כיתת תלמידים מורה הוראה בית ספר ילד ילדים
צילום: Istock

השמות הנפוצים ב-2016: נועם לבנים, תמר לבנות

1 מכל 5 בנים מוסלמים נקרא מוחמד, הבנות נקראו בעיקר בשם מרים

מערכת Bizportal |

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי 2016 היה מוחמד (2,880 בנים מוסלמים נקראו בשם), כאשר 1 מכל 5 בנים מוסלמים נקרא בשם זה, או אחמד, 15% ו-4.7% בהתאמה. אחריו, השם יוסף שניתן ל-1,934 ילדים (מתוכם 1,237 בנים יהודים ו-641 מוסלמים). כך על פי נתוני הלמ"ס.

השם השלישי בשכיחותו היה נועם, שניתן ל-1,924 ילדים מהם 1,505 בנים יהודים ו-380 בנות יהודיות. שם זה גם היה הנפוץ ביותר בקרב הבנים היהודים, שנה שנייה ברציפות. לאחריו, היו: דוד, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אריאל, יוסף, איתן, דניאל, איתי, יהונתן, ומשה, בדומה לשנת 2014.

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות היה תמר (1,322 נקראו בשם זה). למרות מגמת ירידה מאז 2009, השם נועה היה השני בשכיחותו ובו נקראו 1,293 בנות. שמות שכיחים נוספים היו: אביגיל (1,182), מאיה (1,178), יעל (1,106), אדל (1,101), שירה (1,047), שרה (1,034), איילה (1,003) וטליה (989).

בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים ביותר היו מרים (3%), שאם (2.6%) ג'נא (2.0%), ג'ורי (1.7%) לין (1.6%), ליאן (1.5%), אלין (1.3%), פאטמה (1.1%). 

בתוך כך, כ-30% מהילדים שנקראו בשם אריאל היו בנות. כ-20% מהילדים שנקראו בשמות נועם, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), ודניאל היו בנות. מאידך, השמות יובל, מעיין, יהלי, עדי, הדר ושקד ניתנו ברובם לבנות (אך גם לבנים). השמות הלל, אופיר, שחר ושי ניתנו במספר דומה לבנים ובנות.

התפלגות בין דורית

השם הנפוץ ביותר בקרב האימהות של ילידי 2016 היה מיכל (שהינו במקום ה-19 בקרב הבנות ילידות 2016), השם הנפוץ ביותר בקרב הסבתות היה אסתר, ומאידך, השמות אסתר ורחל היו נפוצים הן בקרב הסבתות הן בקרב האימהות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.