IBI פסימיים בנוגע לכיל: מורידים את מחיר היעד ל-51 שקל למנייה, שומרים על המלצה ניטראלית

זאת בניגוד להמלצת בתי ההשקעות הזרים ששומרים את מחיר היעד ללא שינוי. אולם גם שם רואים הרבה נקודות חיוביות הנובעות מחתימת החוזה
איתי זהוראי |

אתמול, לאחר אינספור שמועות וספקולציות יצאה ההודעה הרשמית של תאגיד BPC אשר אישר את ההנחות בדבר החוזה עם סין במסגרתו סוכם מחיר העומד על 350 דולר לטון (FOB) לכמות של 1 מיליון טון - מחיר הנמוך משמעותית מהצפוי.

מחלקות המחקר של בתי ההשקעות לא חיכו להודעה הרשמית והחלו כבר לתמחר את ההשלכות הצפויות לחברות האשלג ביום שאחרי. אמש הביא Bizportal את התייחסות בתי ההשקעות הזרים RBC, מריל לינץ' וברקליס, שלא שינו את מחיר היעד של חברות האשלג המסוקרות על ידם. מניתוח האנליסטים התקבלה תמונה אופטימית שמייחסת חשיבות רבה יותר לביקושים בענף שצפויים סוף סוף להשתחרר ופחות למחיר הנמוך שנקבע בחוזה.

לידר משאירים על 'קנייה'

גם בבית ההשקעות לידר רואים את חצי הכוס המלאה ומותירים את ההמלצה על המלצת קנייה. יואב בורגן אנליסט לידר מדגיש את המחיר הנמוך כמחיר רצפה למחירי האשלג שצפויים לזרז מכירות כמותיות אצל לקוחות גלובליים שעד היום "ישבו על הגדר" בציפייה לסיום מו"מ האשלג בסין. בעדכון שהוציא ציין בורגן כי: "למרות שקשה להתייחס למחיר של 350 דולר CFR בסין כשלעצמו כאל חדשות מרנינות במיוחד, הרי שאנו סבורים כי האימפקט השלילי של המחיר הנ"ל על סנטימנט השוק עשוי להיות מוגבל בסופו של דבר".

מורידים מחיר יעד

יחד עם זאת ב-IBI כן רואים שינוי מגמה שישפיע בסופו של דבר על שוק האשלג ועל תמחור מניית כיל. בסקירה שהוציא גיל בשן טוען האנליסט כי לאור ההתפתחויות האחרונות ערך בית ההשקעות מודל הערכת שווי מחודש על פיו נגזר מחיר יעד הנמוך ב-9% ממחיר היעד הקודם. במחלקת המחקר של IBI קובעים מחיר יעד של 51ש' למנייה, זאת לעומת מחיר יעד של 56ש' למנייה ומותירים את ההמלצה על 'ניטראלי'.

אולם גם בשן רואה מספר צדדים חיוביים כתוצאה מהשינוי המשמעותי שהביא החוזה עם הסינים, לדוגמה מחירי ההובלה של חברות הדשנים. החוזה עם סין נחתם במונחי CIF (כולל הובלה וביטוח) כאשר באופן מסורתי חתמו הסינים על חוזים מבוססי FOB ללא הובלה. בסין מעריכים כנראה, על פי בשן, כי מחירי ההובלה צפויים לעלות - דבר שמהווה חדשות טובות לכיל שכן הוצאות ההובלה של החברה נמוכים משמעותית מהוצאות מתחרותייה.

בנוסף מדגיש האנליסט כי החוזה צפוי להסיר עננה כבדה של חוסר וודאות שריחפה מעל לשוק הדשנים בשנה האחרונה. שווקים רבים המתינו לחוזה ולירידת מחיר על מנת לחזור לרכישות בקצב נורמלי.ההערכה למעשה היא כי שנת 2010 תציג שיפור ניכר בכמויות המכירה לעומת שנת 2009 החלשה. בשן רואה חשיבות גדולה לכיל המחזיקה מלאי של 3 מיליון טון בים המלח.

לסיום מציינים ב-IBI כי חתימת החוזה והסרת אי הוודאות ששררה בשוק צפויה לגרור לעלייה במחירים. עם השתחררות הפקק עולה האפשרות לחזרה לשיטת המחירונים ללקוחות אשר בשוק מצומצם עם כמויות נמוכות תביא לעליות מחירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.