השתוללות מבצעים במט"ח? החברות מציעות חופשות בחו"ל, סופ"ש באילת ב-99 דולר ואפילו רכב שכור
"פתח חשבון וקבל..... חופשה בחו"ל, בארץ, מכונית, איי פון ובעצם מה לא"? רק תפתח חשבון! חברת 'אי טריידר' יצאה לאחרונה בקמפיין בולט במיוחד תחת הכותרת "הלוואי שהבורסה תיפול" במטרה להגדיל את קהל לקוחותיה, Bizportal בדק מה מוכנות חברות המט"ח לעשות בכדי שאת החשבון אתם תפתחו דווקא בחברה כזו ולא אחרת.
בשוק פועלות לא מעט חברות מט"ח שבמצב השוק הנוכחי, האמת היא שיש להן מה להציע. בזמן ששוק המניות מיובש כמעט לחלוטין, שוק המט"ח מציע שלל אפשרויות בלונג ובשורט, נוסיף על זה את מאות ואולי אלפי מפוטרי ההיי-טק שיושבים בבית ומחפשים דרכים לייצר הכנסה, שלא לדבר על להפיג את השעמום. ככה נקבל קהל לא קטן שמוצא את דרכו לתחום המט"ח.
לכתבות נוספות בנושא שיווק ופרסום
כלל פורקס: "פתח חשבון - קבל חופשה בחו"ל"
בהתאם לכך, מבדיקה של Bizportal עולה כי בשבועות האחרונים המבצעים הופכים להיות צבעונים ואגרסיביים במיוחד. למשל: 'כלל פורקס' מבטיחים חופשה בחו"ל ובעבר גם חילקו ללקוחות את מכשיר האייפון הנחשק, ויש כאלו המבטיחים לסוחרים "מסחר עם אפס סיכון". מי שהיו אף יצירתיים יותר הם מט"ח 24 שיצאו בקמפיין אשר מבטיח רכב לקהל הסוחרים שלהם.
תוהים למה זה משתלם לחברות? גם אנחנו תהינו. לשם כך, שוחח Bizportal עם גלעד וכניש, סמנכ"ל השיווק של חברת מט"ח 24 ועם אורן אלדד מנכ"ל חברת 'כלל פורקס' בכדי להבין מה באמת עומד מאחורי המבצעים הללו.
מטח 24: "פתח חשבון - קבל רכב שכור"
לשאלתנו, מה עומד מאחורי המבצעים הללו ענה גלעד וכניש, סמנכ"ל השיווק של מט"ח 24, כי "מט"ח 24 יצאה במבצע זה בשל זיהוי הצורך בקרב קהל הלקוחות שלנו. הרבה שחקנים בשוק, מגיעים מענף ההייטק ובשל המשבר הכלכלי, כפי שידוע, רבים מהם איבדו את הרכב אם זה בשל פיטורים ואם זה בשל הקיצוצים בחברות ההייטק ונלקח מהם הרכב.
הרעיון שעומד מאחורי המבצע הוא לאפשר להם שיהיה להם רכב גם אם זה לתקופה זמנית". בהקשר זה מציין וכניש, כי "המבצע מתאים גם לצד השני, לחברות הליסינג, אשר גם כן במצוקה מאותן הסיבות שצוינו וכך הצלחנו להשיג מחירים אטרקטיביים ולהוציא לפועל את המבצע".
לשאלה, איך המבצע בכל זאת משתלם לחברה, הסביר וכניש, כי "במבצע שיצאנו מדובר ברכב שכור, שאנו נותנים לקהל הלקוחות לפרק זמן מסוים, זאת בתנאי שיסחרו בכמות מסוימת של עסקאות. כלומר, אנחנו מגלמים את עלות השכרת הרכב בכמות מחזורי העסקאות ודורשים מהלקוח מינימום של עסקאות, ברגע שבו הלקוח עומד בכמות העסקאות, מכוסה גם עלות הרכב".
