הצפיפות זינקה פי 8 מאז קום המדינה; ת"א הכי צפופה - 7,522 נפש בקמ"ר
אוכלוסיית ישראל מנתה בסוף שנת 2011 7,836,600 נפש, גידול של 1.8%, כך עולה מהסקירה הדמוגרפית שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתוך סך האוכלוסיה מנו היהודים כ-5.9 מיליון איש שהם כ-75.4% ואילו אוכלוסיית הערבים הסתכמה ב-1.61 מיליון איש שהם כ-20.6%. האחרים, שברובם הם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם התושבים היוו כ-4% מהאוכלוסיה בארץ ומנו כ-318 אלף איש.
עוד נתונים מעניינים שעולים מסקירת המצב הדמוגרפי בישראל לשנת 2011 מראים כי קבוצת המוצא הגדולה ביותר הינה של הישראלים שנולדו בישראל (39%). בנוסף, בשנת 2011 נולדו כ-166,300 תינוקות וניפטרו כ-40,800 איש. מספר העולים החדשים לארץ הסתכם ב-16,900 עולים חדשים.
נתון בולט נוסף מתייחס למידת הצפיפות בארץ וזו זינקה פי 8 מאז קום המדינה. בעת הקמת המדינה הצפיפות הייתה 43 נפשות לקמ"ר. בשנת 2011 הגיעה הצפיפות ל- 347 נפשות לקילומטר רבוע, זאת בהשוואה לצפיפות של 247 נפש לקמ"ר ב-1990 (לא כולל האוכלוסייה והשטח של אזור יהודה והשומרון).
מחוז תל-אביב היה המחוז בעל הצפיפות הגבוהה ביותר - 7,522 נפש לקמ"ר. צפיפות גבוהה נרשמה גם במחוז ירושלים ובמחוז המרכז, 1,483.7 ו-1,463.8 נפש לקמ"ר, בהתאמה. לעומת זאת, הצפיפות הנמוכה ביותר נרשמה באזורי הפריפריה: 79.1 נפש לקמ"ר במחוז הדרום ו- 291.6 נפש לקמ"ר במחוז הצפון.
עוד מאפיין שעולה מהסקירה הוא כי האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית למדינות מערביות אחרות. הדבר מתבטא באחוז גבוה של ילדים בגיל 0-14 (כ-28.2% בישראל לעומת כ-18.5% בממוצע במדינות ה-OECD) ובאחוז נמוך של אוכלוסייה מבוגרת בגילים 65 ומעלה (כ- 10.3% בישראל לעומת כ- 15% בממוצע במדינות ה-OECD). אחת הסיבות העיקריות לכך היא רמת הפריון הגבוהה בישראל.
בבחינת התפלגות ההאוכלוסיה לפי גיל ומין עולה כי בישראל 978 גברים לכל 1,000 נשים. כ- 89% מהגברים בגילאי 24-20 הינם רווקים, לעומת כ-72% מקרב הנשים בגילאים אלו. אחוז הרווקים בגילאי 39-35 בקרב הגברים עומד על כ-16%, ואילו בקרב הנשים על כ-13%. אחוז הפנויים שאינם רווקים מקרב כלל האוכלוסייה עמד 6.4% מהגברים ו-10.7% מהנשים.
התמקדות בענייני לידות ופריון מעלה כי בשנת 2011 נולדו בישראל 166,296 תינוקות, כ-73% מהם נולדו לנשים יהודיות, כ-21% לנשים מוסלמיות, כ-3% לנשים שדתם לא סווגה במשרד הפנים, כ-2% לנשים דרוזיות וכ-1% לנשים נוצריות ערביות.
מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת בחייה (שיעור פריון כולל) בשנת 2011 היה 3.0, גבוה מכל מדינות ה-OECD (ממוצע של 1.7 ילדים לאישה) ואף גבוה מרמת התחלופה (2.1) המאפשרת שמירה על יציבות גודל האוכלוסייה.
רמת הפריון בקרב הנשים המוסלמיות היא הגבוהה ביותר (3.51) ואילו בקרב נשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים היא הנמוכה ביותר (1.75). שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות -2.98.
מאמצע שנות התשעים שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות נמצא במגמת עלייה מרמה של 2.53 ילדים בשנת 1995 ל-2.98 ילדים בשנת 2011. עיקר העלייה נרשמה בקרב נשים יהודיות ילידות ישראל. לעומת זאת, מאז תחילת שנות האלפיים ניכרת ירידה ברמת הפריון של נשים מוסלמיות מ-4.74 בשנת 2000 ל-3.51 בשנת 2011.
- 1.קייסר 14/01/2013 14:36הגב לתגובה זוהפסקה האחרונה צריכה להיות בכותרת: רואים פה בברור את הבעיה של הרווקות בתל אביב ולא רק את הבעיה של הצפיפות בתל אביב:)
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
