משקיעים בבית: צרכנות ועיצוב פנים בימי קורונה
בימינו בהם המונח 'משבר הקורונה' נתפס כשם נרדף למיתון כלכלי, מעניין לדעת שדווקא בתחום הריהוט ועיצוב הבית מתחולל זינוק משמעותי בהיקף המכירות, יש שיאמרו חסר תקדים. איך השפיעה הקורונה על רכישות הריהוט, מהו שיעור הלקוחות שיעדיפו לרכוש און ליין, מהם יתרונות המסחר ברשת ולמה כדאי לשים לב?
קרדיט: Freepik
קינון, עיצוב הבית ושוק הריהוט בזמן קורונה
תקופת הקורונה שאילצה רבים מהתושבים בארץ ובעולם כולנו להישאר זמנים ארוכים בבית, נתנה זריקת מרץ לשוק הריהוט ומוצרי עיצוב הבית.
מנתוניהם של שירותי הבנק האוטומטיים ומערכות הסליקה בישראל עולה, כי כבר בחודשים מאי ויוני זינקו מכירותיהן של חנויות הריהוט בארץ מממוצע רכישות יומי של כ-78 מיליון שקלים ל-92 מיליוני שקלים ביום.
מגמה זו רק הלכה והתגברה, כאשר על פי הפילוח של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), הצרכנים הסיטו את השקעותיהם מתחומי טיסות, תיירות, דלק, ביגוד וטקסטיל – לענפים שרלוונטיים יותר לשהייה בבית, ובראשם – ענף הריהוט.
גם בארה"ב, לאחר ירידה בהיקף המכירות של מוצרי הריהוט לבית בחודשים פברואר ומרץ, חלה עליה מטאורית של 79.1% ברכישות בענף במהלך חודש אפריל 2020, ושל 37.4% נוספים בחודש מאי השנה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים בבית: זינוק ממוצע הרכישות היומי של חנויות הריהוט בארץ מ-78 מיליון ל-92 מיליוני שקלים
נשארים בבית ועושים שופינג מקוון
השפעה נוספת ומשמעותית של משבר הקורונה נוגעת לצמיחת הסחר המקוון, ששגשגה בקצב מהיר עוד לפני תקופות הבידוד, וצפויה על פי כל התחזיות להתרחב משמעותית גם אחרי המגפה.
כך, חברת פייפל מדווחת ברבעון השלישי לשנת 2020 על גידול של 38% בהיקף התשלומים שבוצעה דרכה ביחס לנתון המקביל בשנת 2019.
גם בארץ חל גידול של 2 מיליארד שקלים ,
כלומר זינוק של כ-15%, בהוצאות משקי הבית באמצעות כרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר ביחס לחודש המקביל ב-2019.
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
צמיחה מרשימה בסחר המקוון נרשמה גם בנובמבר, החודש שמאגד בתוכו את אירועי ה'בלאק פריידי', ה'סייבר מאנדי', יום ה-שופינג IL הישראלי ויום הרווקים, והביא עמו סך רכישות של 31 מיליארדי שקלים בכרטיסי אשראי.
מתוך כלל הוצאות האשראי של צרכנים ישראלים בנובמבר 2020, נרשם שיעור עצום של 60.5% בקניות מקוונות – עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019(!)
60.5% מסך הוצאות האשראי בנובמבר 2020 ישראל הוצאו בקניות מקוונות –
עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019.
רכישת רהיטים אונליין – לנצל את ההזדמנות בזמן
סקירת הנתונים של חברת האשראי מקס מצביעה על עלייה מובהקת בשיעור מכירות האון ליין בענף הרהיטים בישראל, כשאם בעבר רק כ-10% מהרכישות בתחום התבצעו און ליין – בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בענף ל-45%.
גם הכנסות מסחר המקוון בארה"ב מצביעות על מגמת עלייה ברורה, כשהיקף המכירות בשנת 2020 הגיע לסכום של 45,152 מיליוני דולרים ביחס ל-42,286 מיליוני דולר ב-2019 בלבד.
כמו בתחומי מסחר אחרים, נראה שגם בענף הריהוט המחירים האטרקטיביים ברשת הקטלוגים המצולמים והמניעה להגיע פיזית לחנויות – דחפו את הצרכנים להתגבר על רתיעתם מרכישות און ליין.
קרדיט: Freepik
אם בעבר רק כ-10% מהרכישות בענף הריהוט בישראל התבצעו און ליין –
בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בתחום ל-45%.
אילת שמש, מנהלת השיווק של קואלה רהיטים, אומרת: "חלק מצמיחת המותג התרחשה הודות להנגשת הריהוט שלנו ברשת. הלקוח רוצה להרגיש את המוצר ברמה הגבוהה והקרובה ביותר למציאות והתיאור הטקסטואלי הטכני היבש כבר לא מספק.בשל כך, דאגנו לייצר תוכן ויזואלי מקורי ומלהיב וצילמנו כל פריט במספר זויות שונות כך שיתאפשר ללקוח לחוש כיצד הפריט שרכש יתקבל בחלל המיועד. בנוסף התאמנו את תנאי הרכישה לקהל שרגיל לרכוש באינטרנט וביססנו את הפעילות ברשת על העקרונות שמתאימים לדפוסי ההתנהגות אליהם התרגל הצרכן המקוון".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
