לעתים גם התפטרות מחמת מצב בריאות לקוי, מבלי שצוין הדבר במכתב ההתפטרות ותוך הצגת אישורים רפואיים רק בדיעבד תזכה בפיצויים

תע"א 11028/09 לריסה פופוב נ' בית אבות גן דוד בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, ניתן ביום 27.03.2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד רועי מעוז
עו"ד לילך דניאל |

העובדות:

--------------

לריסה פופוב (להלן: "העובדת") עבדה בבית אבות גן דוד בע"מ (להלן: "המעבידה") המפעילה בית אבות, המעניק דיור וטיפול סיעודי ורפואי ל-250 דיירים החל מיום 19.4.2001, כמטפלת במחלקה הסיעודית. העובדת הודיעה על התפטרותה ביום 30.9.2006, והפסיקה את עבודתה ביום 14.10.06.

העובדת ביקשה לראות בהתפטרותה, כהתפטרות בדין מפוטר בשל מצב בריאות, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים").

פסק הדין:

--------------

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מונה מספר תנאים מצטברים אותם צריכה העובדת למלא על-מנת שתקום לה זכאות לקבלת פיצויי פיטורים, ואלה הם:

"א. העובד בא בגדר מעמד של "עובד";

ב. ה"עובד" התפטר עקב מצב בריאותו או מצב בריאות של בן משפחתו, כפי שהוגדר בתקנות ;

ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות.

נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובדת, קרי עליה להוכיח, כי התפטרה לרגל מצבה הבריאותי וכן עליה להוכיח, כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות.

במסגרת נטל זה על העובדת להביא ראיות באמצעות תעודות רפואיות, כי מצב בריאותה אינו מאפשר לה להמשיך ולעבוד יותר בשירות המעבידה ומהווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים (דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514).

העובדת אינה חייבת להצטייד בתעודה רפואית לפני התפטרותה. נקבע כבר בפסיקה, כי אם מתברר לעובד לאחר התפטרותו שעל מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים דורשים ממנו תעודה רפואית, הוא רשאי להגישה אז, בתנאי שהתעודה תאשר, כי בזמן ההתפטרות מצב בריאותו היה כזה שהצדיק את התפטרותו (דב"ע ל/3-17 שרה רפפופורט נ' שושנה אסולין, פד"ע ב' 25) (דב"ע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ, פד"ע ל 364).

עובד המתפטר עקב מצב בריאותו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יאפשרו לעובד להמשיך לעבוד, על אף ליקויי הבריאות (דב"ע לג/3-2 זילבר נ. גלובוס, פד"ע ד' 153 בעמ' 158).

הלכה פסוקה היא, כי המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו הוא מועד ההתפטרות (דב"ע לב/3-28 תבורי, ביח"ר למשקאות קלים בע"מ נ' משה תורג'מן, פד"ע ד' , 164).

יתר על כן, אף נקבע, כי לא צריך להיות קשר סיבתי בין העבודה לבין אותו מצב בריאות. אין המדובר בעילה שברשלנות או בעילה שביסודה קשר סיבתי כלשהו בין העבודה לבין התוצאה. אין גם הכרח, כי ידובר בליקוי רפואי, שבו לקה העובד במהלך עבודתו אצל אותו מעביד, או שיש למחלה קשר כלשהו עם עבודתו. הקשר היחידי הוא בין מצב הבריאות והעבודה (דב"ע שן/3-154 מיכאל קרייטר נ' אבלין אילוז, פד"ע כב' 339).

במקרה דנן, העובדת התפטרה בשל כאבים אותם חשה, שמנעו ממנה להמשיך ולעבוד. קרי, תחושתה הסובייקטיבית של העובדת היתה כי אינה יכולה להמשיך בעבודתה הכרוכה במאמץ פיזי, בשל הכאבים שחשה בכתף ובצוואר. מעבר לתחושה סובייקטיבית זו של העובדת, הרי שפנתה גם לעזרה רפואית, בזמן אמת, ואף קיבלה ימי מחלה בשל כאבים אלו, אף בסמוך למועד בו התפטרה.

