לפיד מגיב על 'גברת כהן': בלי מעמד ביניים חזק איך נעזור לחלשים?
בתגובה לסערה שעורר סטטוס "גברת כהן" בפייסבוק של יאיר לפיד, בנוגע למעמד הביניים, משיב היום ר האוצר לביקורת שמופנית כלפיו בימים האחרונים. לפיד השיב בדיון שהתפתח בעמוד הפייסבוק, ואמר כי "השכר הממוצע במשק הוא 9,509 שקל, 20 אלף שקל ברוטו לזוג זהו בערך השכר הממוצע. בנטו, בערך נשאר לריקי ובעלה 14 אלף, ואם הם משלמים משכנתא ומגדלים שלושה ילדים אז גם להם לא קל".
עוד באותה תגובה, כתב לפיד: "אני מסכים שיש אנשים שקשה להם הרבה יותר, אבל בלי מעמד ביניים חזק שמשלם מיסים, איך נעזור לחלשים? מאיזה כסף?".
- 9.אריק 07/04/2013 12:50הגב לתגובה זונדאג למעמד הבניים כדי שהמדינה לא תצטרך לדאוג לחלשים. מעמד הבניים ידאג. נקיים עוד ועוד אירועיי "שנורר", נעודד הקמת עמותות לעזור לנזקקים, נעלים עין מתספורות בשוק ההון והפנסיה שלנו, נתרום את אוצרות המדינה לאלפיון העליון ונמשיך לעשן סגרים ולשתות ויסקי ...עדיף שישתוק וירד מהפייסבוק
- 8.דוד 07/04/2013 11:26הגב לתגובה זולפני שנה + עוד היה מאמד בניים , זהו הצלחתם לשחוק אותנו ( לפחות אני ) , מה שנותר זה כבר לא לישון בלילה !! רב תודות למדינה ...
- 7.מוחלש 07/04/2013 11:00הגב לתגובה זותוריד יוקר המחיה ב50% - אוטומטיט כל עם ישראל יחייה טוב לא רק "מעמד הבניים" נקודה!!!
- 6.תמר 06/04/2013 20:49הגב לתגובה זומעמד הביניים החזק יודע טוב לחזק את עצמו . אין קשר לחיזוק החלשים בכך שמעמד הביניים יתחזק עוד יותר.
- 5.תמירה 06/04/2013 13:02הגב לתגובה זועד היום החוקים נועדו לשמש את המלכים/שכבה דקה שניצלה את רוב העם ובעיקר את השכירים שמשלמים מיסים גבוהים (העבדים) , זיהית את הבעיה א ב ל הכסף צריך לבוא מהרכוש של אלה שגזרו קופון עד היום ותוספת כ"א מקצועי לטפל בכסף השחור משם צריכים לבוא המליארדים ולא לחשוב לרגע להטיל מיסים נוספים על אלה שנושאים את הנטל המירבי א ל א להקל כדי שירצו להישאר פה !
- 4.ממני לא ממש תרויח הכסף יוצא מפה טיפין טיפין (ל"ת)ללפיד 05/04/2013 21:18הגב לתגובה זו
- 3.יש לצ'פר משלמי המסים 05/04/2013 21:17הגב לתגובה זועם כל הכבוד לאוכלוסיות אחרות, חלשות יותר, הן לא משלמות מיסים ואפילו נהנות מקצבאות או הטבות אחרות על חשבון משלמי המיסים. מעמד הביניים הבינוני-גבוה (20-30 אלף ברוטו למשק בית) הוא שמשלם 85-90 אחוז מהמיסים שמחזיקים את המדינה הזו, והוא ראוי שהמדינה תוריד קצת מהנטל שעל צווארו. לא יכול להיות שהמדינה גובה מס של 100 אלף ש"ח בשנה ממשק בית כזה, ולמשפחה במשק הבית הזה לא נשאר כסף לחסוך ולגור בבית משלו. הכל מעוות. מי שירש דירה (ואני לא ירשתי) הוא בפועל מיליונר, אבל אם הוא מרוויח 5000 שקל בחודש מתייחסים אליו במדינה כעני. זה קשקוש.
- צודק/ת לגמרי 05/04/2013 21:33הגב לתגובה זוגם בביטוח לאומי - על החזקת רכב של 10 אלף ש"ח והחזקת 35 אלף בבנק פוסלים קצבאות - אבל להחזיק בדירה של 10 מיליון שקל מותר, מבלי שדורשים למכור אותה ולחיות מהכסף ובדירה קטנה יותר. אז בן אדם שחוסך לדירה ומחזיק את הכסף בבנק לא זכאי לקצבה - ואחד שכבר מחזיק בדירה כן זכאי. גם לגבי המיסים של מעמד הביניים - כל מי שמרוויח 20-30 אלף שקל הוא שמחזיק את המדינה ולא מקבל כלום בחזרה.
- אני מכירה 05/04/2013 22:13ומכונית ויש להם רכוש במליונים ולא עושים להם כלום. חברה שלי נוסעת 3 פעמים בשנה לחו"ל ומקבלת הבטחת הכנסה ויש לה 170 אלף שח . היא חיה יותר טוב ממני שלא מקבלת הבטחה יש לה פטור מארנונה חשמל וכו' ומישהו שיש לו דירה בבניה במקום הכי יוקרתי בת"א קו ראשון לים מקבל הבטחת הכנה עם מאה אלף שח בבנק. ויש לו גם הכנסה מפנסיה. 1300 שח. ההטבות שהם מקבלים זה יותר ממי שעובד ומרויח. במקום לשלם מיסים הם משלמים החזקת רכב מ 5000 שח נשאר אותו דבר כמו אחד שלא עובד הם כל הזמן בבית קפה . צריך לפנות למנכל בטוח לאומי אבל הוא לא יעשה כלום .
- 2.הנגיד 05/04/2013 21:13הגב לתגובה זונמאסתם!
- 1.גב כהן המליונרית 05/04/2013 21:12הגב לתגובה זותתחילו לתקן את הטעות של טרכטנברג 25% מס על הבורסה זה הרבה לעם נמאס . החלה תנועת המחאה החדשה שכל מה שאפשר להוציא מהבורסה עובר לדולרים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
