גל עזיבות? הרשות השנייה דורשת הבהרות מרדיו ת"א
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, פנתה בימים האחרונים לרדיו ת"א, וביקשה לקבל הבהרות בנוגע לסוגיית גל העזיבות של עובדים בתחנה, כמו גם העמידה של התחנה בתנאי הזיכיון לקראת אישור לוח השידורים לשנת 2010. כך נודע לאייס.
היום הודיע סמנכ"ל הפקה ותקשורת שיווקית ברדיו ת"א, רועי פרמינגר, ששימש גם כדובר התחנה, על עזיבתו, לאחר שנתיים עבודה בה.
במסגרת תפקידו, פרמינגר יזם, ניהל והפיק פרויקטים רדיופוניים, ריכז את הניהול בחטיבת ההפקה של הרדיו והיה אחראי על כל שידורי חוץ, הפקות ואירועים מיוחדים. פרמינגר טיפל בהתנהלות התקשורתית של רדיו ת"א ושיווק אותה מול גופי התקשורת השונים, והיה גם שותף בצוות העבודה בנושא המכרז לרדיו האזורי, שבו התחנה התמודדה וזכתה.
רועי פרמינגר מסר היום: "היו לי שנתיים מאתגרות ונפלאות ברדיו ת"א, אני ממשיך הלאה ומודה לכל החברים ברדיו ובעלי התחנה בהצלחה בהמשך הדרך".
עזיבתו של פרמינגר, מצטרפת לגל עזיבות מהתחנה הוותיקה והמוערכת. לפני כחודש עזב מנכ"ל התחנה שי בן מאור, והטאלנטים שלה עוזבים אותה גם כן ברצף: טל ברמן ואביעד קיסוס ('טל ואביעד'), שרון טייכר וערן זרחוביץ, אלי פיניש, עינת שרוף, רינו צרור ודן שילון.
רק לאחרונה זכתה קבוצת 'גלי הדרום' במכרז להפעלת התחנה, לתקופה של 16 שנים. בעקבות כך גם מונה שמעון אלקבץ, שעבד בעבר ברדיו דרום, למנכ"ל התחנה התל אביבית.
גורמים בתחנה טוענים כי הכיוון אליו מתווה אלקבץ, יהיה שונה מהותית מלוח השידורים וההתחייבות של התחנה, אותם הגישה התחנה לרשות השנייה, רק בתחילת החודש. "לתחנה אין כיוון", אמר גורם בתחנה, "לא יודעים מה יהיו שידוריה, מי יהיו השדרים. הכיוון לצערי הוא שרדיו ת"א יהפוך בסופו של לסניף הצפוני של רדיו דרום".
בלוח השידורים שהוגש לפני שבועות אחדים, מתחייבים בתחנה לתוכנית בוקר, תוכנית מוזיקה, תוכנית אקטואליה, תוכנית בידור, תוכנית צהריים ותוכנית ספורט. עד כה תוכנית הבוקר הייתה בהפקת התחנה ובסינדיקציה, כמו גם תוכנית הספורט.
גורם המכיר את הפרטים, טוען כי ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, חוששים כי רדיו ת"א לא יעמוד בתנאי הזיכיון. ברשות לא הגיבו לסוגיה זו, אולם מסרו כי "הסוגיות נמצאות בבדיקה, ראשי התחנה נדרשו לתת הבהרות".
מנכ"ל רדיו ת"א, שמעון אלקבץ, אמר: "אני לא מתכוון להגיב לשום דבר הקשור לרשות השנייה, אבל לא קיבלתי שום בקשה להבהרות".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.23% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
