פינוי בינוי בבת ים: אזורים תבנה 746 יחידות דיור במתחם השבטים
חברת הבנייה אזורים תבצע פרויקט פינוי בינוי במתחם השבטים בבת ים, במסגרתו תקים 746 דירות, כך הודיעה היום (יום ג') אזורים.
מתחם השבטים הינו מתחם המשתרע על שטח של 18 דונם בין הרחובות ה"קוממיות" ,"ניסנבויים" ו"קרן היסוד". המתחם כולל 144 יחידות דיור ישנות ב- 10 מבנים בני 4 קומות כל אחד, אשר במקומן מתוכננות להיבנות על ידי חברת אזורים 746 דירות ב- 6 מגדלי מגורים בגובה של 27 קומות.
מהחברה נמסר כי כ-75% מבעלי הדירות במתחם כבר חתמו על חוזי פינוי בינוי מלאים. בעלי הדירות יקבלו שכר דירה למשך תקופת הבנייה, הוצאות הובלה וערבות.
פרויקט הפינוי-בינוי במתחם השבטים החל את דרכו לפני מספר שנים ביזום וחסות עיריית בת ים וכעת מקודם על ידי חברת אזורים. "לכשייצא הפרויקט אל הפועל, ייזכו בעלי הדירות לשיפור איכות החיים והשבחה משמעותית של הנכס אשר בידם וכן לשיפור פני השכונה כולה, כשכל זאת במסגרת התחדשות עירונית", נמסר מאזורים.
לחטיבת הפינוי ובינוי באזורים פרויקטים נוספים בשלבים מתקדמים הנמצאים בערים: רמת גן, יהוד, ראשון לציון, תל אביב, גבעתיים ונתניה.
- 1.זהבה 25/09/2011 14:12הגב לתגובה זואני גרה באותו הרחוב ואין קול ואין עונה ואין מענה ואין שום הודעה על הפרויקט.ואנחנו תקועים בעניין הזה כי אם אנחנו רוצים לשפץ את הבניין אין אפשרות בגלל אזוריםברצוני ליידע אתכם שאני דואגת להחתים את כל הרחוב ברחוב השבטים כדי שנוכל לעשות שיפוץ של תמ"א-38 ואין לי שום בעיה להפגש עם אזורים ויידע אותם לאחר שהיו לי חתימות של כל השכונהתודה ושיהיה לכולם שנה טובה
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
