רבעון חזק לכיל: הכנסות של 1.9 מיליארד ד', גידול של 36%
ענקית הדשנים הישראלית כיל סיימה את הרבעון בטווח תחזיות האנליסטים עם הכנסות של 1.9 מיליארד דולר - גידול של 36% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשורה תחתונה הצליחה החברה להציג גידול משמעותי עוד יותר - 436.3 מיליון דולר, שיפור של 80% לעומת אשתקד.
מגמת השיפור ברבעון השלישי הינה המשך ישיר לשיפור שהציגה החברה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. מכירות כיל בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-5.36 מיליארד דולר, מדובר בעליה של כ- 25%התקופה המקבילה אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול נבע בעיקר מעליה במחירי המכירה, ממכירה של כמיליון טון אשלג מהמלאי שנצבר בסדום, מאיחוד דוחותיהן של חברות שנרכשו במהלך תקופת הדוח, ומהשפעה חיובית של שינוי בשערי החליפין.
האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס הגיב לדוח בשיחה עם Bizportal: "התוצאות היו לפי הצפי, כיל הציגה מכירות חזקות לסין ולהודו. מחיר המכירה לטון אשלג היה גבוה מהצפוי. כמו כן ניתן לראות שהרווחיות התפעוליות הולכת להשתפר ברבעון הרביעי. יש בבירור סימני חולשה בפעילויות אחרות של כיל שאינם אשלג, למשל מעכבי בעירה זאת בגלל החולשה של שוק האלקטרוניה. שוק הליבה - האשלג - נראה מאוד חזק. מי שרוצה להחליט אם להשקיע במניה לא יכול לקבל החלטה על סמך התוצאות של הרבעון. הכל תלוי במחירי הגרעינים בעולם וכרגע לא ניתן לדעת"
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2011 הסתכם בכ-871 מיליון דולר, גידול של כ- 50% לעומת אשתקד. הגידול נבע מעליה במחירי המכירה במרבית מגזרי הפעילות וכן גידול בכמויות המכירה בחלק מהמוצרים.
מניתוח המכירות על פי אזורים גיאוגרפים ניתן לראות כי בכל השווקים בה פועלת כיל נרשמה עלייה במכירות כאשר באסיה - נרשם השיפור הגדול ביותר - עלייה של 52% לעומת הרבעון אשתקד. המכירות לאסיה הסתכמו ב-578 מיליון דולר. השוק שהציג את העלייה הנמוכה ביותר היה דרום אמריקה, שם מכרה כיל 213ב- מיליון דולר, עלייה של 11.5% לעומת אשתקד.
עיקר השיפור בתוצאות הרבעון החולף הגיע ממגזר מכירות הדשנים, תחום הליבה של החברה, שזינקו ל-1.126 מיליארד דולר, שיפור של 50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כיל מוצרים תעשייתים תרמה להכנסות 380 מיליון דולר, מדובר בעלייה של 20.4% לעומת הרבעון המקביל. פעילות כיל מוצרי תכלית תרמה 403 מיליון דולר להכנסות, שיפור של 14.5% לעומת הרבעון השלישי אשתקד.
תמהיל המכירות במגזר הדשנים נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר מכירות האשלג היוו 61% (702 מיליון ד') מהמכירות ומכירות הפוספט תרמו 39%.
עוד ניתן לראות מנתוני הדו"ח כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה כיל ייצרה את אותה כמות אשלג שייצרה בתקופה המקבילה ב-2010 - 3.07 מיליון טון.
- 7.תמלוגים 21/11/2011 23:02הגב לתגובה זופותרים את בעית ההצפה של המלונות.
- 6.victor 21/11/2011 16:42הגב לתגובה זוראשית אל תהיה בדיכאון בסך הכווול זה רק כסף שנית אני ואימי ואחותי מושקעים בכיל כבר שנים רבות לאחרונה התלבטתי האם למכור ולחכות למנייה למטה אז מכרתי כמעט הכוווול והשארתי 36000 ש" ח נכון להיום אני רואה שהמנייה הצליחה לשבור את הרצפה שחסמה אותה 4 ש" ח מכאן הדרך רק למטה גם בשלוש יש רצפה חזקה יש סיכוי מאוווד גדול שהיא תעבור אותו במהירות ראה מחר ירידות ועוד כול יום שכחתי למומר שזה עבודה של השורטים הם יודעים להרוויח גם בירידות אבל אני מחכה למנייה למטה אני רק בעליות מקווה מאוווד שעודדתי אותך יש סיכוי גדול שהיא תחזור לאחר החורף כמעט בקייץ
- למספר 6 למה בקייץ (ל"ת)יוסי 21/11/2011 16:45הגב לתגובה זו
- 5.מושקע שקוע 21/11/2011 16:22הגב לתגובה זואחרי דוח כזה טוב יורדת 3% האם יש היגיון בבורסה שלנו הפחד שולט .אני על סף דיכאון .ניגמר ההיגיון .
- מעין 22/11/2011 08:03הגב לתגובה זומחיר המניה מושפע מאוד מכל מה שהולך מסביב. זה מתחיל במגמה של המתחרות בעולם, העליהום החברתי שדוחף לקציר בעלות מלאה של חברת הכימיכלים, והאטה בחלק מהחברות בנות. אנחנו עוד נראה עליות במניה (וזה יהיה תיקון חד) אבל בינתים נראה שהמגמה דיי ברורה, רק שאני, אתה ועוד מליונים כמונו לא רוצים למכור מטעמי אגו, קיבוע ההפסד ואו ענייני מיסוי (קיזוזים). אגב, תראה איך כל זה משפיע על החברה לישראל....
- 4.משה 21/11/2011 10:15הגב לתגובה זואם אני אחליט שאת הביוב מהבית שלי אני לא מחבר למערכת הראשית סתם בזבוז כסף, ואני שופך אותו לרחוב. מה הייתם אומרים , לאסור אותי כמובן במקרה הטוב, לסקול אותי באבנים במקרה הרע, ובאמת בשתי המקרים זה היה מגיע לי. צריך להפנים כל מפעל מזהם צריך או למנוע זאת או לתקן. ברוב המקרים המניעה אומנם יקרה מגדילה הוצאות תפעול, אבל היא הרבה יותר זולה מתיקון המצב
- 3.בגלל העליהום התקשורת 21/11/2011 09:55הגב לתגובה זוההנהלה של כיל תמשיך לגרוף כסף לעצמה מי שיפגע זה המשקיעים והפנסיות שלנו הממשלה תהיה עשירה מאד . אז אולי סוף סוף יהיה לכל המובטלים המסכנים קצבת אבטלה מוגדלת. המדינה תקח מהם ובסוף תתן לנו קצת מרויחיה בדלת האחורית בצורת הבטחת הכנסה וקצבאות אבטלה.
- 2.יפה הקציר מלונות זה עוד רווח מכירות אשלג (ל"ת)חי 21/11/2011 09:49הגב לתגובה זו
- 1.אין סיבה לחייך הממשלה תקח לו הכל לניקוי המלח (ל"ת)אבי 21/11/2011 09:00הגב לתגובה זו
- נתי המנקה. 21/11/2011 12:44הגב לתגובה זואין ברירה, אתה חייב לחשוב (קצת) לפני שאתה מגיב. בתקווה שתצליח.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
