הייטקיסטים לא, דתיים כן: נדחתה העתירה נגד שיווק קרקעות ביפו לציבור הדתי
השופט יהודה זפט דחה אתמול (ד) את העתירה שדרשה לא לאפשר לחברת "באמונה" ,הבונה עבור הציבור הדתי לאומי, לחכור מידי מנהל מקרקעי ישראל מגרש בשכונת עג'מי, לאחר שהצהירה על כוונתה לשווק את הדירות בפרויקט לטובת רוכשים מהמגזר הדתי-לאומי בלבד. בעתירתה הציגה האגודה לבית המשפט ציטוטים בהם מתאר בעל החברה את ערביי השכונה כאיום, ואף הצהיר על כוונתו לשנות את המציאות בשכונה ולקדם הפרדה בין תלמידים ערבים ליהודים.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
השופט זפט לא ראה כל פסול בשיווק הקרקעות לציבור הדתי לאומי ופסק: "אני לא מוצא פגם בהתארגנות של קבוצת אנשים המבקשים לגור בשכנות כדי לאפשר להם לקיים אורח חיים הרצוי להם לרכישת מגרש כדי לבנות עליו את דירותיהם, ולכן איני רואה פגם כלשהו בהתמודדות של קבוצה כזו במכרז לרכישת זכויות במקרקעין"
עוד הוסיף השופט זפט כי העותרים השתהו בהגשת עתירתם והמתינו עד לחודש וחצי לאחר פתיחת תיבת המכרזים ובחירת ההצעה הזוכה. לדבריו עתירת האגודה לוקה בחוסר תום לב בכך שעולה בבירור שמטרתה היא לייעד את המגרש למגזר המסוים שביקרו הם חפצים, קרי האוכלוסייה הערבית בעיר.
עו"ד גן-מור המייצג את האגודה הודיע כי בכוונתו לערער לבית המשפט העליון והוסיף כי "בית המשפט המחוזי אישר למעשה ליזמים פרטיים להקים על קרקעות מדינה מתחמי מגורים סגורים. זו בשורה רעה לחברה כולה, ובעיקר לקבוצות באוכלוסייה שבדרך כלל סובלות מאפליה והדרה. אני מקווה שבית המשפט העליון יוכיח שוב שהוא מגן על הזכות לשוויון".
ראוי לציין כי בעתירה שהגישה האגודה כנגד הקמת קבוצת רכישה במתחם השוק הסיטונאי עבור הייטקיסטים בלבד, מתחה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ב-18.10.09 בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב ביקורת חריפה על התנגדותן של עיריית תל אביב וחברת השוק הסיטונאי, לקביעת תנאים שימנעו אפליה בשיווק המתחם. לאור המלצת בית המשפט, הסכימו העירייה וחברת השוק הסיטונאי לחזור בהן מעמדתן ולהוסיף לתנאי המכרז סעיף המחייב את הזוכה לשווק את הדירות לכל המעוניין.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים
שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה
בשל תופעת פיטורי הקיץ.
הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).
נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים
הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים
מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.
- האטה נוספת בשוק התעסוקה בארה"ב, איך זה ישפיע על הריבית?
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל
דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות
(-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.