כלי חדש של גוגל למפרסמים: מנתח סבירות שצרכנים יבצעו סקרי שוק ורכישות באינטרנט
גוגל וארגון לשכות הפרסום האינטראקטיבי האירופי (IAB) השיקו בסוף השבוע האחרון כלי חדש, ’ברומטר המסחר הצרכני’, שנועד לספק לסוכנויות ולמפרסמים תובנות לגבי התנהגות הצרכנים. הכלי פעיל ב-27 מדינות, כולל ישראל, ויציג 36 קטגוריות מוצרים.
הכלי החדש, המתבסס על נתוני חברת המחקר TNS, מאפשר למפרסמים ומשווקים לבחור מדינה או מספר מדינות, ולקבוע פרמטרים שונים על מנת לדעת מה הסבירות שהצרכנים יבצעו את סקר השוק והרכישה באינטרנט לגבי אותה קטגוריה או מוצר.
עוד יאפשר הכלי להשוות את מעמד החיפוש המקוון בהשוואה למקורות מידע צרכניים אחרים במדינות שונות, כדי לדעת כיצד להקצות את תקציב השיווק. הנתונים שעליהם מבוסס הכלי יעודכנו מדי שנה.
כך, לדוגמה, בבחינה אקראית של תחום המדפסות בישראל בקרב גולשי אינטרנט ’כבדים’ מכל הגילאים ומשני המינים, מצאנו כי 55% מהצרכנים מבצעים את סקר השוק שלהם אופליין - וגם רוכשים את המוצר אופליין.
עוד נמצא, ש-30% עושים סקר שוק באינטרנט אולם מבצעים את הרכישה בחנויות לא מקוונות, ורק 9% עושים הן את סקר השוק והן את הרכישה אונליין. עם זאת, 67% משתמשים באתרי השוואת מחירים למוצרים אלה, ו-71% משתמשים במנועי חיפוש.
ריקי דרורי, סמנכ"ל השיווק של גוגל בישראל: "חברות ומפרסמים נאלצים להשקיע משאבים רבים כדי להבין את התנהגות הצרכנים. החל מהיום, ברומטר המסחר הצרכני המשותף של גוגל ו-IAB יאפשר להם לנתח בחינם, במהירות ובקלות את התנהגות הצרכנים בפילוח קטגוריות מוצרים שונות במדינות שונות, וע"י כך להקצות את משאביהם ביתר אפקטיביות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
