מסתכלים על היום שאחרי: "איך תגיב מניית אפריקה כאשר 40 מ' מניות בהנחה של 32% ייצאו אל השוק?"

רגע לפני שביהמ"ש מאשר את הסדר החוב, Bizportal בדק מה חושבים האנליסטים על הזינוק במניית אפריקה ועל היום שאחרי. אלון גלזר מלידר, יובל בן זאב מכלל פיננסים ושי ליפמן מ-IBI בשיחה קצרה
נועם הוד |

סאגת הסדר החוב של אפריקה ישראל מתקרבת לקו הסיום: מחר בבוקר (ב') צפויה השופטת ורדה אשליך לפרסם את החלטתה בנושא. עם זאת, נראה כי המשקיעים בבורסה באחד העם כבר נתנו את החלטתם לנושא כששלחו היום את מנייה החברה לזינוק של כ-25%.

שעות ספורות לפני פתיחת הדיון הבוקר בעניינה של אפריקה ישראל ונציגות אגרות החוב של החברה, הגיעו רוב הצדדים להסכם להסכמה, כי יש להגדיל את הפיצוי במזומן למחזיקי האג"ח הקצרות ולהשית את עיקר פריסת החוב על מחזיקי אגרות החוב הארוכות.

לקראת ההחלטה, שצפויה להיות הסופית, שתקבל מחר השופטת, ולאחר הזינוק החד של המניה, Bizportal ריכז את תגובות האנליסטים.

בן זאב: "המניה בסיכון מאוד גבוה ויקרה"

האנליסטים תמימי דעים בנוגע להחלטתה הסופית של השופטת מחר. "נראה שהשופטת אלשיך השיגה את מבוקשה. אני מתאר לעצמי שהיא תאשר את ההסדר", אומר יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, בשיחה עם Bizportal. נזכיר כי בדיון הקודם, טרם השגת ההסכם מהלילה, אמרה השופטת, כי אף אחד לא רוצה בפרוק אפריקה ישראל.

על הנסיקה היומית במחיר המניה אומר בן זאב כי "המניה בסיכון מאוד גבוה ויקרה. מחיר המניה לא נותן ביטוי לאתגרים ולסיכון שבפניהם ניצבת החברה". אם לא די בכך, מנהל המחקר מוסיף כי "העליות במחיר המניה לא נותנות ביטוי למשקיעים חדשים שהולכים לקבל מניות חדשות של אפריקה במחיר נמוך ממחירה בבורסה וייתכן שחלק מהם יירצו למכור".

מניית אפריקה סגרה היום את המסחר במחיר של 53.17 שקלים, המשקף לחברה שווי שוק של 2.943 מיליארד שקלים. השווי שנקבע בהסדר לצורך הנפקת הזכויות נקבע על 2 מיליארד שקל, נמוך בכ-32% משווייה בבורסה, כך שמבחינה תיאורטית המניה עלולה לרדת. במילים אחרות, בהסדר יקבלו המוסדיים כ-40 מיליון מניות במחיר של 36 שקל למניה - כך שיכול להיווצר לחץ רב על המנייה במידה והם יחליטו למכור.

בשורה התחתונה אומר מנהל המחקר: "מחברה פושטת רגל דה-פקטו היא הופכת לחברה שמתקיימת ופועלת בתנאי שוק קשים. לדבריו, החברה חוזרת לנהל עסק שבין היתר פועל בשוק הנדל"ן ברוסיה ובארה"ב - שכידוע נמצא במצב לא פשוט.

ניתן לומר, כי מבחינה פנדומנטלית מצבה של באפריקה לא השתנה הרבה מאז ההכרזה על הגרסה הראשונית של ההסכם בסוף אוקטובר האחרון. כמו כן, משבר הנדל"ן בעולם כידוע טרם הסתיים וערך הנכסים של אפריקה בחו"ל עלול להמשיך לרדת. אם כן, מבחינת מודל NAV (שווי נכסים נקי) אפריקה עדיין נסחרת בבורסה מעל לשווי הראוי לה. בייחוד כשלוקחים בחשבון, כי גם לאחר ההסדר אפריקה תישא חוב גבוה יחסית בהיקף של 4.8 מיליארד דולר.

אלון גלזר: אפריקה מקבלת אוויר לשנתיים שלוש

גם אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון מעריך שההסכם יאושר ומסתכל קדימה: "אפריקה מרוויחה זמן - עדיין יש לה בעיות והיא מחכה להתאוששות בשווי הנסכים בעיקר בארה"ב ובאירופה". ההסדר החדש נותן אורך נשימה של שנתיים שלוש עבור אפריקה ובמידה שהשווקים לא יתאוששו ואפריקה לא תצליח לפעול לטובת ניהול עסק רווחי, החברה תחזור למעשה לאותו המצב בדיוק, הוא אומר.

על התנהגות המניה במהלך יום המסחר בבורסה אומר גלזר: "אני חושב שכיום עדיפה האחזקה באגרות החוב על אחזקת המניה. אני מעריך שהמניה נסחרת בפער משמעותי ממודל ה-NAV, כך שמבחינת תמחור יש איזשהו פוטנציאל אפסייד דווקא באגרות חוב".

בשורה התחתונה, "הנייר מאוד תנודתי והוא נסחר ברמות הגבוהות בהרבה מהשווי שלו", הוא אומר ומדגיש כי השאלה הגדולה כרגע היא מה יעשו המשקיעים המוסדיים כאשר יקבלו לידיהם כ-40 מיליון מניות כחלק מההסדר.

שי ליפמן: "המניה לא רלוונטית כלל - החוב הוא הסיפור"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.