גל עזיבות? הרשות השנייה דורשת הבהרות מרדיו ת"א

סמנכ"ל הפקה ותקשורת, רועי פרמינגר, הודיע על עזיבתו ומצטרף למנכ"ל ולמספר טאלנטים שעזבו. ברשות פנו להנהלת התחנה בבקשה להבהרות, והמנכ"ל החדש טוען: לא פנו אליי, המטרה שלי להגדיל את מספר המאזינים

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, פנתה בימים האחרונים לרדיו ת"א, וביקשה לקבל הבהרות בנוגע לסוגיית גל העזיבות של עובדים בתחנה, כמו גם העמידה של התחנה בתנאי הזיכיון לקראת אישור לוח השידורים לשנת 2010. כך נודע לאייס.

היום הודיע סמנכ"ל הפקה ותקשורת שיווקית ברדיו ת"א, רועי פרמינגר, ששימש גם כדובר התחנה, על עזיבתו, לאחר שנתיים עבודה בה.

במסגרת תפקידו, פרמינגר יזם, ניהל והפיק פרויקטים רדיופוניים, ריכז את הניהול בחטיבת ההפקה של הרדיו והיה אחראי על כל שידורי חוץ, הפקות ואירועים מיוחדים. פרמינגר טיפל בהתנהלות התקשורתית של רדיו ת"א ושיווק אותה מול גופי התקשורת השונים, והיה גם שותף בצוות העבודה בנושא המכרז לרדיו האזורי, שבו התחנה התמודדה וזכתה.

רועי פרמינגר מסר היום: "היו לי שנתיים מאתגרות ונפלאות ברדיו ת"א, אני ממשיך הלאה ומודה לכל החברים ברדיו ובעלי התחנה בהצלחה בהמשך הדרך".

עזיבתו של פרמינגר, מצטרפת לגל עזיבות מהתחנה הוותיקה והמוערכת. לפני כחודש עזב מנכ"ל התחנה שי בן מאור, והטאלנטים שלה עוזבים אותה גם כן ברצף: טל ברמן ואביעד קיסוס ('טל ואביעד'), שרון טייכר וערן זרחוביץ, אלי פיניש, עינת שרוף, רינו צרור ודן שילון.

רק לאחרונה זכתה קבוצת 'גלי הדרום' במכרז להפעלת התחנה, לתקופה של 16 שנים. בעקבות כך גם מונה שמעון אלקבץ, שעבד בעבר ברדיו דרום, למנכ"ל התחנה התל אביבית.

גורמים בתחנה טוענים כי הכיוון אליו מתווה אלקבץ, יהיה שונה מהותית מלוח השידורים וההתחייבות של התחנה, אותם הגישה התחנה לרשות השנייה, רק בתחילת החודש. "לתחנה אין כיוון", אמר גורם בתחנה, "לא יודעים מה יהיו שידוריה, מי יהיו השדרים. הכיוון לצערי הוא שרדיו ת"א יהפוך בסופו של לסניף הצפוני של רדיו דרום".

בלוח השידורים שהוגש לפני שבועות אחדים, מתחייבים בתחנה לתוכנית בוקר, תוכנית מוזיקה, תוכנית אקטואליה, תוכנית בידור, תוכנית צהריים ותוכנית ספורט. עד כה תוכנית הבוקר הייתה בהפקת התחנה ובסינדיקציה, כמו גם תוכנית הספורט.

גורם המכיר את הפרטים, טוען כי ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, חוששים כי רדיו ת"א לא יעמוד בתנאי הזיכיון. ברשות לא הגיבו לסוגיה זו, אולם מסרו כי "הסוגיות נמצאות בבדיקה, ראשי התחנה נדרשו לתת הבהרות".

מנכ"ל רדיו ת"א, שמעון אלקבץ, אמר: "אני לא מתכוון להגיב לשום דבר הקשור לרשות השנייה, אבל לא קיבלתי שום בקשה להבהרות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה

הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג

אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.

על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.

בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).

גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל.