הונאות ענק כשהכספים האלו הלכו לבורסה, לאחוזות, חופשות יוקרתיות ואפילו "טסלות"
נתנאל אריאל | (4)

בשבועות האחרונים, התגלתה בארה"ב "ההונאה הגדולה ביותר" או "הונאת ההונאות": גניבה חסרת תקדים המוערכת בכ-100 מיליארד דולר מכספי הסיוע הפדרלי לנפגעי מגפת הקורונה. כך מדווחים כל התקשורת בארה"ב.

העבריינים הונו את מערכת כספי הסיוע הפדרלית לנפגעי מגפת הקורונה (Covid Relief Plan) הידועה גם בשםPPP  Paycheck Protection Program)) תוך ניצול קלות ההגשה של הבקשות דרך אתרי האינטרנט הייעודיים, ושימוש בזהויות מזויפות. התוכניות, שבאו לסייע לעסקים קטנים שנפגעו והשלמת הכנה לשכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כפוי בקורונה ולאפשר אישור קצר וקל מהבית לנפגעים, הפכו לכר פורה לעברייני ההונאות, כיוון שהבקשות לרוב לא נבדקו באופן מספק. רבים מהם דיווחו כי בבעלותם עסקים וניפחו את מס' העובדים, כאשר לרוב בכלל לא הועסקו אצלם עובדים.

ההונאות מהסוג הזה נעשו גם בארץ, הרבה אנשים קיבלו כספים שלא מגיעים להם, אבל לא נראה שבסדרי גודל של ההונאות בארה"ב.  כספי משלם המיסים האמריקאי, שהוצאו במרמה מקצועית בהגשת מס' בקשות רב למס' תוכניות סיוע במקביל, הפכו את העבריינים ל"עשירים חדשים" והם השקיעו בבורסה האמריקאית, רכשו אחוזות ענק בארה"ב ובאירופה, מטוסים פרטיים, חופשות יוקרתיות, מכוניות יוקרה ומכוניות חשמליות ואפילו  "טסלות".

עם פרוץ מגפת הקורונה בחודש מרץ 2020, תיקצב הממשל האמריקני הפדרלי תוכניות סיוע לכל נפגעי המגיפה בסך של כ-3.5 טריליון דולר. מה שהיה אמור להיות השקה מהירה ויעילה במטרה לסייע כמה שיותר לזקוקים לסיוע, הפכה לפרצה קוראת לגנב וטרף קל לרמאים השונים. בתחילת השנה פורסם דו"ח  של משרד העבודה האמריקאי שהזהיר כי שתיים מתוכניות הסיוע האלו לא נותנות הגנה פיננסית שתספיק לאתר הונאה אפשרית של מיליארדי דולרים. ואכן, כעת מתפרסם כי נשדדו מהן כ-100 מיליארד דולר. עד כה הצליח השירות הפדרלי לאתר ולהחזיר לרשות המדינה למעלה מ-2.3 מיליארד דולר מכספי השוד ועצר למעלה מ-100 חשודים בפרשה.

איך הם עשו את זה?

לדברי אילת אליעזר, סמנכ"לית מוצר בכירה מחברת BioCatch, העוסקת במניעת הונאות פיננסיות ברשת: "ניהול הרישום באמצעים דיגיטליים הקל על האזרחים, אולם חשף את הרשויות לסיכוני סייבר. העבריינים השתמשו בזהויות מזויפות ובהתחזות, הונאה שניתן למנוע באמצעות ביומטריקה התנהגותית, זיהוי חד ערכי של זהות המשתמש, טכנולוגיה שמשמשת למניעת התחזות בעת פתיחת חשבונות בגופים פיננסיים רבים בעולם.

"בין ההונאות שככל הנראה השתמשו בהן העבריינים, הונאת פתיחת חשבון חדש על ידי מתחזה Account Opening Fraud)) ושימוש בזהות של אדם אחר או תעודת זהות מזויפת. מדובר באחד מסוגי ההונאות ההולכים וגדלים בעולם ומהווה סיכון פיננסי למוסדות הפיננסיים. יש לכך כמה סיבות: ראשית, התחזקות הטכנולוגיות המגינות על חשבונות קיימים דורשת מהעבריינים ליצור הונאות מתוחכמות יותר במקרים אלה, שנית, בחשבון קיים בעל החשבון יכול לראות במהירות שהוציאו לו

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פירסומת לחברה לשלילת חירות הפרט והגנת הפרטיות (ל"ת)
    מבין2 31/03/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 31/03/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
    כשמדינה מדפיס כסף בכמויות אדירות ושופכת אותו לשוק אז מעבע הדברים מיתנפלעם על זה הלקחנים והרמאים והנוכלים ומי לא ככה זה גם פה בארץ וזה מה יש
  • 2.
    אנונימי 31/03/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    יהודים.
  • 1.
    נתי 31/03/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    אנשים לקחו כספים,שיפצו בתים. נסעו לחול. זוכר את המורות לפני שעלו למטוס ואמרו שזה בזכות המענקים וזה טוב לנפש. אנשים קנו דירות . עכשו כשמבקשים להחזיר הם טוענים שאין להם מאיפה להחזיר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".