לפי חוק מס רכוש ותקנותיו, המדינה תשלם פיצוי לנזק ישיר שנגרם לרכוש עקב פעולות מלחמה או איבה. את הפיצוי מנפיקה קרן הפיצויים של רשות המיסים. עם זאת, הקרן מיועדת בראש ובראשונה לבעלי הנכס שניזוק המבנה, ולא לשוכרים עצמם. בפועל: המשכיר פונה לרשות המיסים, משקם את הנזק ומקבל פיצוי מלא על עלות התיקון, ואילו השוכר אינו יכול לתבוע פיצוי ישיר על המבנה. לרוב השוכרים נותר לסמוך על הסדרים בחוזה השכירות ובביטוח הפרטי שלהם.

אם עוד לא הרחבתם את ביטוח הדירה ותכולתה מפני נזקי טרור ומלחמה ברשות המסים, זה הזמן לעשות זאת: רוב משקי הבית בישראל אינם מכוסים לנזקי מלחמה – כך תבטחו את ביתכם

השוכר – מה מגיע לו ומה הוא יכול לעשות?

תכולה אישית: קרן הפיצויים מאפשרת פיצוי מוגבל על חפצים ביתיים שניזוקו (רהיטים, בגדים, חשמל, ספרים וכו’) לפי תקרה קבועה . לדוגמה, תקרה מקסימלית לפיצוי עמד בסביבות 52,750 שקל לאדם בודד (זוג 85,517 שקל, ילד עד 18 – 8,605 שקל ). כדי לקבל פיצוי כזה, יש להגיש תביעה על-שם בעל הרכוש (למשל השוכר עצמו בגין חפציו) באמצעות מוקד רשות המיסים (*4954) או טופס מקוון באתר הרשות. העיכוב המקסימלי לדיווח הוא שבועיים ממועד הפגיעה, ותביעה לפיצויים תוך 3 חודשים.

פוליסת ביטוח: ברוב המקרים פוליסות הביטוח הפרטיות (מבנה או תכולה) אינן מכסות נזקי מלחמה/טרור . לכן, באירוע כזה כל מימון השיקום על חשבון המדינה. יש לשים לב: קרן הפיצויים לא תשלם פיצויים כפולים על אותם פריטים. כך שאם נקבע שהשוכר קיבל מחברת הביטוח שלו סכום כלשהו, יש לדווח זאת ברשות המיסים (ובמקרה הצורך יתאמו בין השניים).

• אנרג'יאן עם עלייה של 24% ברווח הנקי, למרות ההשבתה הזמנית ביוני
• הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מגבלות לתכולה: קרן הפיצויים אינה משלמת פיצוי על נכסים מסוימים. בין היתר, אין פיצוי על מזומן, המחאות, תכשיטים, יצירות אומנות, עתיקות וכדומה . ככל שתכולת השוכר חורגת מהתקרה הממשלתית, ניתן לרכוש הרחבת ביטוח “קרן הפיצויים” עבור תכולה גבוהה יותר (עד כמליון שקל מוערך), בתשלום פרמיה מינימלית נוספת .

תשלומי שכירות ודמי שכירות אבודים: כללית, השוכר אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות או נזקים עקיפים אחרים – אחריות זו היא של המשכיר או של בעל העסק (במקרה של נכס מסחרי) בלבד . כלומר, גם אם השוכר אינו מתגורר בדירה בעקבות הנזק, הוא לא יקבל פיצוי מהמדינה בגין אובדן שימוש בנכס.

ביטול חוזה או הקטנת שכר דירה: אם הדירה ניזוקה באופן המקשה על המגורים, יש לשוכר כלים חוקיים. לפי חוק השכירות והשאילה (תשל״א–1971), המשכיר מחויב להשיב את המושכר למצב תקין ולהתקן כל פגם המונע שימוש סביר בנכס. אם המשכיר מסרב לתקן, השוכר רשאי לבטל את חוזה השכירות ללא קנס . במקרים של נזק חלקי (חלון שבור, חדר מושבת וכדומה), השוכר עשוי לבקש הקטנת דמי השכירות עד לתיקון המלא או אף לתקן בעצמו ולנכות את ההוצאות משכר הדירה .

• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

המשכיר – מה מגיע לו ומה הוא חייב לעשות?

