גל עזיבות? הרשות השנייה דורשת הבהרות מרדיו ת"א
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, פנתה בימים האחרונים לרדיו ת"א, וביקשה לקבל הבהרות בנוגע לסוגיית גל העזיבות של עובדים בתחנה, כמו גם העמידה של התחנה בתנאי הזיכיון לקראת אישור לוח השידורים לשנת 2010. כך נודע לאייס.
היום הודיע סמנכ"ל הפקה ותקשורת שיווקית ברדיו ת"א, רועי פרמינגר, ששימש גם כדובר התחנה, על עזיבתו, לאחר שנתיים עבודה בה.
במסגרת תפקידו, פרמינגר יזם, ניהל והפיק פרויקטים רדיופוניים, ריכז את הניהול בחטיבת ההפקה של הרדיו והיה אחראי על כל שידורי חוץ, הפקות ואירועים מיוחדים. פרמינגר טיפל בהתנהלות התקשורתית של רדיו ת"א ושיווק אותה מול גופי התקשורת השונים, והיה גם שותף בצוות העבודה בנושא המכרז לרדיו האזורי, שבו התחנה התמודדה וזכתה.
רועי פרמינגר מסר היום: "היו לי שנתיים מאתגרות ונפלאות ברדיו ת"א, אני ממשיך הלאה ומודה לכל החברים ברדיו ובעלי התחנה בהצלחה בהמשך הדרך".
עזיבתו של פרמינגר, מצטרפת לגל עזיבות מהתחנה הוותיקה והמוערכת. לפני כחודש עזב מנכ"ל התחנה שי בן מאור, והטאלנטים שלה עוזבים אותה גם כן ברצף: טל ברמן ואביעד קיסוס ('טל ואביעד'), שרון טייכר וערן זרחוביץ, אלי פיניש, עינת שרוף, רינו צרור ודן שילון.
רק לאחרונה זכתה קבוצת 'גלי הדרום' במכרז להפעלת התחנה, לתקופה של 16 שנים. בעקבות כך גם מונה שמעון אלקבץ, שעבד בעבר ברדיו דרום, למנכ"ל התחנה התל אביבית.
גורמים בתחנה טוענים כי הכיוון אליו מתווה אלקבץ, יהיה שונה מהותית מלוח השידורים וההתחייבות של התחנה, אותם הגישה התחנה לרשות השנייה, רק בתחילת החודש. "לתחנה אין כיוון", אמר גורם בתחנה, "לא יודעים מה יהיו שידוריה, מי יהיו השדרים. הכיוון לצערי הוא שרדיו ת"א יהפוך בסופו של לסניף הצפוני של רדיו דרום".
בלוח השידורים שהוגש לפני שבועות אחדים, מתחייבים בתחנה לתוכנית בוקר, תוכנית מוזיקה, תוכנית אקטואליה, תוכנית בידור, תוכנית צהריים ותוכנית ספורט. עד כה תוכנית הבוקר הייתה בהפקת התחנה ובסינדיקציה, כמו גם תוכנית הספורט.
גורם המכיר את הפרטים, טוען כי ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, חוששים כי רדיו ת"א לא יעמוד בתנאי הזיכיון. ברשות לא הגיבו לסוגיה זו, אולם מסרו כי "הסוגיות נמצאות בבדיקה, ראשי התחנה נדרשו לתת הבהרות".
מנכ"ל רדיו ת"א, שמעון אלקבץ, אמר: "אני לא מתכוון להגיב לשום דבר הקשור לרשות השנייה, אבל לא קיבלתי שום בקשה להבהרות".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
