ערן יעקובי: "עולם הסלולר לא מת - הירידות מוגזמות וזה הזמן לאסוף מהמניות"

מתחילת השבוע צללו סלקום ופרטנר 8.8% ו-6.8% בהתאמה. מנהל המחקר בדש ברוקראז: "זה הזדמנות למשקיעי ערך". צפו בגרף - הנפילה במניית סלקום
ערן צחי | (9)

הירידות שרושמות מניותיהן של חברות הסלולר הגדולות מתחילת השבוע נבלעו בתוך האווירה השלילית השוררת בשוק המניות, אולם קשה להתעלם מהעובדה שמתחילת השבוע סלקום איבדה כמעט 9% ופרטנר השילה 6.8%, כולל הירידה היום.

מדובר בשתי מניות נכבדות במדד המעו"ף שלמעשה נחשבות לנציגות של ענף דפנסיבי, כזה שחסין יחסית לירידות בעיתות משבר זאת בשל הביקוש היחסית קשיח לשירותיהן. למעשה, כבר תקופה ארוכה שחברות התקשורת הישראליות נאלצו להיפרד מהתואר דפנסיביות, זאת בשל הרגולציה הגוברת מצד אחד ומצד שני כניסה של מתחרות שהתוצאה של שני אלו היא שחיקת בהכנסות.

בשיחה שקיים Bizportal עם ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר של בית ההשקעות דש ברוקראז' על רקע הירידות עולה כי יעקובי מחזיק בדעה כי את כל הרע שקיים בענף כבר כולם יודעים והירידות האחרונות מוגזמות: "עולם הסלולר לא מת, יש תחושה שהעתיד של הסלולר מאחוריו וזה לא נכון. המחירים עכשיו לא מייצגים שווי משקל הם מגלמים תרחישי קיצון. זה הזדמנות למשקיעי הערך, לאסוף מניות של חברות התקשורת כי הירידות מוגזמות"

יעקובי מזכיר כי גם בשני הרבעונים האחרונים היתה תופעה דומה לזו של עכשיו "לקראת דו"חות יש ציפייה ואז מתחילת הירידות ואז אחרי יומיים שלושה של ירידות ואחרי התפזרות אבק הדו"חות מגיעים משקיעי הערך שמבינים כי הירידות מוגזמות. אין ספק שיהיה תיקונים במניות האלו".

יעקובי שורי על שוק הסלולר, זאת למרות שהוא מציין כי "אנחנו לוקחים בחשבון שהתוצאות של חברות הסלולר ברבעון הבא יהיה יותר גרועות מאלו של הרבעון החולף ושםגם שנת 2012 תהיה יותר רעה לעולם הסלולר בהשוואה ל-2011 אבל צריך לקחת בחשבון שהחברות הפועלות בשוק זה עדיין מייצרות רווחים ומחלקות דיבידנדים, אחרי הכל מדובר בחברות שיודעות לייצר תשואה על ההון של 10%. כשמתכלים ימינה ושמאלה לא ניתן למצוא ענפים שמייצרים תוצאות כאלו. הדוחות של סלקום ובזק לא היו אמורים לגרור לצניחה כזו, עכשיו קמים אלו שמנצלים את הירידות".

לסיכום אומר יעקובי, "אני בעד לאסוף מניות תקשורת ואני מחזיק בהמלצת משקל יתר לכל הענף".

גרף מניית סלקום מתחילת השנה

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הצייטן 17/11/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
    מכל המניות שקניתי בעבר גם כסף לבית מבד לא נשאר לי.
  • 7.
    תאסוף אתה מניות..חחח... (ל"ת)
    יניב 17/11/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הצייטן 17/11/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    אולי בעוד שנה שנתיים אוכל לקנות בית.
  • הבונה בתים 17/11/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    בעוד שנה או שנתיים תוכל לקנות בית מבד { הכונה לאוהל}אל תהיה פתי של בעלי עינין שעושים עלינו סיבובים כל הזמן!!!!!!!!!
  • 5.
    אמיר 17/11/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    בשער 9100 אמר - סלקום הזדמנות קנייה, ב5100 פרטנר -אמר הזדמנות פנטסטית למשקיע הנבון, היכן הם היום......................
  • 4.
    ניסים 17/11/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    זוכר את ההמלצות שלו על אלווריון ראו באיזה שפל היא נמצאת.לא הייתי מציע להקשיב לו.
  • 3.
    אז תאסוף ותיהייה עשיר,למה לספר לכולם? (ל"ת)
    עוד גלזר נולד 17/11/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    co007 17/11/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
    מר' ערן יעקובי יופי של עצה, אז תלך לאסוף את הסחורה בשבילך. אולי תקנה מתנה לבני ביתך אוסף של מניות חברות הסלולר.. איך זה נשמע מקצועי מספיק בשביל להיות ברוקר ?
  • 1.
    אורן 17/11/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    לחברות אלו לעולם לא תהייה הכנסה כמו בשנים רישונות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.