לעתים גם התפטרות מחמת מצב בריאות לקוי, מבלי שצוין הדבר במכתב ההתפטרות ותוך הצגת אישורים רפואיים רק בדיעבד תזכה בפיצויים

העובדות: -------------- לריסה פופוב (להלן: "העובדת") עבדה בבית אבות גן דוד בע"מ (להלן: "המעבידה") המפעילה בית אבות, המעניק דיור וטיפול סיעודי ורפואי ל-250 דיירים החל מיום 19.4.2001, כמטפלת במחלקה הסיעודית. העובדת הודיעה על התפטרותה ביום 30.9.2006, והפסיקה את עבודתה ביום 14.10.06. העובדת ביקשה לראות בהתפטרותה, כהתפטרות בדין מפוטר בשל מצב בריאות, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים").

פסק הדין: -------------- סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מונה מספר תנאים מצטברים אותם צריכה העובדת למלא על-מנת שתקום לה זכאות לקבלת פיצויי פיטורים, ואלה הם: "א. העובד בא בגדר מעמד של "עובד"; ב. ה"עובד" התפטר עקב מצב בריאותו או מצב בריאות של בן משפחתו, כפי שהוגדר בתקנות ; ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות. נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובדת, קרי עליה להוכיח, כי התפטרה לרגל מצבה הבריאותי וכן עליה להוכיח, כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות. במסגרת נטל זה על העובדת להביא ראיות באמצעות תעודות רפואיות, כי מצב בריאותה אינו מאפשר לה להמשיך ולעבוד יותר בשירות המעבידה ומהווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים (דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514). העובדת אינה חייבת להצטייד בתעודה רפואית לפני התפטרותה. נקבע כבר בפסיקה, כי אם מתברר לעובד לאחר התפטרותו שעל מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים דורשים ממנו תעודה רפואית, הוא רשאי להגישה אז, בתנאי שהתעודה תאשר, כי בזמן ההתפטרות מצב בריאותו היה כזה שהצדיק את התפטרותו (דב"ע ל/3-17 שרה רפפופורט נ' שושנה אסולין, פד"ע ב' 25) (דב"ע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ, פד"ע ל 364). עובד המתפטר עקב מצב בריאותו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יאפשרו לעובד להמשיך לעבוד, על אף ליקויי הבריאות (דב"ע לג/3-2 זילבר נ. גלובוס, פד"ע ד' 153 בעמ' 158). הלכה פסוקה היא, כי המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו הוא מועד ההתפטרות (דב"ע לב/3-28 תבורי, ביח"ר למשקאות קלים בע"מ נ' משה תורג'מן, פד"ע ד' , 164). יתר על כן, אף נקבע, כי לא צריך להיות קשר סיבתי בין העבודה לבין אותו מצב בריאות. אין המדובר בעילה שברשלנות או בעילה שביסודה קשר סיבתי כלשהו בין העבודה לבין התוצאה. אין גם הכרח, כי ידובר בליקוי רפואי, שבו לקה העובד במהלך עבודתו אצל אותו מעביד, או שיש למחלה קשר כלשהו עם עבודתו. הקשר היחידי הוא בין מצב הבריאות והעבודה (דב"ע שן/3-154 מיכאל קרייטר נ' אבלין אילוז, פד"ע כב' 339). במקרה דנן, העובדת התפטרה בשל כאבים אותם חשה, שמנעו ממנה להמשיך ולעבוד. קרי, תחושתה הסובייקטיבית של העובדת היתה כי אינה יכולה להמשיך בעבודתה הכרוכה במאמץ פיזי, בשל הכאבים שחשה בכתף ובצוואר. מעבר לתחושה סובייקטיבית זו של העובדת, הרי שפנתה גם לעזרה רפואית, בזמן אמת, ואף קיבלה ימי מחלה בשל כאבים אלו, אף בסמוך למועד בו התפטרה. העובדת התפטרה ביום 30.9.06 , בסמוך לפניותיה לטיפול רפואי. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי אף קבע לעובדת נכות זמנית, גם בגין התקופה בה עבדה במעבידה. בית הדין קבע, כי העובדת עמדה בנטל הנדרש ממנה להוכיח את הקשר הסיבתי בין התפטרותה למצב בריאותה. העובדת הראתה תחושה סובייקטיבית אשר גובתה אף במסמכים רפואיים מתאימים. למרות שהעובדת לא הציגה את המסמכים הרפואיים בזמן אמת, הרי שפנתה בזמן אמת לטיפול רפואי בשל מצבה הבריאותי ומסמכים אלו מוכיחים את טענתה, שבזמן ההתפטרות מצב בריאותה היה כזה שהצדיק את התפטרותה.

