מיסוי הכנסות מהשכרת בניין ברומניה ליחיד או לחברה
במקרה שתושב ישראל מפיק הכנסה מהשכרת בניין ברומניה, על פי סעיף 6(1) לאמנה קיימת לרומניה זכות המיסוי הראשונה על הכנסה זו. למיטב ידיעתנו, לפי דיני המס ברומניה יחיד זר או חברה זרה יחויבו ברומניה בשיעור 16% בגין הכנסה כאמור
שאלה:
__________
תושב ישראל מפיק הכנסה מהשכרת בניין ברומניה. האם קיימת אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לרומניה, מהו שיעור המס בגין הכנסות מעסק משכירות ורווח הון, מהו שיעור ניכוי המס במקור בהעברה של הכנסות מעסק משכירות ורווח הון, והאם ניתן לקזז את ניכוי המס במקור שנוכה בהעברה מרומניה לישראל כנגד חבות המס בישראל?
תשובה:
__________
האמנה בין ממשלת רומניה ובין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מסים על הכנסה (להלן: "האמנה"), נחתמה ביום 15.6.1997 ונכנסה לתוקף ביום 1.1.1999.
במקרה שתושב ישראל מפיק הכנסה מהשכרת בניין ברומניה, על פי סעיף 6(1) לאמנה קיימת לרומניה זכות המיסוי הראשונה על הכנסה זו. למיטב ידיעתנו, לפי דיני המס ברומניה יחיד זר או חברה זרה יחויבו ברומניה בשיעור 16% בגין הכנסה כאמור. לישראל תהיה זכות מיסוי שיורית. חברה ישראלית תחויב בישראל במס חברות בשיעור 26.5% לפי סעיף 126 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ותוכל לקבל זיכוי בגין המס ששולם כאמור ברומניה. יחיד ישראלי יוכל לבחור בין תשלום מס בישראל בשיעור קבוע של 15% לפי סעיף 122א לפקודה (ללא קבלת זיכוי בגין המס ששולם ברומניה) או מס שולי לפי סעיף 121 לפקודה וקבלת זיכוי בגין המס ששולם ברומניה.
אם ההכנסה משכירות תיחשב הכנסה מעסק ובהנחה שהבניין הוא מוסד קבע, הרי לרומניה תהיה זכות המיסוי הראשונה לפי סעיף 7(1) לאמנה. לישראל תהיה זכות מיסוי שיורית, כך שחברה ישראלית תחויב בישראל במס בשיעור 26.5% תוך קבלת זיכוי בגין המס ששולם ברומניה. יחיד ישראלי יחויב בישראל במס שולי לפי סעיף 121 לפקודה ויקבל זיכוי בגין המס ששולם ברומניה.
רווח הון ממכירת הבניין ברומניה בידי יחיד זר עשוי להתחייב במס ברומניה [שלה זכות מיסוי ראשונה על פי סעיף 13(1) לאמנה] בשיעור שבין 3%-1%. רווח הון זה חייב במס גם בישראל בשיעור 25% תוך קבלת זיכוי בגין המס ששולם ברומניה. אם המוכרת היא חברה ישראלית אזי רווח ההון עשוי להתמסות ברומניה בשיעור 16% וכן תהיה השלמת מס בישראל עד לשיעור מס חברות של 26.5%.
אפשרות אחרת היא פעילות כאמור באמצעות חברה רומנית. חברה זו עשויה להיות ממוסה ברומניה על רווחיה (לרבות רווח הון) במס חברות בשיעור 16%. אם לאחר מכן מחולקים רווחים לתושב ישראל הרי לפי הדין הפנימי הרומני אמור לחול ניכוי מס במקור בשיעור 16%. שיעור זה יקטן באחוז אחד לפי האמנה ויעמוד על 15%. אם מקבל הדיווידנד הוא חברה ישראלית אזי על פי סעיף 126(ג) לפקודה היא רשאית לבחור בין מיסוי בישראל בשיעור 25% תוך קבלת זיכוי בגין המס שנוכה במקור (15%) ברומניה, לבין מיסוי בשיעור מס חברות (26.5%) וקבלת זיכוי ישיר בגין ניכוי המס מהדיווידנד (15%) וכן זיכוי עקיף בגין מס החברות ששולם ברומניה.
המשיב - שותף במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', ולשעבר מנהל מחלקת מיסוי בין לאומי במינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר [email protected]
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
