ספה
צילום: freepik

משקיעים בבית: צרכנות ועיצוב פנים בימי קורונה

בימינו בהם המונח 'משבר הקורונה' נתפס כשם נרדף למיתון כלכלי, מעניין לדעת שדווקא בתחום הריהוט ועיצוב הבית מתחולל זינוק משמעותי בהיקף המכירות, יש שיאמרו חסר תקדים. איך השפיעה הקורונה על רכישות הריהוט, מהו שיעור הלקוחות שיעדיפו לרכוש און ליין, מהם יתרונות המסחר ברשת ולמה כדאי לשים לב?

קרדיט: Freepik

 

קינון, עיצוב הבית ושוק הריהוט בזמן קורונה

תקופת הקורונה שאילצה רבים מהתושבים בארץ ובעולם כולנו להישאר זמנים ארוכים בבית, נתנה זריקת מרץ לשוק הריהוט ומוצרי עיצוב הבית. 

מנתוניהם של שירותי הבנק האוטומטיים ומערכות הסליקה בישראל עולה, כי כבר בחודשים מאי ויוני זינקו מכירותיהן של חנויות הריהוט בארץ מממוצע רכישות יומי של כ-78 מיליון שקלים ל-92 מיליוני שקלים ביום.

מגמה זו רק הלכה והתגברה, כאשר על פי הפילוח של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), הצרכנים הסיטו את השקעותיהם מתחומי טיסות, תיירות, דלק, ביגוד וטקסטיל – לענפים שרלוונטיים יותר לשהייה בבית, ובראשם – ענף הריהוט.

גם בארה"ב, לאחר ירידה בהיקף המכירות של מוצרי הריהוט לבית בחודשים פברואר ומרץ, חלה עליה מטאורית של 79.1% ברכישות בענף במהלך חודש אפריל 2020, ושל 37.4% נוספים בחודש מאי השנה.

משקיעים בבית: זינוק ממוצע הרכישות היומי של חנויות הריהוט בארץ מ-78 מיליון ל-92 מיליוני שקלים

 

נשארים בבית ועושים שופינג מקוון

השפעה נוספת ומשמעותית של משבר הקורונה נוגעת לצמיחת הסחר המקוון, ששגשגה בקצב מהיר עוד לפני תקופות הבידוד, וצפויה על פי כל התחזיות להתרחב משמעותית גם אחרי המגפה.

כך, חברת פייפל מדווחת ברבעון השלישי לשנת 2020 על גידול של 38% בהיקף התשלומים שבוצעה דרכה ביחס לנתון המקביל בשנת 2019.

גם בארץ חל גידול של 2 מיליארד שקלים ,

כלומר זינוק של כ-15%, בהוצאות משקי הבית באמצעות כרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר ביחס לחודש המקביל ב-2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

צמיחה מרשימה בסחר המקוון נרשמה גם בנובמבר, החודש שמאגד בתוכו את אירועי ה'בלאק פריידי', ה'סייבר מאנדי', יום ה-שופינג IL  הישראלי ויום הרווקים, והביא עמו סך רכישות של 31 מיליארדי שקלים בכרטיסי אשראי.

מתוך כלל הוצאות האשראי של צרכנים ישראלים בנובמבר 2020, נרשם שיעור עצום של 60.5% בקניות מקוונות – עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019(!)

60.5% מסך הוצאות האשראי בנובמבר 2020 ישראל הוצאו בקניות מקוונות –

עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019.

רכישת רהיטים אונליין – לנצל את ההזדמנות בזמן

סקירת הנתונים של חברת האשראי מקס מצביעה על עלייה מובהקת בשיעור מכירות האון ליין בענף הרהיטים בישראל, כשאם בעבר רק כ-10% מהרכישות בתחום התבצעו און ליין – בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בענף ל-45%.

גם הכנסות מסחר המקוון בארה"ב מצביעות על מגמת עלייה ברורה, כשהיקף המכירות בשנת 2020 הגיע לסכום של 45,152 מיליוני דולרים ביחס ל-42,286 מיליוני דולר ב-2019 בלבד.

כמו בתחומי מסחר אחרים, נראה שגם בענף הריהוט המחירים האטרקטיביים ברשת הקטלוגים המצולמים והמניעה להגיע פיזית לחנויות – דחפו את הצרכנים להתגבר על רתיעתם מרכישות און ליין. 

קרדיט: Freepik

אם בעבר רק כ-10% מהרכישות בענף הריהוט בישראל התבצעו און ליין –

בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בתחום ל-45%.

 

אילת שמש, מנהלת השיווק של קואלה רהיטים, אומרת: "חלק מצמיחת המותג התרחשה הודות להנגשת הריהוט שלנו ברשת. הלקוח רוצה להרגיש את המוצר ברמה הגבוהה והקרובה ביותר למציאות והתיאור הטקסטואלי הטכני היבש כבר לא מספק.בשל כך, דאגנו לייצר תוכן ויזואלי מקורי ומלהיב וצילמנו כל פריט במספר זויות שונות כך שיתאפשר ללקוח לחוש כיצד הפריט שרכש יתקבל בחלל המיועד. בנוסף התאמנו את תנאי הרכישה לקהל שרגיל לרכוש באינטרנט וביססנו את הפעילות ברשת על העקרונות שמתאימים לדפוסי ההתנהגות אליהם התרגל הצרכן המקוון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".