דוחות בזק לרבעון 1: הרווח נחתך ב-37%, מספר מנויי yes גדל ב-9,000

הרווח של בזק הסתכם ב-407 מיליון ש', מעל תחזיות האנליסטים. בזק הפרישה 285 מיליון ש' לפרישת עובדים. מספר לקוחות חברת yes הגיע ל-580 אלף

הרווח של קבוצת בזק ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-407 מיליון שקל, ירידה של 37% לעומת הרווח ברבעון המקביל, כך עולה מהתוצאות הכספיות שפרסמה חברת התקשורת הגדולה בישראל.

הירידה ברווחיות של החברה מיוחסת להפרשה של 285 מיליון שקל עבור פרישה מוקדמת של עובדים כאשר כל יתר מגזרי הפעילות רשמו צמיחה תפעולית. עם זאת, ולמרות הרווח הנקי הנמוך - ההפרשה הגבוהה לפרישת עובדים הייתה צפויה ולמרות זאת התוצאות של בזק היו גבוהות ממרבית האנליסטים הסוקרים את החברה.

חברת בזק היא קבוצת התקשורת הגדולה בישראל. החברה מפעילה תקשורת פנים ארצית, מחזיקה בחברות פלאפון, בזק בינלאומי, וחברת הלוויין yes.

את הרבעון הראשון של השנה סיכמה בזק עם יציבת בהכנסות - 2.9 מיליארד שקל. הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על 665 מיליון שקל והרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) עמד על מיליארד שקל.

yes מציגה: גידול בהכנסות, גידול משמעותי בהוצאות המימון

נקודת חולשה בתוצאותיה הכספיות של בזק היא חברת הלוויין yes. ההכנסות של החברה גדלו אמנם ב-4% והסתכמו ב-406 מיליון שקל בעיקר עקב עליה בהכנסות ממוצרים מתקדמים, גידול במכירת ערוצי הפרימיום ומגידול במספר המנויים, עם זאת, מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה יותר ביחס לרבעון המקביל הגדיל את הוצאות המימון בצורה משמעותית והכביד על השורה התחתונה. yes הפסידה ברבעון 73 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 8 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.

עם זאת, יס הצליחה לייצר 141 מיליון שקל מפעילות שוטפת, ותזרים חופשי של 70 מיליון שקל - שתיהן יותר מאשר הרבעון המקביל.

מספר המנויים הכולל של yes גדל ב-1.6%, שהם 9,000 מנויים, ברבעון ראשון ועמד על כ-580 אלף מנויים. ההכנסה הממוצעת ממנוי עמדה ברבעון הראשון של 2011 על 234 שקלים מול 229 שקלים התקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכם ב-61.4 מיליון שקל מול רווח של כ-59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA החיובי ברבעון הראשון של 2011 הסתכם בכ-130 מיליון שקל מול כ-122.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-6.1%.

הרווח לפני הוצאות מימון לבעלי מניות ומיסים ברבעון הראשון של שנת 2011 הוא כ-20 מיליון שקל מול רווח של כ-35 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הירידה ברווח מקורה בגידול בהוצאות המימון בשל מדד מחירים לצרכן גבוה יותר בהשוואה לרבעון המקביל של 2010.

מנכ"ל yes, רון אילון, מסר כי "yes ממשיכה להוכיח את יכולותיה גם ברבעון זה עם המשך גיוס המנויים, הכנסות של כ-406 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ-61 מיליון שקל. שנת 2011 צפויה להיות שנה רצופת אתגרים ומשימות ואין לי ספק שנמשיך להוכיח את יכולותינו בכל התחומים ולהביא ללקוחותינו את חוויה הצפייה הטובה והמתקדמת ביותר".

לא רק yes: מה עשו בזק, פלאפון ובזק בינ"ל?

הפעילות הקווית של בזק הושפעה לחיוב ברבעון מעלייה ממוצעת למשתמש אינטרנט ברבעון בשיעור של 8.2%. מנוי אינטרנט ממוצע שילם לבזק 79 שקלים בחודש, זאת ברקע לצמיחה במהירות הממוצעת ללקוח - אשר עומדת היום על 4.8 מגה. מספר מנויי התקשורת הקווית עלה ב-3.3% והסתכם ב-1.079 מיליון מנויים.

הכנסות הפעילות הקווית של בזק עמדו על 1.18 מיליארד שקל, ירידה של 10%. השחיקה בהכנסות נבעה מהפחתת דמי הקישוריות ברבעון. ירידה זו קוזזה בחלקה מהכנסות גבוהות מאינטרנט, תקשורת נתונים ושירותי תמסורת. בזק מציינת כי בנטרול דמי הקישוריות, עלו ההכנסות של הפעילות הקווית רשמה פעילות זו גידול של 1%.

בשורה התחתונה, רשמה פעילות זו רווח של 123 מיליון שקל בלבד, זאת לעומת 360 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווחיות נבעה מהפרשה חד פעמית של 285 מיליון שקל לפרישת עובדים.

הרבעון הנוכחי היה הרבעון הראשון שבו פלאפון התמודדה עם ירידה בדמי הקישוריות. למרות זאת, הרווח הנקי של חברת הסלולר עלה ב-20% והסתכם ב-310 מיליון שקל. בשורה העליונה מציגה פלאפון צמיחה של 4.1% במכירות לרמה של 1.45 מיליארד שקל.

בסוף הרבעון הראשון מספר מנויי פלאפון עמד על 2.88 מיליון - גידול של 23,000 מנויים נטו ברבעון. מתוך זה, 1.47 מיליון הינם מנויי HSPA. ההכנסה הממוצעת ממנוי נותרה ללא שינוי - 110 שקלים לחודש.

חברת בזק בינלאומי היא ספקית שירותי אינטרנט. ההכנסות של מגזר זה ירדו ב-4% והסתכמו ב-329 מיליון שקל. הרווח הנקי נותר ללא שינוי - 46 מיליון שקל.

השקעותיה של בזק בינלאומי בפרויקט להתקנת תשתית כבל תת ימי מישראל לאירופה, השפיעו על תזרים המזומנים החופשי ברבעון הנוכחי שהיה שלילי (ארבעה מיליון שקל) זאת לעומת תזרים חופשי של 23 מיליון ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות