כיתת תלמידים מורה הוראה בית ספר ילד ילדים
צילום: Istock

השמות הנפוצים ב-2016: נועם לבנים, תמר לבנות

1 מכל 5 בנים מוסלמים נקרא מוחמד, הבנות נקראו בעיקר בשם מרים

מערכת Bizportal |

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי 2016 היה מוחמד (2,880 בנים מוסלמים נקראו בשם), כאשר 1 מכל 5 בנים מוסלמים נקרא בשם זה, או אחמד, 15% ו-4.7% בהתאמה. אחריו, השם יוסף שניתן ל-1,934 ילדים (מתוכם 1,237 בנים יהודים ו-641 מוסלמים). כך על פי נתוני הלמ"ס.

השם השלישי בשכיחותו היה נועם, שניתן ל-1,924 ילדים מהם 1,505 בנים יהודים ו-380 בנות יהודיות. שם זה גם היה הנפוץ ביותר בקרב הבנים היהודים, שנה שנייה ברציפות. לאחריו, היו: דוד, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אריאל, יוסף, איתן, דניאל, איתי, יהונתן, ומשה, בדומה לשנת 2014.

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות היה תמר (1,322 נקראו בשם זה). למרות מגמת ירידה מאז 2009, השם נועה היה השני בשכיחותו ובו נקראו 1,293 בנות. שמות שכיחים נוספים היו: אביגיל (1,182), מאיה (1,178), יעל (1,106), אדל (1,101), שירה (1,047), שרה (1,034), איילה (1,003) וטליה (989).

בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים ביותר היו מרים (3%), שאם (2.6%) ג'נא (2.0%), ג'ורי (1.7%) לין (1.6%), ליאן (1.5%), אלין (1.3%), פאטמה (1.1%). 

בתוך כך, כ-30% מהילדים שנקראו בשם אריאל היו בנות. כ-20% מהילדים שנקראו בשמות נועם, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), ודניאל היו בנות. מאידך, השמות יובל, מעיין, יהלי, עדי, הדר ושקד ניתנו ברובם לבנות (אך גם לבנים). השמות הלל, אופיר, שחר ושי ניתנו במספר דומה לבנים ובנות.

התפלגות בין דורית

השם הנפוץ ביותר בקרב האימהות של ילידי 2016 היה מיכל (שהינו במקום ה-19 בקרב הבנות ילידות 2016), השם הנפוץ ביותר בקרב הסבתות היה אסתר, ומאידך, השמות אסתר ורחל היו נפוצים הן בקרב הסבתות הן בקרב האימהות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.