הייטקיסטים לא, דתיים כן: נדחתה העתירה נגד שיווק קרקעות ביפו לציבור הדתי
השופט יהודה זפט דחה אתמול (ד) את העתירה שדרשה לא לאפשר לחברת "באמונה" ,הבונה עבור הציבור הדתי לאומי, לחכור מידי מנהל מקרקעי ישראל מגרש בשכונת עג'מי, לאחר שהצהירה על כוונתה לשווק את הדירות בפרויקט לטובת רוכשים מהמגזר הדתי-לאומי בלבד. בעתירתה הציגה האגודה לבית המשפט ציטוטים בהם מתאר בעל החברה את ערביי השכונה כאיום, ואף הצהיר על כוונתו לשנות את המציאות בשכונה ולקדם הפרדה בין תלמידים ערבים ליהודים.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
השופט זפט לא ראה כל פסול בשיווק הקרקעות לציבור הדתי לאומי ופסק: "אני לא מוצא פגם בהתארגנות של קבוצת אנשים המבקשים לגור בשכנות כדי לאפשר להם לקיים אורח חיים הרצוי להם לרכישת מגרש כדי לבנות עליו את דירותיהם, ולכן איני רואה פגם כלשהו בהתמודדות של קבוצה כזו במכרז לרכישת זכויות במקרקעין"
עוד הוסיף השופט זפט כי העותרים השתהו בהגשת עתירתם והמתינו עד לחודש וחצי לאחר פתיחת תיבת המכרזים ובחירת ההצעה הזוכה. לדבריו עתירת האגודה לוקה בחוסר תום לב בכך שעולה בבירור שמטרתה היא לייעד את המגרש למגזר המסוים שביקרו הם חפצים, קרי האוכלוסייה הערבית בעיר.
עו"ד גן-מור המייצג את האגודה הודיע כי בכוונתו לערער לבית המשפט העליון והוסיף כי "בית המשפט המחוזי אישר למעשה ליזמים פרטיים להקים על קרקעות מדינה מתחמי מגורים סגורים. זו בשורה רעה לחברה כולה, ובעיקר לקבוצות באוכלוסייה שבדרך כלל סובלות מאפליה והדרה. אני מקווה שבית המשפט העליון יוכיח שוב שהוא מגן על הזכות לשוויון".
ראוי לציין כי בעתירה שהגישה האגודה כנגד הקמת קבוצת רכישה במתחם השוק הסיטונאי עבור הייטקיסטים בלבד, מתחה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ב-18.10.09 בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב ביקורת חריפה על התנגדותן של עיריית תל אביב וחברת השוק הסיטונאי, לקביעת תנאים שימנעו אפליה בשיווק המתחם. לאור המלצת בית המשפט, הסכימו העירייה וחברת השוק הסיטונאי לחזור בהן מעמדתן ולהוסיף לתנאי המכרז סעיף המחייב את הזוכה לשווק את הדירות לכל המעוניין.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
