הרבעון של אלקטרה: ההכנסות עלו קלות ל-714 מיליון ש', הרווח טיפס ב-6%
קבוצת אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון החולף ולשנה כולה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון החולף ל-26.7 מיליון שקל, לעומת כ-25.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2009.
ברבעון הרביעי רשמה אלקטרה עלייה בהכנסותיה לכ-714 מיליון שקל, לעומת כ-699 מיליון שקל בשנת 2009. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2010 הסתכם ב-79.7 מיליון שקל, לעומת 75.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2009.
הרווח מפעולות נמשכות ברבעון הרביעי הסתכם בכ-27.1 מיליון שקל, עלייה של 6% לעומת הרבעון המקביל ב-2009, אז הסתכם רווח זה בכ-25.5 מיליון שקל.
בהסתכלותץ שנתית, אלקטרה סיימה את 2010 עם עלייה של כ-12% בהכנסותיה לכ-2.83 מיליארד שקל, לעומת כ-2.53 מיליארד שקל בשנת 2009. הרווח הגולמי הסתכם בשנה כולה הסתכם ב-322 מיליון שקל, לעומת כ-312.4 מיליון שקל ב-2009 .
הרווח של אלקטרה מפעולות נמשכות הסתכם ב-2010 בכ-135 מיליון שקל לעומת 99.3 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-36%. בשורה התחתונה רשמה החברה ב-2010 גידול מרשים של כ-48% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לכ-148.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-100 מיליון שקל בשנת 2009.
לדברי איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, "אלקטרה מסכמת את שנת 2010 עם גידול בכל הפרמטרים התפעוליים החשובים, כאשר מחזור ההכנסות של הקבוצה מתקרב לרמה של 3 מיליארד שקל. בשנת 2010 רשמה הקבוצה גידול בכל מגזרי פעילותה. כמו כן, צבר העבודות של אלקטרה מבטיח לקבוצה הכנסות ותזרימי מזומנים גבוהים בשנתיים הקרובות".
קבוצת אלקטרה פועלת באמצעות החברות הבנות שבבעלותה ב-5 מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בארץ; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות אחזקה וסחר; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ומגזר הזכיינות.
- 1.עובד לשעבר 14/03/2011 09:05הגב לתגובה זודויטשר אולי מנהל מוצלח אבל מגעיל, יהיר ושחצן ברמה האישית !
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