העובדת התפטרה ביום 30.9.06 , בסמוך לפניותיה לטיפול רפואי.

כמו כן, המוסד לביטוח לאומי אף קבע לעובדת נכות זמנית, גם בגין התקופה בה עבדה במעבידה.

בית הדין קבע, כי העובדת עמדה בנטל הנדרש ממנה להוכיח את הקשר הסיבתי בין התפטרותה למצב בריאותה. העובדת הראתה תחושה סובייקטיבית אשר גובתה אף במסמכים רפואיים מתאימים.

למרות שהעובדת לא הציגה את המסמכים הרפואיים בזמן אמת, הרי שפנתה בזמן אמת לטיפול רפואי בשל מצבה הבריאותי ומסמכים אלו מוכיחים את טענתה, שבזמן ההתפטרות מצב בריאותה היה כזה שהצדיק את התפטרותה.

ניסוח מכתב ההתפטרות

----------------------------------

מכתב ההתפטרות נוסח באופן שאין בו איזכור למצב הבריאותי של העובדת.

עם זאת, קיבל בית הדין את גרסת העובדת, לפיה לא ידעה בזמן אמת את זכויותיה ועל כך שעליה למסור מכתב בנוסח מסוים. כמו כן קיבל בית הדין את עדותה, לפיה לא ידעה עברית במועד הרלוונטי, ולא היא זו שניסחה את מכתב ההתפטרות. משכך אופן ניסוח המכתב לא שיקף את מצב הדברים בפועל.

בזמן אמת העובדת עידכנה את האחות האחראית, כי התפטרותה נובעת בשל מצב בריאותה וכן יידעה את האנשים שבאו במגע עימה, על כך שאינה יכולה להמשיך לעבוד בשל מצב בריאותה ודי היה בכך לטעם בית הדין.

אי פניית העובדת לקבלת עבודות חלופיות

--------------------------------------------------------------

העובדת הודתה, כי לא פנתה למעבידה וביקשה לעבוד בתפקיד אחר בבית האבות. בית הדין קיבל את עדותה של העובדת, כי לא עשתה כן נוכח העובדה כי כל עבודה במעבידה הינה עבודה פיזית.

אולם מנגד, גם המעבידה לא פנתה לעובדת ולא הציעה לה לעבור ולעבוד בתפקיד אחר.

משקיבל בית הדין את טענת העובדת, כי הודיעה מבעוד מועד על התפטרותה בשל מצב בריאותה הרי שעל המעבידה היה להציע לעובדת הצעות עבודה חלופיות, אולם המעבידה לא הציעה לעובדת כל הצעה חלופית ומשכך לא היה מקום לשיטת בית הדין לקבל את טענתה בנדון.

לעניין המשך עבודת העובדת במקום עבודה חלופי

------------------------------------------------------------------------

לטענת המעבידה, התפטרותה של העובדת באה לעולם רק בשל רצונה לעבור למקום עבודה טוב יותר, בו הרוויחה יותר.

לטענת העובדת, עבודתה החלופית כמלחימה, אינה דורשת מאמץ פיזי כפי שנדרש הימנה במעבידה, וכי מצבה הכלכלי היווה הכרח מבחינתה להמשיך ולעבוד כדי לפרנס את משפחתה, בעבודה שיש בה פחות חשיפה לעבודה פיזית קשה.

בית הדין פסק, כי הסיבה למעבר לא היתה בשל שכר גבוה יותר, אלא בשל העובדה שהעבודה כמלחימה הינה עבודה עם הרבה פחות מאמץ פיזי, מזה שנדרש מהעובדת במעבידה.

נפסק בעבר כי יתכן מצב בו עובד המתפטר עקב מצב בריאותו ומחפש מקום עבודה אחר המתאים למצבו ואין בכך לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת (דב"ע 98/ 48-0 גיסין נ. המוסד, פד"ע לב' 130 בעמ' 139).

בהתאם לכל האמור נפסק, כי המעבידה תשלם לעובדת פיצויי פיטורים בסך 19,290 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.