כור גרעיני באיראן (רשתות)כור גרעיני באיראן (רשתות)

איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?

איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?

משה כסיף |
נושאים בכתבה כור גרעיני איראן

איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.

הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת,  והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.

 

משחק פוקר גרעיני בשיאו

העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.

רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.

המחיר עולה, הזמן אוזל

מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן  נמצאת  קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. 

חוסר התקשורת מול נציגי סבא"א, משאיר אי וודאות גדולה לגבי ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין. גם כשנציגי סבא"א יכלו להיכנס למתקני הגרעין, הרי שהאירנים לא באמת סיפקו להם מידע מלא. אלא תמונה חלקית בלבד, ולא אפשרו גישה לכל המקומות כשיש גם מקומות שלא היו ידועים לסבא"א. ועדיין התקשורת הזו חשובה להבין חלק משמעותי מתוכנית הגרעין האיראנית. בלי תמונת מצב כזו, עולה שאלה מה בעצם הושג במלמה? ניצחנו והוכחנו עליות צבאית, אלא שזה לא מתגבש להישג חשוב והשאלה אם אנחנו קרובים לחידוש החזית מול איראן - ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

 

המדינות האירופיות, שניסו לשמש כגשר בין וושינגטון נמצאות במלכוד. מצד אחד, הן חוששות מאיראן גרעינית. מצד שני, הן יודעות שסנקציות נוספות או פעולה צבאית עלולות להוביל לפיצוץ אזורי. הביקור הקרוב של נציג סבא"א אמור היה לבחון אפשרויות לפריצת דרך, אך נראה שאיראן כבר החליטה: בלי עסקה חדשה שתכלול הקלות משמעותיות בסנקציות, היא לא תיתן למערב את מה שהוא רוצה.השאלה הגדולה כעת היא האם למערב יש תוכנית חלופית.  איראן מהמרת שהזמן פועל לטובתה, יכול להיות שהיא צודקת. קשה לראות את המערב וגם את ארה"ב תוקפות כעת את איראן שלא מוכנה לדבר על פקחי הגרעין. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

שחקן חדש בטיסות הישירות לתאילנד: תאי אירוויז

המונופול של אל-על על טיסות ישירות לתאילנד בדרך להסתיים בעקבות כניסה אפשרית של תאי איירוויז לשוק הישראלי; וויז אייר חוזרת לנתב"ג עם שידרוג AI; האם אנחנו לקראת עידן חדש של תחרות? 

רן קידר |
הטיסות לתאילנד על סף שינוי דרמטי, לאחר פגישה היסטורית בין הנהלת תאי איירווי, שגרירת ישראל בבנגקוק ונציג משרד התיירות, ישנה התקדמות משמעותית בכניסת החברה לשוק הישראלי והפעלת טיסות מנתב"ג ישירות לבנגקוק. 

אלו הן חדשות מרעישות לאחד מהיעדים הפופולריים ביותר לנופש, היות וב-2024 מספר התיירים הישראליים שביקרו בתיאלנד היה כ-280 אלף ואילו במהלך 2025 המספר ככל הנראה יעלה ויעמוד על כ-350 אלף תיירים. בנוסף, יחסי העבודה עם תאילנד הולכים וגדלים, ומספר עובדים התאילנדים בישראל במגמה ישירה ועולה מ-45 אלף ל-70 אלף.

כיום, האפשרויות הניצבות בפני ישראלים המתכננים חופשה בתאילנד, הן אחת משתיים: לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור הטיסה הישירה היחידה המופעלת על ידי אל על (במהלך העונה עלות של כרטיס הלוך חזור עלול להיות מעל 4,000 שקל), או לבחור בטיסות עם עצירות ביניים ממושכות, מה שאמנם מוזיל את הטיסה אבל מסרבל אותה לכדי מסע שעלול להימשך כמעט יממה ובמקרים גרועים במיוחד מוביל גם לפספוס טיסות.  

וכך, טיסה ישירה של תאי איירוויז שתארך כשמונה שעות בלבד, ללא עצירות מייגעות והמתנות בשדות תעופה זרים תשנה את המצב דרמטית. התחרות צפויה להוריד את המחירים בצורה ניכרת, ואם ניתן ללמוד ממה שקרה ביעדים אחרים, ניתן להעריך שההוזלה תהיה בשיעור של 30%-50% במחירי הכרטיסים. 

עם זאת, בשלב זה הדיונים נמצאים בראשית הדרך, ותאי איירוויז תידרש לבחון היתכנות כלכלית, אישורים רגולטוריים, זמינות מטוסים וצוותים, וכן השפעות אפשריות של תנאים גיאופוליטיים. תאי איירוויז נאלצה להתמודד עם אתגרי הישרדות בתקופת הקורונה, אך קיבלה סיוע ממשלתי מותנה בתוכנית התייעלות רחבה. החברה חזרה להציג מאזנים חיוביים, קיימה את התחייבויותיה וחידשה את המסחר במניותיה בבורסה התאילנדית באוגוסט האחרון. מאז החזרה לבורסה, מניית החברה עלתה בכ-28% והדבר מעיד על יכולת החברה להמשיך להתרחב. אם המהלך יתממש, הוא עשוי לשנות את פני התיירות הישראלית לתאילנד ולהפוך את היעד הפופולרי לנגיש מתמיד.

וויז אייר חוזרת לישראל

לאחר 3 חודשי הפסקה בעקבות מבצע "עם כלביא", חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר חזרה לפעול בישראל וניתן לשער שחזרתה רק תוסיף למימד התחרות שנעדר מהשוק בשנתיים האחרונות. החברה השיקה מערך טיסות מדורג ליעדים באירופה. בשלב הראשון, מופעלות חמש טיסות שבועיות ללרנקה ולבודפשט, ובסוף אוגוסט יחודשו הקווים ללונדון לוטון. בתחילת ספטמבר יתווספו טיסות לווינה, רומא, סופיה ומילאנו, וכן קווים חדשים לבוקרשט וליאשי. בהמשך ספטמבר ואוקטובר ייפתחו קווים ליעדים נוספים ביוון, פולין ואיטליה.