כלי חדש של גוגל למפרסמים: מנתח סבירות שצרכנים יבצעו סקרי שוק ורכישות באינטרנט

’ברומטר המסחר הצרכני’ יאפשר לבחור מדינה או כמה מתוך 27 מדינות, ולקבוע פרמטרים שונים על מנת לדעת מה הסבירות שהצרכנים יבצעו את סקר השוק והרכישה באינטרנט לגבי אותה קטגוריה או מוצר
מעיין כהן, אתר 140 |

גוגל וארגון לשכות הפרסום האינטראקטיבי האירופי (IAB) השיקו בסוף השבוע האחרון כלי חדש, ’ברומטר המסחר הצרכני’, שנועד לספק לסוכנויות ולמפרסמים תובנות לגבי התנהגות הצרכנים. הכלי פעיל ב-27 מדינות, כולל ישראל, ויציג 36 קטגוריות מוצרים.

הכלי החדש, המתבסס על נתוני חברת המחקר TNS, מאפשר למפרסמים ומשווקים לבחור מדינה או מספר מדינות, ולקבוע פרמטרים שונים על מנת לדעת מה הסבירות שהצרכנים יבצעו את סקר השוק והרכישה באינטרנט לגבי אותה קטגוריה או מוצר.

עוד יאפשר הכלי להשוות את מעמד החיפוש המקוון בהשוואה למקורות מידע צרכניים אחרים במדינות שונות, כדי לדעת כיצד להקצות את תקציב השיווק. הנתונים שעליהם מבוסס הכלי יעודכנו מדי שנה.

כך, לדוגמה, בבחינה אקראית של תחום המדפסות בישראל בקרב גולשי אינטרנט ’כבדים’ מכל הגילאים ומשני המינים, מצאנו כי 55% מהצרכנים מבצעים את סקר השוק שלהם אופליין - וגם רוכשים את המוצר אופליין.

עוד נמצא, ש-30% עושים סקר שוק באינטרנט אולם מבצעים את הרכישה בחנויות לא מקוונות, ורק 9% עושים הן את סקר השוק והן את הרכישה אונליין. עם זאת, 67% משתמשים באתרי השוואת מחירים למוצרים אלה, ו-71% משתמשים במנועי חיפוש.

ריקי דרורי, סמנכ"ל השיווק של גוגל בישראל: "חברות ומפרסמים נאלצים להשקיע משאבים רבים כדי להבין את התנהגות הצרכנים. החל מהיום, ברומטר המסחר הצרכני המשותף של גוגל ו-IAB יאפשר להם לנתח בחינם, במהירות ובקלות את התנהגות הצרכנים בפילוח קטגוריות מוצרים שונות במדינות שונות, וע"י כך להקצות את משאביהם ביתר אפקטיביות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".