גמלת נכות מעבודה לעובד עונתי על פי מכלול הכנסותיו בשנה שקדמה לתאונה - הלכת ברקאי

רו"ח אורנה צח (גלרט),  מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 9 בינואר 2015 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של רם ברקאי וקבע כי קצבת הנכות תשולם לו על פי מכלול הכנסותיו כשכיר וכעצמאי ב-12 החודשים שקדמו ליום שבו נפגע בעבודה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 9 בינואר 2015 קיבל בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 34028-02-13) את ערעורו של רם ברקאי (להלן: "המבוטח") וקבע כי קצבת הנכות תשולם לו על פי מכלול הכנסותיו כשכיר וכעצמאי ב-12 החודשים שקדמו ליום שבו נפגע בעבודה. דמי הפגיעה בעבודה מנגד – ישולמו לפי ההכנסה המבוטחת ברבעון שקדם לפגיעה בלבד.

רקע חוקי

-----------

על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 השכר הקובע לחישוב דמי פגיעה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה ב-90.

תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956 (להלן: "התקנות") קובעות חריגים לכלל.

בין השאר יש התייחסות בתקנות ל"עובד בעבודה עונתית מסוימת בלבד".

תקנות 6 ו-9 לתקנות מתייחסות בין השאר לעובד עונתי. בעוד שתקנה 6 קובעת התייחסות לרבעון שקדם (בהתאמות מסוימות), קובעת תקנה 9 בחינת 12 החודשים שקדמו (בהתאמות מסוימות).

תמצית עובדתית

-------------------

- המבוטח עבד כמאמן כושר שכיר וכמשווק אלחוטי עצמאי במשך כל השנה. בחודשי הקיץ עבד באופן קבוע כמציל שכיר במשך 15 שנים. רוב הכנסותיו השנתיות היו מעבודתו כמציל.

- ביום 5.2.2009 נפגע במהלך עבודתו כמאמן כושר שכיר, ונקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור 30%.

- המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שילם למבוטח דמי פגיעה על פי הכנסותיו ברבעון שקדם לפגיעה, קרי, הכנסותיו כמאמן כושר שכיר וכעצמאי בשיווק אלחוטי בלבד.

- בית הדין האזורי דחה את תביעת המבוטח להכיר בו כעובד עונתי.

דיון והכרעת בית הדין הארצי

--------------------------------

תכלית פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי שעוסק בביטוח נפגעי עבודה היא להקנות לנפגע בעבודה זכויות שונות שנועדו להשיב, במידת האפשר, את מצבו למצב שקדם לתאונה בעבודה. לפי בית הדין תכליתה של קצבת הנכות היא לאפשר לנפגע לחיות באורח שוטף באותה רמת הכנסה שבה חי קודם לפגיעה בעבודה, ולכן יש לחשב את זכויותיו של המבוטח על פי השתכרותו המלאה והאמיתית.

בהתחשב בתכליתן של התקנות, בית הדין אינו מוצא הצדקה לפרשנות המל"ל שלפיה "עובד בעבודה עונתית מסוימת בלבד" משמעו אדם שעובד אך ורק בעבודה עונתית, בשונה מעובד עונתי שמנצל את יתרת חודשי השנה לעבודה נוספת.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביה"ד מבחין בין שתי הגמלאות, וקובע כך:

בעניין דמי פגיעה, ובהתחשב בכך כי הגמלה היא לזמן קצר, תחול תקנה 6 ככל שנפגע באותה עונה, וההכנסה המבוטחת תחושב לפי הרבעון הקודם עם התאמות. ככל שנפגע שלא באותה עונה – יחולו הכללים הרגילים, קרי ההכנסה המבוטחת ברבעון שקדם. 

בעניין גמלת נכות מעבודה העשויה להשתלם משך כל חייו של המבוטח, תחול תקנה 9 הקובעת כי ההכנסה הקובעת לקצבת הנכות מעבודה היא ההכנסה שהייתה ב-12 החודשים שקדמו לפגיעה (בהתאמות מסוימות).

לסיכומו של דבר, דחה בית הדין הארצי את ערעור המבוטח לגבי דמי הפגיעה בעבודה, אך קיבל את ערעורו לעניין קצבת הנכות מעבודה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) http://www.ahec-tax.co.il

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.