כור גרעיני באיראן (רשתות)כור גרעיני באיראן (רשתות)

איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?

איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?

משה כסיף | (3)
נושאים בכתבה כור גרעיני איראן

איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.

הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת,  והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.

 

משחק פוקר גרעיני בשיאו

העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.

רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.

המחיר עולה, הזמן אוזל

מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן  נמצאת  קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. 

חוסר התקשורת מול נציגי סבא"א, משאיר אי וודאות גדולה לגבי ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין. גם כשנציגי סבא"א יכלו להיכנס למתקני הגרעין, הרי שהאירנים לא באמת סיפקו להם מידע מלא. אלא תמונה חלקית בלבד, ולא אפשרו גישה לכל המקומות כשיש גם מקומות שלא היו ידועים לסבא"א. ועדיין התקשורת הזו חשובה להבין חלק משמעותי מתוכנית הגרעין האיראנית. בלי תמונת מצב כזו, עולה שאלה מה בעצם הושג במלמה? ניצחנו והוכחנו עליות צבאית, אלא שזה לא מתגבש להישג חשוב והשאלה אם אנחנו קרובים לחידוש החזית מול איראן - ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

 

המדינות האירופיות, שניסו לשמש כגשר בין וושינגטון נמצאות במלכוד. מצד אחד, הן חוששות מאיראן גרעינית. מצד שני, הן יודעות שסנקציות נוספות או פעולה צבאית עלולות להוביל לפיצוץ אזורי. הביקור הקרוב של נציג סבא"א אמור היה לבחון אפשרויות לפריצת דרך, אך נראה שאיראן כבר החליטה: בלי עסקה חדשה שתכלול הקלות משמעותיות בסנקציות, היא לא תיתן למערב את מה שהוא רוצה.השאלה הגדולה כעת היא האם למערב יש תוכנית חלופית.  איראן מהמרת שהזמן פועל לטובתה, יכול להיות שהיא צודקת. קשה לראות את המערב וגם את ארה"ב תוקפות כעת את איראן שלא מוכנה לדבר על פקחי הגרעין. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריה 12/08/2025 19:24
    הגב לתגובה זו
    נקווה שהפעם כל האברכים הפרזיטים החרדים יסכימו להתגייס לצבא.
  • סבטלנה 13/08/2025 01:45
    הגב לתגובה זו
    העמלקים עם הכיפות יעדיפו לבזוז את הקופה הציבורית
  • 1.
    יהודי מודאג 12/08/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    אולי זה יעזור לנו הפעם
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.