פקיעת ינואר: שוב הוכח כי עודף מינוף בשבוע פקיעה גורם להחלטות פזיזות
שבוע הפקיעה הסתיים בביקושים של כ-1.2 מיליארד ש"ח שהגיעו הן מתעודות הסל, והן ממספר גורמים שידעו על כך וניסו להעצים את המגמה. מולם התייצבו גופים גדולים, שסיפקו ביקוש ער זה ללא תנודה מוגזמת. ביקושים אלו הגיעו (כמו במספר פקיעות אחרונות) מתעודות הסל שלא הצליחו לגלגל את כל החוזים שברשותם והמשיכו להמיר חוזים במניות.
לאורך כל השבוע נסחרו הגלגולים באינטרוול צר ובכמות נמוכה, למרות המחזורים הגבוהים בשוק הנגזרים וביחס המינוף הגבוה. (ראה גרף).
השבוע אופיין בתמחור פסימי שחשב על פקיעה שלילית, קיבל פעמיים הזדמנות לרדת, הן ביום ראשון והן ביום שלישי.
הכותבים הממונפים אכן נלחצו מעט, סגרו באגרסיביות את ה- PUT 1120, 1110, והורידו מינוף בהפסד. מולם עמדו הכותבים שלא היו ממונפים מידי ודווקא עליהם עבר שבוע טוב ,לאחר שהמדד פקע בדיוק בנקודה הנוחה להם (גם למי שסגר כבר ביום רביעי את הפוזיציות).
בתחילת השבוע כשהגיע הלחץ מהירידות, סטיית התקן עלתה ל- 23.5% (26% ב-put מחוץ לכסף), וירדה לאט לאט עד ל- 16% כשהמדד עמד באיזור הנוח לפקיעה.
שוב הוכח כי עודף מינוף בשבוע פקיעה גורם להחלטות פזיזות. הפחד מפקיעה שלילית התבטא, במחירי חוזים באיזור ה BiD ומיחס P/C גבוה לאורך כל שבוע המסחר.
הפקיעות האחרונות החיוביות הללו, דווקא מדגישות את האופטימיות השוררת אצל הגופים הגדולים והמשך המעבר של תעודות הסל אל נכס הבסיס מעיד על כך. יש להבין כי בעבר המדד אף פעם לא ירד בחוזקה כששחקני הארביטראז'/ תעודות הסל ישבו על חוזים אלא כאשר הם ישבו על נכס בסיס (הבורסה נוהגת לפרסם יתרות Short, אך אין פרסום ליתרות Long באשראי...)
לאחר הפקיעה נסחר השוק בתמחור רגיל לתקופה כשמחיר החוזה נסחר בין ה- BID ל-ASK
הסקיו נסחר בשיפוע של 0.5 ויחס ה P/C על 0.85. גם המחזור הנמוך אחרי הפקיעה והתנודתיות הנמוכה, מעידים על קונים ומוכרים אמיתיים בשלב הפתיחה/ פקיעה וכי אין לשוק פחד או אופטימיות יצואי דופן. יש לשים לב לתנודתיות הגלומה הנמוכה מול עליות המדדים בשנה האחרונה ( ראה גרף) וכן לרמת המדד מול רמת הסטיה.
מדד מעו"ף/סטיה גלומה/בפועל
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
