מתחילים לסקר את ענף הביומד: בהלמן אלדובי ממליצים "קניה" על מניות ביוליין
סקטור מניות הביומד, כידוע, רשם עליות חדות מתחילת השנה. בחלק משמעותי ממניות הסקטור מדובר על עליות של מאוד אחוזים. בחודשים האחרונים, עם זאת, הראלי איבד מכוחו והרוב הגדול של המניות "תקוע" בטווח מסחר צר.
במקביל להתעוררות בסקטור, שהגיעה במקביל לזינוק אדיר במחזורי המסחר, עדיין אין אנליסטים בבתי ההשקעות או בבנקים שמסקרים באופן רציף את המניות המובילות בסקטור, מה שתורם לחוסר מידע ובורות של חלק מהמשקיעים והסוחרים בשוק.
בכל אופן, אולי היום זה מתחיל להשתנות, כשבבית ההשקעות הלמן-אלדובי מתחילים לסקר את אחת המניות שהובילו את העליות מתחילת השנה, ביוליין, עם זינוק של 624% (המניה הונפקה בחודש פברואר 2007).
"מבחינה סטטיסטית, הזרם המתמיד של הפרויקטים עליהם עובדת ביוליין מאפשר תשואה גבוהה גם בתרחיש של הצלחות מועטות". כך אומרים היום כלכלני קבוצת הלמן-אלדובי בסקירה ראשונה של מניית החברה. למרות שלחברה עדיין אין הכנסות, בבית ההשקעות מעניקים היום המלצת קניה למניית החברה עם מחיר יעד של 7.5 שקל הגבוה בכ-57% ממחירה כיום.
ביוליין הינה חברה לפיתוח תרופות למגוון מחלות, החל משלבי הפיתוח המוקדמים ועד לשלב הניסויים הקליניים. החברה מאתרת באופן אקטיבי תרופות פוטנציאליות מהאקדמיה, רוכשת ומפתחת אותן, במטרה להביאן לשלב של מימוש מסחרי. כיום לחברה פורטפוליו של 12 תרופות שונות בשלבים שונים של הפיתוח, מתוכן 2 בשלבים מתקדמים, בתחומים של קרדיולוגיה וסכיזופרניה.
המזומן בקופה מספיק עד לסוף רבעון שלישי ב-2010
נכון להיום, לחברה אין הכנסות. הוצאות הפיתוח הסתכמו בשנת 2008 בכ-106 מיליון שקל. כמות הפרויקטים הפעילים ושלב הפיתוח של כל תרופה, משפיעים ישירות על היקף הוצאות הפיתוח. בהלמן-אלדובי מעריכים כי בשנה הקרובה עלויות הפיתוח צפויות להיות נמוכות יותר לאור סיום השלבים ה"כבדים" של 2 התרופות המתקדמות.
"קצב שריפת המזומנים ירד לרמה של כ- 70-80 מיליון שקל בשנת 2010, אך סכום זה עדיין מוערך כגבוה. לפיכך, המזומן בקופת החברה צפוי להספיק עד תום הרבעון השלישי לשנת 2010 במידה וההתקדמות בלו"ז תהא בהתאם לצפי ההנהלה" אומרים כלכלני הקבוצה.
הערכת השווי של בית ההשקעות לביוליין מעניקה לחברה שווי של 875 מיליון שקל ומבוססת בעיקרה על היוון התגמולים העתידיים מ-2 התרופות המתקדמות ביותר בתחומי הקרדיולוגיה והסכיזופרניה (BL1020 ו-BL1040). "תרופות אלו סיימו את השלבים של הניסוי המצריכים מימון מצד ביוליין וצפויות להניב לחברה הכנסות עתידיות (תחת הנחות סטטיסטיות מחמירות הלוקחות בחשבון את הסיכון הכרוך באי הצלחה בשלבים הבאים בניסוי)".
מאידך, "המודל אינו מייחס משקל לתרופות הנוספות בצנרת הואיל והתוכניות בנוגע לפיתוחן תלויות לא מעט בתזרים המזומנים העתידי". בהלמן-אלדובי אומרים כי יש לקחת בחשבון, כי אם לא יהיו בידי החברה הסכומים הנדרשים (בדרך של תמורה מהעסקאות או באמצעות גיוסים נוספים), ישנו סיכוי גבוה כי חלק מתוכניות הפיתוח העתידיות של החברה תוקפאנה.
"הנהלה איכותית ומנוסה"
יחד עם זאת, בבית ההשקעות אומרים כי לחברה הנהלה איכותית ומנוסה וכי החברה עובדת על מספר תרופות בו זמנית ויוצרת בכך זרם מתמיד של פרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים. "מבחינה סטטיסטית, זרם מתמיד זה, מאפשר יצירת תשואה גבוהה גם בתרחיש של הצלחות מעטות. בנוסף, ההנהלה משקיעה רק בפיתוח תרופות שפוטנציאל השוק שלהן גבוה והצורך בהן מוכח, מה שיוצר הזדמנות גדולה מבחינת הכנסות עתידיות במידה ויש הצלחה". כדוגמא לכך מביאים בבית ההשקעות את התרופה BL1020 (עבור סכיזופרניה) אשר מכוונת לשוק עם פוטנציאל מאד גבוה, הצפוי להגיע לכ-13 מיליארד דולר בשנת 2013.
בהלמן-אלדובי מעריכים כי אבן הדרך המהותית ביותר לטווח הבינוני היא חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת "פארמה" בינלאומית לתרופת ה-BL1020, לקראת אמצע 2010. במסגרת הסכם זה, השותפה צפויה לממן את המשך הפיתוח של התרופה, ובמידה ותהא הצלחה, גם את הייצור והשיווק העתידיים, בעוד ביוליין זכאית לתשלומים מבוססי אבני דרך ולתמלוגים מהמכירות הפוטנציאליות. בהלמן-אלדובי אומרים היום כי שווי השוק של ביוליין כיום מגלם באופן חלקי את ציפיות השוק בדבר חתימה על הסכם, והשאלה המרכזית היא מה יהיה שווי חוזה מסוג זה.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.