גמלת נכות מעבודה לעובד עונתי על פי מכלול הכנסותיו בשנה שקדמה לתאונה - הלכת ברקאי

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 9 בינואר 2015 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של רם ברקאי וקבע כי קצבת הנכות תשולם לו על פי מכלול הכנסותיו כשכיר וכעצמאי ב-12 החודשים שקדמו ליום שבו נפגע בעבודה.

חשבים | 15/04/2015 08:05

נושאים בכתבה חשבים

ביום 9 בינואר 2015 קיבל בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 34028-02-13) את ערעורו של רם ברקאי (להלן: "המבוטח") וקבע כי קצבת הנכות תשולם לו על פי מכלול הכנסותיו כשכיר וכעצמאי ב-12 החודשים שקדמו ליום שבו נפגע בעבודה. דמי הפגיעה בעבודה מנגד – ישולמו לפי ההכנסה המבוטחת ברבעון שקדם לפגיעה בלבד.

רקע חוקי

-----------

על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 השכר הקובע לחישוב דמי פגיעה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה ב-90.

תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956 (להלן: "התקנות") קובעות חריגים לכלל.

בין השאר יש התייחסות בתקנות ל"עובד בעבודה עונתית מסוימת בלבד".

תקנות 6 ו-9 לתקנות מתייחסות בין השאר לעובד עונתי. בעוד שתקנה 6 קובעת התייחסות לרבעון שקדם (בהתאמות מסוימות), קובעת תקנה 9 בחינת 12 החודשים שקדמו (בהתאמות מסוימות).

תמצית עובדתית

-------------------

- המבוטח עבד כמאמן כושר שכיר וכמשווק אלחוטי עצמאי במשך כל השנה. בחודשי הקיץ עבד באופן קבוע כמציל שכיר במשך 15 שנים. רוב הכנסותיו השנתיות היו מעבודתו כמציל.

- ביום 5.2.2009 נפגע במהלך עבודתו כמאמן כושר שכיר, ונקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור 30%.

- המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שילם למבוטח דמי פגיעה על פי הכנסותיו ברבעון שקדם לפגיעה, קרי, הכנסותיו כמאמן כושר שכיר וכעצמאי בשיווק אלחוטי בלבד.

- בית הדין האזורי דחה את תביעת המבוטח להכיר בו כעובד עונתי.

דיון והכרעת בית הדין הארצי

--------------------------------

תכלית פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי שעוסק בביטוח נפגעי עבודה היא להקנות לנפגע בעבודה זכויות שונות שנועדו להשיב, במידת האפשר, את מצבו למצב שקדם לתאונה בעבודה. לפי בית הדין תכליתה של קצבת הנכות היא לאפשר לנפגע לחיות באורח שוטף באותה רמת הכנסה שבה חי קודם לפגיעה בעבודה, ולכן יש לחשב את זכויותיו של המבוטח על פי השתכרותו המלאה והאמיתית.

בהתחשב בתכליתן של התקנות, בית הדין אינו מוצא הצדקה לפרשנות המל"ל שלפיה "עובד בעבודה עונתית מסוימת בלבד" משמעו אדם שעובד אך ורק בעבודה עונתית, בשונה מעובד עונתי שמנצל את יתרת חודשי השנה לעבודה נוספת.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביה"ד מבחין בין שתי הגמלאות, וקובע כך:

בעניין דמי פגיעה, ובהתחשב בכך כי הגמלה היא לזמן קצר, תחול תקנה 6 ככל שנפגע באותה עונה, וההכנסה המבוטחת תחושב לפי הרבעון הקודם עם התאמות. ככל שנפגע שלא באותה עונה – יחולו הכללים הרגילים, קרי ההכנסה המבוטחת ברבעון שקדם.

בעניין גמלת נכות מעבודה העשויה להשתלם משך כל חייו של המבוטח, תחול תקנה 9 הקובעת כי ההכנסה הקובעת לקצבת הנכות מעבודה היא ההכנסה שהייתה ב-12 החודשים שקדמו לפגיעה (בהתאמות מסוימות).

לסיכומו של דבר, דחה בית הדין הארצי את ערעור המבוטח לגבי דמי הפגיעה בעבודה, אך קיבל את ערעורו לעניין קצבת הנכות מעבודה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) http://www.ahec-tax.co.il

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו | 31/12/2025 11:55

נושאים בכתבה בנקים לאומי הפועלים מזרחי טפחות דיסקונט הבינלאומי

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.

בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן