עונש כבד נגזר על מפעיל הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים

ביהמ"ש המחוזי בת"א גזר על מאיר אוחנה עונש של שנים רבות מאחורי סוגר ובריח וקנס של מיליון שקל
לירן סהר | (2)

בית המשפט המחוזי בת"א  גזר הבוקר  (א') 10 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון שקל על מאיר אוחנה. אוחנה הורשע בפרשה המכונה "צ'ק ליסט" (הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים) בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס וכן עבירות על חוק העונשין של קבלת דבר במרמה וזיוף בהיקף של מעל 100 מיליון דולר.

כזכור, מדובר בפרשה מסועפת ורחבת היקף בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ברמת גן. במסגרת הפרשה הורשע מאיר אוחנה בכך שהיה רשום כיהלומן בבורסה ליהלומים, אך למעשה פעל בשנים 2011-2010 כנותן שירותי מטבע שונים ולא כיהלומן.

אוחנה פעל להוצאת כספים לחו"ל של אנשים שונים ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של ייבוא יהלומים בהיקפים אדירים של מעל 100 מיליון דולר, זאת תוך ביצוע שורת מעשי מרמה חמורים כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים ופקידי בנק שונים ותוך גריפת עמלות של מיליוני שקלים. כמו כן בתקופה זו הוציא אוחנה ליהלומנים שונים בבורסה ליהלומים חשבוניות פיקטיביות בסכום זהה של מעל 100 מיליון דולר, גם כן תמורת עמלה שגרף לכיסו. חשבוניות אלה אפשרו ליהלומנים רבים להתחמק מתשלום מס. 

ביהמ"ש קבע בגזר הדין כי "הנאשם פעל בצורה מתוחכמת להוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה, תוך סיכול מכוון ושיטתי של חובות הדיווח העומדות בליבו של משטר איסור הלבנת ההון, ותוך הנפקת חשבוניות כוזבות בהיקפי ענק וזיוף מסמכים רבים לצורך רמייתן של רשויות המכס והמס. בנסיבות העניין, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא גבוהה ביותר".

 

התובעת בתיק, עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה): "ביהמ"ש קיבל היום את עמדתנו וגזר 10 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון שקל על מאיר אוחנה, אשר הורשע בשורת עבירות מס, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, זיוף בהיקף של מעל ל-100 מיליון דולר, ועבירות נוספות. אוחנה מהווה דוגמה מובהקת למלבין הון מקצועי, אשר נחזה כיהלומן בעוד שפעל כמכבסת כספים. גזר הדין משדר מסר ברור כי עברייני צווארון לבן המבצעים עבירות כלכליות ופועלים בתחכום ובמרמה, תוך ניצול אמון רשויות המדינה וגופים נוספים, צפויים לעונשי מאסר ממושכים ולקנסות כבדים".

את התיק ניהלו הפרקליטים אורנה גלבשטיין, טפת מויאל רוטשילד, ד"ר אלון גילדין וד"ר לירן חיים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). הפרשה הינה פרי חקירה רחבת היקף, שכללה בין היתר חקירות בחו"ל, אשר החלה בשנת 2012 ונחקרה על ידי על ידי לה"ב 433, היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), הרשות לאיסור הלבנת הון, יחידת יהלום של רשות המיסים, וחקירות מכס ומע"מ ירושלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בורסת היהלומים 06/12/2015 10:05
    הגב לתגובה זו
    אחוזת בית המגעילה.
  • מסכן שלי.... (ל"ת)
    נתי 06/12/2015 10:26
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל