בהלמן אלדובי חוששים מהמשך הירידות: "זה לא הזמן להגדיל את הסיכון בתיק ההשקעות האישי"

עם זאת, "הריבית האפסית בארה"ב ובשאר העולם בתוספת הדפסות כסף המוניות ברחבי העולם תומכים בהמשך מגמת עליית מחירים בנכסים פיננסים וביניהם גם הזהב"
מערכת Bizportal |

שבוע המסחר בתל-אביב נפתח במגמת ירידות לאור הירידות בסוף השבוע מעבר לים. בסיכומו של שבוע המסחר הקודם, עלה המעוף ב- 1.0%, מדד ת"א 75 עלה בכ- 0.1%, מדד ת"א נדל"ן 15 ירד בכ-0.4% ומדד היתר 50 ירד בסיכום שבועי בכ-0.4% גם כן. מדד הבנקים בתל-אביב סגר את השבוע החולף בירידה של כ-0.3%.

ביומיים האחרונים, ירדו המניות בשווקי ארה"ב על רקע נתוני מאקרו לא מחמיאים. ברם, מדד ה?VIX הידוע בכינויו כ"מדד הפחד" נשאר ברמות נמוכות של כ?22, דבר המעיד כי רמת הביטחון בשווקים לא התערערה. בנוסף, התשואה לפדיון על אג"ח ארה"ב לעשר שנים נשארה ברמות נמוכות של כ-3.3% כך שחרף פתיחת השבוע במגמה שלילית בת"א, בהלמן-אלדובי מעריכים הבוקר כי השוק ימשיך לעלות בטווח הקצר.

הריבית האפסית בארה"ב ובשאר העולם בתוספת הדפסות כסף המוניות ברחבי העולם תומכים בהמשך מגמת עליית מחירים בנכסים פיננסים וביניהם גם הזהב אשר ממשיך לשבור שיאים חדשים מידי חודש.

בליל שבת, עברה הצעתו של הנשיא האמריקני לביטוח בריאות ממלכתי. למרות שהתוכנית מטיבה עם רבים מאזרחי ארה"ב, הנזק של התוכנית מבחינת עלותה הכלכלית, המוערכת בכטריליון דולר, עלולה להיות לרועץ לכלכלה האמריקאית במיוחד בתקופה זו.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחודש שעבר בשיעור של 0.3% לעומת צפי של 0.1%. נתון זה נראה מפתיע במבט ראשון שכן האזרח האמריקאי החל לראשונה מזה שנים, לחסוך והצמיחה הפרטית נמצאת במגמת ירידה. הסיבה לכך נעוצה בצריכה הציבורית המוגדלת בארה"ב בשנה החולפת. תוכניות הזרמת ההון האדירות של הממשל, בין אם ישירות למוסדות (בנקים, AIG, סוכנויות למשכנתאות, GM וכו') ובין אם לאזרח (תוכניות עידוד לרכישת רכבים, לרכישת דירות ועוד) מתחילות להשפיע (גם אם במשורה) על המחירים. אחד הנתונים המעניינים ביותר הינו שהצמיחה אשר חווה ארה"ב ברבעון השלישי מקורה כולה בצריכה הממשלתית (ע"י תוכניות הסיוע השונות). בנטרול השפעותיהן של תוכניות אלו, גם ברבעון השלישי של שנת 2009 הצטמצמה הכלכלה של ארה"ב.

כלכלת יפן ממשיכה להסתבך כאשר בסוף שבוע הכריז משרד האוצר היפני על דיפלציה. יפן, חרף ירידה במעמדה העולמי, עדיין הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.