מנכ"ל סלקום: מכשיר הסלולר הנייד יהיה השער הראשי לאינטרנט ולא זה הנייח שמחובר לקיר

עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום אמר, "מודל ההכנסות בעולם הסלולר עומד להשתנות, יש היום בועה באינטרנט שעלולה להתפוצץ". סגן נשיא ואסטרטג טכנולוגיות במקאן אריקסון העולמית, "העתיד כבר כאן, אבל הוא לא מחולק בצורה שווה כי מבחינת תוכן"
מאיה זיסר |

חברת סלקום ארגנה ביום כנס למדיה באוניברסיטת תל אביב בו השתתפו

1,200 אנשי עסקים, תקשורת ומדיה. בכנס השתתפו מרצים מבכירי תעשיית המדיה והתוכן מחו"ל בהנחייתו של גיא זהר.

בין האורחים שהגיעו לכנס סלקום למדיה: עמי אראל יו"ר סלקום ומנכ"ל דסק"ש, ניר למפרט מנכ"ל דפי זהב, טל רז מנכ"ל כלל פיננסים, טמירה ירדני, מושיק תאומים, צבי זיו לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, אילון שליו, אילן שילוח, עמי גניגר תיא תקשורת, הרצל ארביב מוטורולה ישראל ברונו לנדסברג מבעלי סנו, ריצי האנטר מנכ"ל 013 נטויז'ן, רוני בראון הליקון, אבינועם בורג, ניר כחלילי, יאיר ניצני ועוד

עם פתיחת הכנס התייחס עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, לדוחות החברה שפורסמו אתמול , ואמר "אתמול פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון השלישי. הצגנו רבעון מצויין של שיפור בתוצאות בכל הפרמטרים ולראשונה אנו מובילים גם בשירותי הכנסות מתוכן באינטרנט הנייד". "המשך הצמיחה שלנו בתחום זה", הוסיף שפירא, "מהווה חיזוק לאמונה שלנו בפוטנציאל האדיר של הסלולר כאמצעי מדיה, בכך שמכשיר הסלולר הנייד יהיה בקרוב השער הראשי לאינטרנט ולא האינטרנט הנייח שמחובר לקיר".

שפירא ציין ש"השימוש בסלולר לקבלת מידע ושימושים הפכו מזמן לאמצעי העיקרי. מדובר בשימושים כמו ניווט, שרותי מידע פיננסי, בידור, בילוי וכיו"ב. גם בשימוש במשחקים בנייד חל גידול של למעלה מפי שניים".

"במוסיקה ראינו גידול נוסף של למעלה מ-50% ולראשונה ההכנסות של אומנים מתכנים בסלולר עלו על מכירות דיסקים" הדגיש שפירא. עם זאת, ציין כי "נכון שמבחינת פרסום המספרים עדיין קטנים יחסית לעוגת הפרסום כולה, אבל גם הפרסום באינטרנט הנייח התחיל בהססנות", הוסיף שפירא".

לדבריו, "מטרת הכנס היא להסב את תשומת ליבם של כל הגורמים בתעשיית המדיה והתקשורת לענק המתעורר ולפוטנציאל האדיר הקיים בתחום זה לתעשייה ולמדינת ישראל. אני קורא לכולנו להפעיל ביחד את החשיבה, היצירתיות, והיכולות הגבוהות כדי ליצור שוק תוכן ושימושים סלולרי גדול וצומח".

"יש היום בועה באינטרנט שעלולה להתפוצץ"

"מודל ההכנסות בעולם הסלולר עומד להשתנות", כך אמר עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום במסגרת כנס המדיה. לדבריו, "אתרי התוכן יצטרכו לשנות את המודל שלהם בסלולר ולשפר את התוכן שהם מייצרים".

"יש היום בועה באינטרנט שעלולה להתפוצץ", ציין כהן. "ויהיה מעבר למודל של קבלת תוכן על פי תשלום. היום ישנה הזדמנות לפתח מודלים חדשים, בהם מודל של שימוש בתשלום".

