חוזק הבניין, עמידותו ומטרת השימוש בו לצורכי דרישת פחת
אם נדרשים 2% פחת, האם מותר להכליל את שווי הקרקע בשווי הנכס להפחתה?
שאלה: ------------
השאלות: 1. לפי פס"ד אהרון שני נגד פ"ש ת"א 4, בניין שהשלד שלו עשוי מבטון מזוין אבל נכללים בו גם רכיבים אחרים כגון בלוקים, לבנים, עץ, קירות גבס וכדומה - יהיה הנישום זכאי להפחית את ערך המבנה בשיעור 4% לשנה. בדוח שהגיש נישום לרשות המסים (מס הכנסה) מסרב פקיד השומה ודורש להכיר רק ב 2%. האם הוא צודק? 2. אם נדרשים 2% פחת, האם מותר להכליל את שווי הקרקע בשווי הנכס להפחתה? 3. האם יש מקום לדרישת אחוז פחת גבוה יותר על בלאי שנוצר מהשכרה לגן ילדים?
תשובה: ------------ תוספת ב' לתקנות מס הכנסה (פחת) 1941 (להלן: "תקנות הפחת") מסווגת את הבניינים בישראל לחמישה סוגים שונים ומעניקה להם שיעורי פחת לפי שיעור חוזקם ועמידותם. לענייננו, הסוג השני - בנייני בטון מזוין איתנים ממדרגה ראשונה - מעניק שיעור פחת של 2% לשנה, והסוג השלישי - בניינים ממדרגה שנייה שבנייתם איתנה פחות - מעניק שיעור פחת של 4% לשנה. בעניין עמ"ה 138/90 אהרן שני נ' פקיד השומה, בית המשפט אינו קובע כי כל בניין שהשלד שלו עשוי מבטון מזוין אבל נכללים בו גם רכיבים אחרים כגון בלוקים, לבנים, עץ וקירות גבס, יסווג באופן אוטומטי לסוג השלישי ששיעור הפחת שלו הוא 4% לשנה. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, לפי התרשמותו מחוזק הבניין ומחוות הדעת השונות של מומחי הצדדים, יש לסווג את הבניין לסוג השלישי. איתנותו של בניין ספציפי היא דבר יחסי כך שרמת האיתנות של שני בניינים דומים עשויה להיות שונה וזאת על פי צורת הבנייה, שיטות הבנייה, מיקום הבניין, חוזק הבטון, סוגו וכמותו עובי ברזל הזיון ועוד. בית המשפט קבע כי בעניין הנדון לפניו מדובר ב"בניין בטון מזוין" ש"בנייתו איתנה פחות" לפי השיקולים המצוינים לעיל. מכאן שעל הנישום להצטייד בחוות דעת מומחה שיצליח לשכנע את בית המשפט כי אף על פי שהבניין בנוי מ"בטון מזוין" הרי הוא משתייך לסוג השלישי ש"בנייתו איתנה פחות" כאמור לעיל. לעניין השאלה השנייה, יש לענות בשלילה. לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ניתן לנכות פחת אך ורק ממרכיב הבנייה של הבניין אך לא משווי הקרקע (שנהוג לייחס לה שליש משווי הבנייה) שלגביה לא חל כל בלייה ולכן אינה מאבדת משוויה במשך השנים. לעניין השאלה השלישית, נראה כי גם תשובה זו תהיה שלילית. אכן, תקנה 4 לתקנות הפחת מתירה לנכות פחת מוגבר כאשר פקיד השומה נוכח לדעת כי "קיימת בלייה לנכס למעלה מן השיעור הרגיל מחמת עבודה במשמרות נוספות", ובמקרה זה רשאי הוא להרשות מכסות פחת מוגדלות שלא יעלו על כפל מכסת האחוזים הרגילה לעניין אותו נכס, אך נראה כי מקרה זה אינו נכנס לגדר הוראת התקנה.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