פיצוי המבנה: המשכיר, כבעל הנכס, זכאי לפיצוי מלא על כל נזק שנגרם למבנה הדירה שבבעלותו . גובה הפיצוי נקבע לפי הערכת שמאי מטעם קרן הפיצויים, שמטרתה “להשיב המצב לקדמותו”. אין תקרה סטטוטורית לנזק מבני – הפיצוי משולם בגובה הנזק בפועל . עם קבלת הפיצוי, על המשכיר לבצע את התיקונים הדרושים ולהחזיר את הדירה למצב התקין (השוכר יוכל לבחור, למשל, בין שיקום עצמי לבין שימוש בחברה משקמת מטעם המדינה).

הגשת תביעה: בעל הנכס פונה במיידי למוקד *4954 של רשות המיסים, או למשרדי מס רכוש/טופס מקוון , וממלא טופס תביעה לנזק ישיר. יש לצרף הערכת שמאי לגבי היקף הנזק למבנה ומסמכים משלימים (למשל מעקף בנייה, תמונות נזק ועוד). ככל שהדירה מושכרת, ההמלצה היא שהמשכיר יגיש את התביעה בשמו, מאחר שרק הוא זכאי לפיצוי המבנה (תכולת שוכר על חפציו – ראו למטה). חשוב להגיש את התביעה בתוך המועדים שנקבעו (עד 14 יום לדיווח ו-3 חודשים לתביעה) .

אחריות התיקון: על פי סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה, המשכיר אחראי להעמיד את המושכר במצב ראוי למגורים ולתקן כל ליקוי שאינו מאפשר שימוש סביר בדירה. לכן, גם במקרה של פגיעה בלתי צפויה בטילים, המשכיר חייב לדאוג לתיקונים. אם לא יעשה כן תוך זמן סביר, השוכר יוכל לבטל את ההסכם או לתקן בעצמו ולגבות את העלות מהמשכיר. השוכר איננו משלם עבור הנזקים (אלא אם נגרמו ברשלנות שלו) .

עזרי תשלום נוספים: לבעל נכס אין בדרך כלל כל פיצוי נוסף על דמי שכירות אבודים או נזקים עקיפים – קרן הפיצויים לא מכסה הפסדי הכנסה משכר דירה . כמו כן, אם המבנה הדורש תיקון הוא בבניין משותף, יש לוודא שהנזק מדווח גם לכספים המשותפים (לעיתים קיומו עלול להשפיע על תקציב השיקום של כל דיירי הבניין).

ביטוח פרטי ושילוב הפיצויים: גם למשכיר נאמר – פוליסת ביטוח מבנה רגילה אינה מכסה נזקי מלחמה/טרור . אם יש ביטוח משכנתה (עם הרחבת טרור נדירה במיוחד), יתכן שהביטוח ישלם חלק, אבל בדרך כלל כל הפיצוי יבוא מהמדינה. אין “כפל פיצוי” – המשכיר יכול לבחור לקבל פיצוי מהמדינה או מביטוח (אם בכלל); אך אין לחלק סכום פיצוי בין קרן מס רכוש לבין פוליסה דו-גבולית. כמו כן, המשכיר יכול לרכוש ביטוח תכולה מורחב דרך קרן הפיצויים כדי להגדיל את התקרה על תכולת הבית (אך זאת תוספת על חשבונו, למקרים של נכסים יקרי ערך).

מגבלות ותכנים מיוחדים: מלבד החריגים שצוינו (למשל תכשיטים, מזומנים וכדומה), הקרן מכסה גם נזק לכלי רכב שנזקק . במקרה של פגיעה ברכב השייך למשכיר או לשוכר, יש לפנות לקרן הפיצויים לקבלת הערכת נזק, ולהתקין תיקון דרך מוסך מוכר לאחר אישור השמאי. אם ברכבי השטח של השוכר נגרם נזק, יש לפנות באופן דומה.

לסיכום

במקרה של פגיעה ישירה מטיל, פקידי רשות המיסים יגיעו מיד לזירה לעמוד לרשות הנפגעים ולהסביר את הזכויות. השוכר והמשכיר מתבקשים לדווח מיד על הנזק למוקד *4954 או להגיש תביעה אונליין באתר רשות המיסים . לבסוף, חשוב לזכור: זכויות השוכר בנגרם הנזק מובטחות בחוק (המשכיר חייב לתקן או לאפשר סיום חוזה), ואילו הפיצוי על רכושו (תכולת הבית) יתבצע במסגרת מדיניות הקרן – בשיעורים קבועים ובתקרות .