בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

הממשלה אישרה: 8.5 מיליארד שקל סיוע, 3.4 מיליארד לאוכ' בסיכון

התקציב כולל תקצוב מיידי של למעלה מ-2 מיליארד שקל לטובת מספר פרויקטי תחבורה, 750 מיליון שקל להקמת תשתיות תומכות דיור ו-3.4 מיליארד לאוכלוסיות בסיכון. בממשלה צופים שהתוכנית תוסיף 10,000 מקומות עבודה חדשים למשק
ארז ליבנה | (3)

הממשלה אישרה תוכנית בהיקף של 8.5 מיליארד שקל לסיוע להאצת המשק וסיוע לאוכלוסיות בסיכון. ההחלטה כוללת תקציבים עבור שורת פרויקטים בתחומי התחבורה, התשתיות תומכות הדיור, הטכנולוגיה וההייטק, התיירות, הספורט, הרווחה, התייעלות האנרגטית ועוד.

 

ההחלטה נועדה, בין היתר, לטובת תמרוץ השקעות בתעשייה המקומית וקיצור ימי אשראי ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים, לצורך עידוד ביקושים והאצת כלכלת המשק הישראלי המצוי במשבר. בהתאם להערכות, מעבר לתועלתם הכלכלית, צפויים הפרויקטים ליצור מעל 10 אלף משרות חדשות במשק.

 

בשבועות האחרונים פעלו משרד האוצר ומשרד רה״מ מול משרדי הממשלה השונים לצורך גיבוש חבילת פרויקטים ותכניות הזמינים לביצוע בטווחי זמן קצרים, בעלי כדאיות כלכלית גבוהה ויכולת מהירה להגדלת מספר המשרות במשק. הפרויקטים אושרו על ידי הקבינט הכלכלי בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ורה״מ החליפי גנץ. התוכנית אינה דורשת אישורי חקיקה ולכן תהיה זמינה לאחר אישורה סופי.

ההחלטה כוללת תקציבים עבור שורת פרויקטים בתחומי התחבורה, התשתיות תומכות הדיור, הטכנולוגיה וההיי-טק, התיירות, הספורט, הרווחה, התייעלות האנרגטית ועוד. ההחלטה נועדה, בין היתר, לטובת תמרוץ השקעות בתעשייה המקומית וקיצור ימי אשראי ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים, לצורך עידוד ביקושים והאצת כלכלת המשק הישראלי המצוי במשבר. בהתאם להערכות, מעבר לתועלתם הכלכלית, צפויים הפרויקטים ליצור מעל 10 אלף משרות חדשות במשק.

 

כ-700 מיליון שקל יוקצו להכשרות מקצועיות ותימרוץ תעסוקה, 700 מיליון שקל בעבור הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות, 600 מיליון שקל לטובת הארכת מענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת עד לחודש יוני 2021. 350 מיליון שקל בעבור הרחבת הזכאות למענק הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה. 150 מיליון שקל בעבור סיוע לאזרחים ותיקים ולאזרחים ותיקים נזקקים. סך הכול, יוקצו לאוכלוסיות בסיכון 3.4 מיליארד שקל.

 

אילו פרויקטים יכלול התקצוב החדש?

אז ככה, מדובר בתקצוב מיידי של למעלה מ-2 מיליארד שקל לטובת מספר פרויקטי תחבורה הנמצאים ברמת מוכנות גבוהה מאוד לביצוע, בהם מקטע D של המסילה המזרחית בין צומת אל על ללוד, יציאה לביצוע הכפלת כביש 85 בין צומת כרמיאל לצומת חנניה, כביש 264 בין צומת אשל הנשיא לבית קמה וכביש 71 בין צומת יששכר לבית-שאן, כולל מחלוף והסדרת צמתים לאורך התוואי וכן תקציב לטובת קידום הקו האדום בתל אביב. זאת במטרה למנוע את עצירת העבודות המתקדמות שם נוכח התייקרות הפרויקט.

 

כמו כן, הוקצו 750 מיליון שקל להקמת תשתיות תומכות דיור, וזאת לצורך תמיכה בשיווק אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, באופן שיגדיל את היצע הדיור במשק ויאיץ את ענף הבנייה ואת הענפים התומכים בו.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עוד מוצע להקצות 750 מיליון שקל לקידום ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל באמצעות תכניות לאומיות לקידום טכנולוגיות מתקדמות, הרחבת מסלולי המענקים של הרשות לחדשנות וכן תכנית לטיפול במחסור בכוח אדם מיומן לענף ההיי-טק.

 

בממשלה גם יעבירו תקציב לטובת מעבר ממשלתי לענן ציבורי שיוקם בישראל הצפוי להוביל בטווח הבינוני לחסכון בעלויות הממשלה בתחום ה-IT, לעודד חדשנות במגזר הציבורי, להגביר את רמת אבטחת המידע ולעודד השקעות בתעשייה המקומית.

 

בנוסף, יוקצה תקציב לטובת הוצאת קול קורא משותף של המשרד להגנת הסביבה עם רשות החדשנות לתמיכה בחברות הזנק המייצרות טכנולוגיות שמייעלות רגולציה סביבתית ומייצרות צמיחה בתעשייה. תקציב לטובת עידוד השקעות בתעשייה מקומית באמצעות מסלולים הוניים של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 12/11/2020 02:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מאמינים לכם כבר (ל"ת)
    אזרח מודאג 16/08/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ערן 16/08/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
    כשהזבל ילך הציבור ישלם על החגיגה והכסף שנזרק באוויר ללא שכל ומחשבה איך להשקיע
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.