וכניש מציין כי המבצע משתלם גם ללקוחות וגם להם מכיוון "שהלקוחות זוכים במתנות אטרקטיביות, הישראלים אוהבים מתנות ומבצעים משמעותיים, הרי לחלק רכב זה לא לחלק מחשב. החברה, באמצעות המבצעים המשמעותיים הללו ממנפת את עצמה וזוכה לקהל לקוחות נאמן".
אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס: "נתינת כסף מזמינה קהל לקוחות מאוד מסויים"
אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, איננו מתלהב משלל המבצעים שמציפים את השוק לטענתו "הם הבטחות שווא ללקוח" אלדד טוען כי "ענף המט"ח פרוץ מאוד, רבים מבטיחים לסוחרים הרים וגבעות במבצעים שונים" אך בפועל, לטענתו, "כאשר קוראים את התקנון יש הבדל משמעותי בין המבצע למה שמקבל הלקוח".
לשאלתינו מה הוביל לכל המבצעים שיוצאות חברות המט"ח לאחרונה, ציין אלדד, כי "ענף המט"ח דווקא בתקופת המיתון פורח, התנודתיות בבורסה מיטיבה עם שוק המט"ח ולכן עולות חברות רבות בפרסום מסיבי, בכדי למשוך קהל לקוחות חדש, אנחנו משתדלים לא לצאת במבצעים אגרסיבים כמו אלו שמחלקים כסף", לטענתו, "סוג זה של תגמול, מזמין קהל לקוחות מסוים, לקוחות 'גרידיים', לכן, הוא מעדיף תמיד לקשור את המתנות, אם זה אייפון ואם זה מחשב, לעולם התוכן של שוק המט"ח, ומשתדל לפנות לצד המושכל של האנשים".
אלדד מסביר את האפשרות של חברות המט"ח להציע מתנות יקרות ואטרקטיביות, "בענף המט"ח אחוזי הרווח גבוהים מאוד ולכן לא מעט מהכסף חוזר חזרה לחברה ומאפשר לה להשקיע אותו בשיווק".
ב-I FOREX דווקא לא מאמינים במתנות - נותנים כסף. "שקל מתנה על כל דולר השקעה"
חברת I FOREX מציעה ללקוחותיה כסף ולא מתנות, מבצעים כמו "משווים ומשפרים כל הצעה מתחרה" או "שקל מתנה על כל דולר השקעה". טינוביץ' מחברת I FOREX מבהיר מה עומד מאחורי המבצעים בהם יצאה החברה,"שוק המט"ח הוא שוק מאוד דינאמי המושפע מהרבה דברים, כיום אחת הבעיות המרכזיות היא שקמות הרבה חברות שכל אחת חושבת שתעשה את 'המיליון הבא', בעקבות כך אנשים מאוד מבולבלים - השוק הפך ל'מסחרה' ולכן יש ירידה בערך המתנות, אנשים כבר לא מבינים מי נותן מה ולמה ולכן החלטנו להתאים את המבצע לשוק עצמו, אנחנו לא נותנים מתנות אלא בונוסים על השקעה - אנחנו מאמינים שאין מתנה יותר טובה מאשר כסף ולכן מציעים כסף ללקוחות שלנו על כל השקעה".
טינוביץ מציין כי "כמובן שאנו מתנים את המבצע במינימום עסקאות ובאיזשהי התחייבות המטרה להגיע לקהל לקוחות רציניים ולא לאנשים שמגיעים רק בשביל המבצעים"
פורקס פלייס: "פתח חשבון - קבל סופ"ש במלון 5 כוכבים באילת ב-99 דולר"
חברת פורקס פלייס מציעה לקהל הלקוחות שלה סופ"ש באילת ב'מלון הנסיכה באילת ב-99 דולר, לדברי יוסי הרצוג, מנכ"ל החברה, "זוהי השקעה שיווקית בכדי לגייס לקוחות חדשים לחברה, המטרה היא לתת ללקוח סופ"ש מסובסד בו אנו נותנים ללקוחות אירוח מלא ובנוסף הדרכות על תחום המט"ח מהאנשים המובילים בתחום." לדבריו של "המבצע לא היה מותנה בשום הבטחה מצד הלקוח, בניגוד למבצעים אחרים המוצעים בשוק המט"ח".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
