צינור הגז המצרי פוצץ הבוקר בפעם ה-15 למרות שלא זורם בו גז

עדי ראייה סיפרו על הבות גז גדולות במרחק של כ-30 ק"מ ממתקן הגז. אף קבוצה לא לקחה אחריות על הפיצוץ
ג'וש דוקרקר |

צינור הגז המצרי שמוביל גז טבעי לישראל וירדן פוצץ הבוקר (א') שוב, בפעם ה-15 מאז החלו ההתקפות בפברואר אשתקד. ההתקפה הפעם עומדת ברקע לעובדה שהממשל המצרי עצר את הזרמת הגז לאחר שקבע שההסכם אינו תקף יותר.

בשעות הבוקר המוקדמות הגיעו חמושים על משאית קטנה למתקן הגז באל-עריש והניחו מטענים בקטע שמפצל את הגז לישראל וירדן. על פי גורמים רשמיים הדי הפיצוץ נשמעו למרחוק ועדי ראייה כ-30 קילומטרים משם סיפרו על להבות גז גדולות בשמיים.

נזכיר שרשמית הגז כלל לא זורם בצינור. הפיצוץ האחרון אירע בחודש אפריל ומאז לא חודשה ההזרמה. מעבר לכך הממשלה המצרית הפסיקה את תוקף הסכם אספקת הגז לישראל בקביעה כי המחיר שהוסכם אינו קביל. הסכם הגז עם ישראל אינו פופולרי בציבור המצרי ומהווה סממן של המשטר הישן של מובראק. רבים מהאנשים מאשימים את משטר מובראק בהתפשרות על מחירים נמוכים מדי ולא תחרותיים תמורת שוחד ששולם לבכירים. על פי סוכנות הידיעות, תושבי האיזור מספרים כי לפני 3 ימים הגז החל לזרום שוב בהיקף של 40% מהכמות ככל הנראה רק לירדן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.