משקיעים בבית: צרכנות ועיצוב פנים בימי קורונה
בימינו בהם המונח 'משבר הקורונה' נתפס כשם נרדף למיתון כלכלי, מעניין לדעת שדווקא בתחום הריהוט ועיצוב הבית מתחולל זינוק משמעותי בהיקף המכירות, יש שיאמרו חסר תקדים. איך השפיעה הקורונה על רכישות הריהוט, מהו שיעור הלקוחות שיעדיפו לרכוש און ליין, מהם יתרונות המסחר ברשת ולמה כדאי לשים לב?
קרדיט: Freepik
קינון, עיצוב הבית ושוק הריהוט בזמן קורונה
תקופת הקורונה שאילצה רבים מהתושבים בארץ ובעולם כולנו להישאר זמנים ארוכים בבית, נתנה זריקת מרץ לשוק הריהוט ומוצרי עיצוב הבית.
מנתוניהם של שירותי הבנק האוטומטיים ומערכות הסליקה בישראל עולה, כי כבר בחודשים מאי ויוני זינקו מכירותיהן של חנויות הריהוט בארץ מממוצע רכישות יומי של כ-78 מיליון שקלים ל-92 מיליוני שקלים ביום.
מגמה זו רק הלכה והתגברה, כאשר על פי הפילוח של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), הצרכנים הסיטו את השקעותיהם מתחומי טיסות, תיירות, דלק, ביגוד וטקסטיל – לענפים שרלוונטיים יותר לשהייה בבית, ובראשם – ענף הריהוט.
גם בארה"ב, לאחר ירידה בהיקף המכירות של מוצרי הריהוט לבית בחודשים פברואר ומרץ, חלה עליה מטאורית של 79.1% ברכישות בענף במהלך חודש אפריל 2020, ושל 37.4% נוספים בחודש מאי השנה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים בבית: זינוק ממוצע הרכישות היומי של חנויות הריהוט בארץ מ-78 מיליון ל-92 מיליוני שקלים
נשארים בבית ועושים שופינג מקוון
השפעה נוספת ומשמעותית של משבר הקורונה נוגעת לצמיחת הסחר המקוון, ששגשגה בקצב מהיר עוד לפני תקופות הבידוד, וצפויה על פי כל התחזיות להתרחב משמעותית גם אחרי המגפה.
כך, חברת פייפל מדווחת ברבעון השלישי לשנת 2020 על גידול של 38% בהיקף התשלומים שבוצעה דרכה ביחס לנתון המקביל בשנת 2019.
גם בארץ חל גידול של 2 מיליארד שקלים ,
כלומר זינוק של כ-15%, בהוצאות משקי הבית באמצעות כרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר ביחס לחודש המקביל ב-2019.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
צמיחה מרשימה בסחר המקוון נרשמה גם בנובמבר, החודש שמאגד בתוכו את אירועי ה'בלאק פריידי', ה'סייבר מאנדי', יום ה-שופינג IL הישראלי ויום הרווקים, והביא עמו סך רכישות של 31 מיליארדי שקלים בכרטיסי אשראי.
מתוך כלל הוצאות האשראי של צרכנים ישראלים בנובמבר 2020, נרשם שיעור עצום של 60.5% בקניות מקוונות – עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019(!)
60.5% מסך הוצאות האשראי בנובמבר 2020 ישראל הוצאו בקניות מקוונות –
עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019.
רכישת רהיטים אונליין – לנצל את ההזדמנות בזמן
סקירת הנתונים של חברת האשראי מקס מצביעה על עלייה מובהקת בשיעור מכירות האון ליין בענף הרהיטים בישראל, כשאם בעבר רק כ-10% מהרכישות בתחום התבצעו און ליין – בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בענף ל-45%.
גם הכנסות מסחר המקוון בארה"ב מצביעות על מגמת עלייה ברורה, כשהיקף המכירות בשנת 2020 הגיע לסכום של 45,152 מיליוני דולרים ביחס ל-42,286 מיליוני דולר ב-2019 בלבד.
כמו בתחומי מסחר אחרים, נראה שגם בענף הריהוט המחירים האטרקטיביים ברשת הקטלוגים המצולמים והמניעה להגיע פיזית לחנויות – דחפו את הצרכנים להתגבר על רתיעתם מרכישות און ליין.
קרדיט: Freepik
אם בעבר רק כ-10% מהרכישות בענף הריהוט בישראל התבצעו און ליין –
בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בתחום ל-45%.
אילת שמש, מנהלת השיווק של קואלה רהיטים, אומרת: "חלק מצמיחת המותג התרחשה הודות להנגשת הריהוט שלנו ברשת. הלקוח רוצה להרגיש את המוצר ברמה הגבוהה והקרובה ביותר למציאות והתיאור הטקסטואלי הטכני היבש כבר לא מספק.בשל כך, דאגנו לייצר תוכן ויזואלי מקורי ומלהיב וצילמנו כל פריט במספר זויות שונות כך שיתאפשר ללקוח לחוש כיצד הפריט שרכש יתקבל בחלל המיועד. בנוסף התאמנו את תנאי הרכישה לקהל שרגיל לרכוש באינטרנט וביססנו את הפעילות ברשת על העקרונות שמתאימים לדפוסי ההתנהגות אליהם התרגל הצרכן המקוון".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