"בכנס הקודם הכרזנו על מעבר להיותנו חברת בידור ורצינו להיות ראש חץ בתחום", אמר כהן. "השיא מבחינתנו היה עם הפקת המקור שלנו מגודלים והמספרים מדברים בעד עצמם: 1.5 מיליון צפיות בממוצע של 4 דקות לצפייה. מאחר וזה היה גם פורמט אינטראקטיבי הקהל היה צריך להגיב, ואכן היו 6.5 מיליון אינטראקציות. זו הסיבה שזה היה פורמט מוצלח והוא גם נמכר לחברות בחו"ל". לדברי כהן, "ישנה תוצאה נוספת להצלחת התוכנית: "עכשיו אנחנו מחפשים עוד דברים כמו מגודלים אבל לא רק".

כהן התייחס בדריו לעניין ה'גן סגור' במסגרתו התכנים נקבעים על ידי המפעיל ונשאל 'האם הוא כבר פאסה?' "פעם לא ניתן היה להציג אינטרנט וובי אמיתי בסלולר", ענה כהן והוסיף, "כל בעל חברה בנה מערכת משלו, אבל החוויה היתה מוגבלת. עכשיו הגן הפתוח הוא היכולת לצפות באינטרנט וובי בסלולר. זה תהליך שכנראה יקח כמה שנים שלוש או ארבע".

"האייפון קשור לזה", הוסיף כהן ואמר, "הוא מציג גן פתוח והוא גורם מאיץ בתהליך. אפל היא חברה שמוכרת מכשירי קצה - מחשבים, אייפודים ועכשיו גם סלולר, אבל יש שם גם שני גנים סגורים - אייטיונס ואפסטורס - שמגדילים את הכנסות ומעצימים את החוויה ללקוח" סיכם כהן.

פאריס יאקוב, סגן נשיא ואסטרטג טכנולוגיות במקאן אריקסון העולמית:

"העתיד כבר כאן, אבל הוא לא מחולק בצורה שווה כי מבחינת תוכן"

"מה שאנחנו עדים לו היום בתחום הסלולר הוא התפרצות של מידע, שנובעת מהצלחת הטכנולוגיות המתפתחות". כך אמר בכנס סלקום למדיה פאריס יאקוב, סגן נשיא ואסטרטג טכנולוגי בחברת הפרסום מקאן אריקסון.

לדברי יאקוב "אם נבדוק מה מציע לנו העתיד ב-2010 אפשר לומר שהתקשורת אולי תשתפר והטלפון ייתן יותר מידע והנאות, אבל לאורך ציר הזמן נצטרך להשקיע בעיקר בחיבור לשאר החוויות שעוטפות את המשתמש". לדברי יאקוב, "המסה הגדולה של התוכן מתוארת כמדע בידיוני וזה יקרה כבר השנה. העתיד כבר כאן, אבל הוא לא מחולק בצורה שווה כי מבחינת תוכן יש שני סוגי צרכנים: פסיביים או אקטיביים. כעקרון, מי שגדל עם האינטרנט יהיה אקטיבי, אבל אפילו אנשים מבוגרים הופכים לאקטיביים".

יאקוב הציג בכנס טבלאות מהן עולה שככל שמחירי החומרה יורדים גדלה משמעותית כמות התוכן. "את השיפור הטכנולוגי מלווים מחירי השיחות שירדו, יחד עם דמי השימוש באינטרנט", טען יאקוב. "כל הגורמים הללו, שעושים את החיים קלים ליוצרים הובילו לעלייה משמעותית ביצירה ובכמות התוכן. אם פעם היתה יצירת התוכן נחלתם של מעטים היום כל אחד יכול להפיק לצלם ולהציג ביוטיוב את הסרט המוגמר" ציין.

מה משמעות התהליך הזה לענף הפרסום? לדברי יאקוב מדובר בשאלה מעניינת שאין לה עדיין תשובה ברורה. "העובדה שיש אנשים בכל מקום עם כלים טכנולוגיים בעלי יכולות עשירות פועלת לעידוד יצירת התוכן" ציין יאקוב. "מה שמסייע לכך הוא תהליך הורדת החסמים, שהולכים ונעלמים מהעולם. בשטח אנחנו רואים השתלטות של התרבות החדשה, זו של המיידי והאינטראקטיבי על פני התרבות הקודמת, שהייתה איטית יותר בתגובותיה. הציבור קורא יותר חדשות, מגיב לאירועים בסביבתו והוא מחזיק כלים טובים יותר לתעד וליצור בעצמו את התכנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.