שני חשודים נעצרו בחשד להעלמת הכנסות ממכירת שטחי פרסום לגוגל

 השניים הופיעו ברשימת הישראלים המפיקים הכנסות מרשת האינטרנט מבלי לדווח; החשודים שוחררו למעצר בית בתנאים מגבילים
איתן גרסטנפלד |

חקירת רשות המסים הובילה למעצרם של שני ישראלים בחשד להעלמת הכנסות שהופקו ממכירת שטחי פרסום ל-Google Adsense. החקירה נפתחה בעקבות שיתוף פעולה נרחב בין פקיד שומה חקירות תל אביב לבין המחלקה לביקורת ממוחשבת ברשות המסים הנוגע לפעילות מסחר באינטרנט. בפעילותם, מיפו הגורמים רשימה של ישראלים המפיקים הכנסות מהאינטרנט מבלי לדווח לרשויות המס.

 

על פי בקשת המעצר של עירן נידם, תושב פתח תקווה העוסק בפיתוח תוספים לדפדפנים, עולה כי בין השנים 2011-2019 העלים החשוד הכנסות ממכירת שטחי פרסום לGoogle Adsense בסך של למעלה מ-2 מיליון שקל במצטבר. במהלך החקירה הודה החשוד כי הפיק ממכירת שטחי הפרסום כ-2 מיליון שקל ולא דיווח עליהם או שילם עליהם את המס כנדרש. עוד עלה במהלך החקירה כי לחשוד אין תיק במס הכנסה, והוא אינו מגיש דוחות כלל למס הכנסה.

 

מבקשת המעצר של יובל לוזון, תושב עכו העובד כשכיר בחברת סטארט אפ ישראלית בתחום תכנות מחשבים, עולה כי בין השנים 2012-2019 הפיק הכנסות נוספות, מעבר למשכורתו, ממכירת שטחי פרסום לGoogle Adsense בסך של למעלה מ-2 מיליון שקל. בחקירתו הודה כי הפיק מפעילות זו כ-2 מיליון שקל עליהם לא דיווח ולא שילם את המס כנדרש. במהלך החקירה עלה כי לחשוד אין תיק במס הכנסה והוא אינו מגיש דוחות למס הכנסה.

 

השופטת חנה קלוגמן, מבית משפט השלום בתל אביב, שחררה את החשודים בתנאים מגבילים ביניהם ערבות אישית על סך 300 אלף שקל, התחייבות צד ג' על סך 200 אלף שקל, הפקדת מזומן בסך 80 אלף שקל והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.