מעסיק שניסה למנוע מעובד להקים ועד עובדים פגע בחופש ההתארגנות ונפסקו לו פיצויים לדוגמא בסך 180,000 ש"ח
העובדות
----------
במהלך נובמבר 2010 החל מר תומר כובשי (להלן: "העובד"), מנהל מכירות באחד מסניפי מחסני חשמל (להלן: "החברה"), לצרף עובדים בחברה כחברים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות") לצורך הקמת ועד עובדים במסגרת ההסתדרות.
לאחר צרוף של שליש מעובדי החברה, קראה ההסתדרות לחברה להיכנס למו"מ קיבוצי עימה בהיותה ארגון יציג של העובדים. החברה סירבה בטענה, שההסתדרות אינה ארגון יציג. ההסתדרות הגישה תובענה כלפי החברה ודרשה פיצוי כספי בעקבות פגיעה בחופש ההתארגנות. מנגד, החברה הגישה בקשה לסילוק על הסף. בתחילת ההליך המשפטי, ההסתדרות טענה לרשימה ארוכה של 20 ההפרות בהתארגנות העובדים אשר צומצמה בהמשך ההליך המשפטי מ- 20 ל- 9 פגיעות בהן העובד היה מעורב באופן אישי.
לאחר קיום שלב ההוכחות, בית הדין הכריע ב- 4 פגיעות אשר נמצאו רלוונטיות לסכסוך ואשר העובד היה מעורב בהן. בית הדין קבע, כי החברה אכן פגעה בחופש ההתארגנות ופעלה בכלים אסורים ובאופן בוטה למיגור הקמת ועד עובדים בחברה.
הטענות העיקריות של החברה:
1. להסתדרות לא עומדת עילת תביעה לפי ס' 33 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז- 1957 (להלן: "חוק ההסכמים הקיבוציים") הואיל ולא נטען, כי החברה פיטרה את העובד וכן גם לא הוכח, כי העובד פוטר, שהורעו תנאי עבודתו או נגרע דבר מתנאי העסקתו.
2. אין עילה להסתדרות מכוח חוק שיווין הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988, לפיה עובדים מופלים על רקע של התארגנות.
3. הקלטת שיחות אותן קיימה החברה עם העובד ע"י העובד ובהנחיית ההסתדרות, הינן פעולות שלא בתום לב.
4. הנהלת החברה לא היתה מודעת לניסיונו הבוטה של נציג החברה למנוע התארגנות עובדים.
הטענות העיקריות של ההסתדרות:
1. החברה הפעילה לחץ על העובד למסירת טפסי החברות בהסתדרות בתמורה לקידום בתפקיד.
2. החברה קיימה שתי שיחות טלפוניות מטעם נציג בכיר בחברה אשר איים על העובד ועל בני משפחתו במידה ולא ישרוף את טפסי החברות לוועד עובדים.
3. החברה ניסתה "לתפור" לעובד תיק על רקע היותו מוביל מהלך של התארגנות.
פסק-דין
-------
בית הדין קיבל את התובענה וקבע כי:
ביחס לטענה הראשונה אותה העלתה החברה, לעניין הרעה כלשהי בתנאי העבודה כלפי העובד, טענה זו נדחתה הואיל ותנאי עבודה כוללים בתוכם את זכות ההתארגנות ולפיכך, פגיעה בהתארגנות משמע פגיעה בתנאי עבודתם והרעתם.
טענה שניה של החברה ביחס לחוק שוויון הזדמנויות התקבלה, היות שהחוק אוסר פגיעות בעילות הפליה קונקרטיות וברשימת החוק לא מנויה עילת ההפליה מחמת התארגנות.
ביחס לטענה שלישית אותה העלתה החברה נקבע, כי אין לזקוף לחובת ההסתדרות את העובדה, כי השתהתה בטרם חשפה ראיות לפגיעה בזכות ההתארגנות. הקלטות העובד את נציג החברה אינם חוסר תום לב אלא צעד לגיטימי במסגרת מאמצי ההתארגנות.
לעניין הטענה הרביעית לחברה, מודעות ההנהלה לשיחת הנציג מטעמה, קבע בית הדין, כי אף אם לא היה כל מידע לגבי התנהלות נציג החברה כלפי העובד ונציג החברה פעל באופן עצמי, הרי שמרגע שנודע הדבר לחברה, היא בחרה במודע לשבת בחיבוק ידיים ולהמשיך לגנות דווקא את העובד. לפיכך, החברה נושאת באחריות המלאה לפגיעה קשה בעובד והדבר נכון ביתר שאת כאשר נציג החברה הוא מנהל בכיר בחברה.
בית הדין קבע בהתאם להוראות סעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים, פיצויים לדוגמא בגין פגיעה בזכות ההתארגנות. נקבע, כי נציג החברה הפעיל לחץ מובהק ובוטה כלפי העובד בניסיון לעצור את מהלך ההתארגנות. העובד חש מאוים משיחות הטלפון והוכח, כי מדובר בהתנהלות אסורה על מעסיק שעובדים שלו מצויים בהתארגנות ראשונית לקראת הקמת ועד עובדים.
בית הדין סרב להכיר באירועי הפרת חופש ההתארגנות כאירועים נפרדים לצורך פסיקת הפיצויים אלא קבע, כי כל האירועים אשר הוכחו בפניו הינם בגדר "מעשה אחד" לעניין הוראות החוק ונפסק סעד בסך 180,000 ש"ח אשר קרוב לרף העליון הקבוע בחוק.
הסעד הגבוה נפסק במטרה למגר את תופעת פגיעה בחופש ההתארגנות ע"י מעסיקים בכלים פסולים. כמו כן, בית הדין ראה בחומרה את העובדה, כי החברה לא גינתה מפורשות את הפגיעה בזכות ההתארגנות של עובדיה אלא שבפועל נתנה גיבוי ועדיין מגבה התנהגות פסולה של נציג בכיר בחברה.
עוד נקבע, כי ככל שעסקינן במעסיק פרטי יש מקום לפסוק פיצויים ברף גבוה בגין פגיעה בזכות ההתארגנות וזאת אף מעבר לגובה פיצויים שהיה מושת על מעסיק ציבורי בנסיבות דומות. וזאת היות שמעסיק פרטי מונע ממוטיבציה כספית, לפיה יבקש לפגוע בזכות ההתארגנות במטרה להשיא את רווחיו. כמו כן, עסקינן במעסיק גדול אשר מהווה שיקול לקביעת פיצוי עונשי גבוה ומרתיע מאשר מעסיק קטן המעסיק כמה עשרות עובדים בודדים. בנוסף, במקרה דנן, לא הושלם הליך ההתארגנות הראשוני ת בחברה - מצב אשר פעל לרעת החברה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