ניסוח מכתב ההתפטרות ---------------------------------- מכתב ההתפטרות נוסח באופן שאין בו איזכור למצב הבריאותי של העובדת. עם זאת, קיבל בית הדין את גרסת העובדת, לפיה לא ידעה בזמן אמת את זכויותיה ועל כך שעליה למסור מכתב בנוסח מסוים. כמו כן קיבל בית הדין את עדותה, לפיה לא ידעה עברית במועד הרלוונטי, ולא היא זו שניסחה את מכתב ההתפטרות. משכך אופן ניסוח המכתב לא שיקף את מצב הדברים בפועל. בזמן אמת העובדת עידכנה את האחות האחראית, כי התפטרותה נובעת בשל מצב בריאותה וכן יידעה את האנשים שבאו במגע עימה, על כך שאינה יכולה להמשיך לעבוד בשל מצב בריאותה ודי היה בכך לטעם בית הדין.

אי פניית העובדת לקבלת עבודות חלופיות -------------------------------------------------------------- העובדת הודתה, כי לא פנתה למעבידה וביקשה לעבוד בתפקיד אחר בבית האבות. בית הדין קיבל את עדותה של העובדת, כי לא עשתה כן נוכח העובדה כי כל עבודה במעבידה הינה עבודה פיזית. אולם מנגד, גם המעבידה לא פנתה לעובדת ולא הציעה לה לעבור ולעבוד בתפקיד אחר. משקיבל בית הדין את טענת העובדת, כי הודיעה מבעוד מועד על התפטרותה בשל מצב בריאותה הרי שעל המעבידה היה להציע לעובדת הצעות עבודה חלופיות, אולם המעבידה לא הציעה לעובדת כל הצעה חלופית ומשכך לא היה מקום לשיטת בית הדין לקבל את טענתה בנדון.

לעניין המשך עבודת העובדת במקום עבודה חלופי ------------------------------------------------------------------------ לטענת המעבידה, התפטרותה של העובדת באה לעולם רק בשל רצונה לעבור למקום עבודה טוב יותר, בו הרוויחה יותר. לטענת העובדת, עבודתה החלופית כמלחימה, אינה דורשת מאמץ פיזי כפי שנדרש הימנה במעבידה, וכי מצבה הכלכלי היווה הכרח מבחינתה להמשיך ולעבוד כדי לפרנס את משפחתה, בעבודה שיש בה פחות חשיפה לעבודה פיזית קשה. בית הדין פסק, כי הסיבה למעבר לא היתה בשל שכר גבוה יותר, אלא בשל העובדה שהעבודה כמלחימה הינה עבודה עם הרבה פחות מאמץ פיזי, מזה שנדרש מהעובדת במעבידה. נפסק בעבר כי יתכן מצב בו עובד המתפטר עקב מצב בריאותו ומחפש מקום עבודה אחר המתאים למצבו ואין בכך לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת (דב"ע 98/ 48-0 גיסין נ. המוסד, פד"ע לב' 130 בעמ' 139). בהתאם לכל האמור נפסק, כי המעבידה תשלם לעובדת פיצויי פיטורים בסך 19,290 ש"ח.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"