ספה
צילום: freepik

משקיעים בבית: צרכנות ועיצוב פנים בימי קורונה

בימינו בהם המונח 'משבר הקורונה' נתפס כשם נרדף למיתון כלכלי, מעניין לדעת שדווקא בתחום הריהוט ועיצוב הבית מתחולל זינוק משמעותי בהיקף המכירות, יש שיאמרו חסר תקדים. איך השפיעה הקורונה על רכישות הריהוט, מהו שיעור הלקוחות שיעדיפו לרכוש און ליין, מהם יתרונות המסחר ברשת ולמה כדאי לשים לב?

קרדיט: Freepik

 

קינון, עיצוב הבית ושוק הריהוט בזמן קורונה

תקופת הקורונה שאילצה רבים מהתושבים בארץ ובעולם כולנו להישאר זמנים ארוכים בבית, נתנה זריקת מרץ לשוק הריהוט ומוצרי עיצוב הבית. 

מנתוניהם של שירותי הבנק האוטומטיים ומערכות הסליקה בישראל עולה, כי כבר בחודשים מאי ויוני זינקו מכירותיהן של חנויות הריהוט בארץ מממוצע רכישות יומי של כ-78 מיליון שקלים ל-92 מיליוני שקלים ביום.

מגמה זו רק הלכה והתגברה, כאשר על פי הפילוח של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), הצרכנים הסיטו את השקעותיהם מתחומי טיסות, תיירות, דלק, ביגוד וטקסטיל – לענפים שרלוונטיים יותר לשהייה בבית, ובראשם – ענף הריהוט.

גם בארה"ב, לאחר ירידה בהיקף המכירות של מוצרי הריהוט לבית בחודשים פברואר ומרץ, חלה עליה מטאורית של 79.1% ברכישות בענף במהלך חודש אפריל 2020, ושל 37.4% נוספים בחודש מאי השנה.

משקיעים בבית: זינוק ממוצע הרכישות היומי של חנויות הריהוט בארץ מ-78 מיליון ל-92 מיליוני שקלים

 

נשארים בבית ועושים שופינג מקוון

השפעה נוספת ומשמעותית של משבר הקורונה נוגעת לצמיחת הסחר המקוון, ששגשגה בקצב מהיר עוד לפני תקופות הבידוד, וצפויה על פי כל התחזיות להתרחב משמעותית גם אחרי המגפה.

כך, חברת פייפל מדווחת ברבעון השלישי לשנת 2020 על גידול של 38% בהיקף התשלומים שבוצעה דרכה ביחס לנתון המקביל בשנת 2019.

גם בארץ חל גידול של 2 מיליארד שקלים ,

כלומר זינוק של כ-15%, בהוצאות משקי הבית באמצעות כרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר ביחס לחודש המקביל ב-2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

צמיחה מרשימה בסחר המקוון נרשמה גם בנובמבר, החודש שמאגד בתוכו את אירועי ה'בלאק פריידי', ה'סייבר מאנדי', יום ה-שופינג IL  הישראלי ויום הרווקים, והביא עמו סך רכישות של 31 מיליארדי שקלים בכרטיסי אשראי.

מתוך כלל הוצאות האשראי של צרכנים ישראלים בנובמבר 2020, נרשם שיעור עצום של 60.5% בקניות מקוונות – עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019(!)

60.5% מסך הוצאות האשראי בנובמבר 2020 ישראל הוצאו בקניות מקוונות –

עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019.

רכישת רהיטים אונליין – לנצל את ההזדמנות בזמן

סקירת הנתונים של חברת האשראי מקס מצביעה על עלייה מובהקת בשיעור מכירות האון ליין בענף הרהיטים בישראל, כשאם בעבר רק כ-10% מהרכישות בתחום התבצעו און ליין – בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בענף ל-45%.

גם הכנסות מסחר המקוון בארה"ב מצביעות על מגמת עלייה ברורה, כשהיקף המכירות בשנת 2020 הגיע לסכום של 45,152 מיליוני דולרים ביחס ל-42,286 מיליוני דולר ב-2019 בלבד.

כמו בתחומי מסחר אחרים, נראה שגם בענף הריהוט המחירים האטרקטיביים ברשת הקטלוגים המצולמים והמניעה להגיע פיזית לחנויות – דחפו את הצרכנים להתגבר על רתיעתם מרכישות און ליין. 

קרדיט: Freepik

אם בעבר רק כ-10% מהרכישות בענף הריהוט בישראל התבצעו און ליין –

בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בתחום ל-45%.

 

אילת שמש, מנהלת השיווק של קואלה רהיטים, אומרת: "חלק מצמיחת המותג התרחשה הודות להנגשת הריהוט שלנו ברשת. הלקוח רוצה להרגיש את המוצר ברמה הגבוהה והקרובה ביותר למציאות והתיאור הטקסטואלי הטכני היבש כבר לא מספק.בשל כך, דאגנו לייצר תוכן ויזואלי מקורי ומלהיב וצילמנו כל פריט במספר זויות שונות כך שיתאפשר ללקוח לחוש כיצד הפריט שרכש יתקבל בחלל המיועד. בנוסף התאמנו את תנאי הרכישה לקהל שרגיל לרכוש באינטרנט וביססנו את הפעילות ברשת על העקרונות שמתאימים לדפוסי ההתנהגות אליהם התרגל הצרכן המקוון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: