משקיעים בבית: צרכנות ועיצוב פנים בימי קורונה
בימינו בהם המונח 'משבר הקורונה' נתפס כשם נרדף למיתון כלכלי, מעניין לדעת שדווקא בתחום הריהוט ועיצוב הבית מתחולל זינוק משמעותי בהיקף המכירות, יש שיאמרו חסר תקדים. איך השפיעה הקורונה על רכישות הריהוט, מהו שיעור הלקוחות שיעדיפו לרכוש און ליין, מהם יתרונות המסחר ברשת ולמה כדאי לשים לב?
קרדיט: Freepik
קינון, עיצוב הבית ושוק הריהוט בזמן קורונה
תקופת הקורונה שאילצה רבים מהתושבים בארץ ובעולם כולנו להישאר זמנים ארוכים בבית, נתנה זריקת מרץ לשוק הריהוט ומוצרי עיצוב הבית.
מנתוניהם של שירותי הבנק האוטומטיים ומערכות הסליקה בישראל עולה, כי כבר בחודשים מאי ויוני זינקו מכירותיהן של חנויות הריהוט בארץ מממוצע רכישות יומי של כ-78 מיליון שקלים ל-92 מיליוני שקלים ביום.
מגמה זו רק הלכה והתגברה, כאשר על פי הפילוח של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), הצרכנים הסיטו את השקעותיהם מתחומי טיסות, תיירות, דלק, ביגוד וטקסטיל – לענפים שרלוונטיים יותר לשהייה בבית, ובראשם – ענף הריהוט.
גם בארה"ב, לאחר ירידה בהיקף המכירות של מוצרי הריהוט לבית בחודשים פברואר ומרץ, חלה עליה מטאורית של 79.1% ברכישות בענף במהלך חודש אפריל 2020, ושל 37.4% נוספים בחודש מאי השנה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים בבית: זינוק ממוצע הרכישות היומי של חנויות הריהוט בארץ מ-78 מיליון ל-92 מיליוני שקלים
נשארים בבית ועושים שופינג מקוון
השפעה נוספת ומשמעותית של משבר הקורונה נוגעת לצמיחת הסחר המקוון, ששגשגה בקצב מהיר עוד לפני תקופות הבידוד, וצפויה על פי כל התחזיות להתרחב משמעותית גם אחרי המגפה.
כך, חברת פייפל מדווחת ברבעון השלישי לשנת 2020 על גידול של 38% בהיקף התשלומים שבוצעה דרכה ביחס לנתון המקביל בשנת 2019.
גם בארץ חל גידול של 2 מיליארד שקלים ,
כלומר זינוק של כ-15%, בהוצאות משקי הבית באמצעות כרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר ביחס לחודש המקביל ב-2019.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
צמיחה מרשימה בסחר המקוון נרשמה גם בנובמבר, החודש שמאגד בתוכו את אירועי ה'בלאק פריידי', ה'סייבר מאנדי', יום ה-שופינג IL הישראלי ויום הרווקים, והביא עמו סך רכישות של 31 מיליארדי שקלים בכרטיסי אשראי.
מתוך כלל הוצאות האשראי של צרכנים ישראלים בנובמבר 2020, נרשם שיעור עצום של 60.5% בקניות מקוונות – עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019(!)
60.5% מסך הוצאות האשראי בנובמבר 2020 ישראל הוצאו בקניות מקוונות –
עלייה של 17.9% בעסקאות אונליין לעומת חודש נובמבר 2019.
רכישת רהיטים אונליין – לנצל את ההזדמנות בזמן
סקירת הנתונים של חברת האשראי מקס מצביעה על עלייה מובהקת בשיעור מכירות האון ליין בענף הרהיטים בישראל, כשאם בעבר רק כ-10% מהרכישות בתחום התבצעו און ליין – בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בענף ל-45%.
גם הכנסות מסחר המקוון בארה"ב מצביעות על מגמת עלייה ברורה, כשהיקף המכירות בשנת 2020 הגיע לסכום של 45,152 מיליוני דולרים ביחס ל-42,286 מיליוני דולר ב-2019 בלבד.
כמו בתחומי מסחר אחרים, נראה שגם בענף הריהוט המחירים האטרקטיביים ברשת הקטלוגים המצולמים והמניעה להגיע פיזית לחנויות – דחפו את הצרכנים להתגבר על רתיעתם מרכישות און ליין.
קרדיט: Freepik
אם בעבר רק כ-10% מהרכישות בענף הריהוט בישראל התבצעו און ליין –
בשלהי מאי 2020 זינק שיעור הקניות המקוונות בתחום ל-45%.
אילת שמש, מנהלת השיווק של קואלה רהיטים, אומרת: "חלק מצמיחת המותג התרחשה הודות להנגשת הריהוט שלנו ברשת. הלקוח רוצה להרגיש את המוצר ברמה הגבוהה והקרובה ביותר למציאות והתיאור הטקסטואלי הטכני היבש כבר לא מספק.בשל כך, דאגנו לייצר תוכן ויזואלי מקורי ומלהיב וצילמנו כל פריט במספר זויות שונות כך שיתאפשר ללקוח לחוש כיצד הפריט שרכש יתקבל בחלל המיועד. בנוסף התאמנו את תנאי הרכישה לקהל שרגיל לרכוש באינטרנט וביססנו את הפעילות ברשת על העקרונות שמתאימים לדפוסי ההתנהגות אליהם התרגל הצרכן המקוון".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
