השתוללות מבצעים במט"ח? החברות מציעות חופשות בחו"ל, סופ"ש באילת ב-99 דולר ואפילו רכב שכור
"פתח חשבון וקבל..... חופשה בחו"ל, בארץ, מכונית, איי פון ובעצם מה לא"? רק תפתח חשבון! חברת 'אי טריידר' יצאה לאחרונה בקמפיין בולט במיוחד תחת הכותרת "הלוואי שהבורסה תיפול" במטרה להגדיל את קהל לקוחותיה, Bizportal בדק מה מוכנות חברות המט"ח לעשות בכדי שאת החשבון אתם תפתחו דווקא בחברה כזו ולא אחרת.
בשוק פועלות לא מעט חברות מט"ח שבמצב השוק הנוכחי, האמת היא שיש להן מה להציע. בזמן ששוק המניות מיובש כמעט לחלוטין, שוק המט"ח מציע שלל אפשרויות בלונג ובשורט, נוסיף על זה את מאות ואולי אלפי מפוטרי ההיי-טק שיושבים בבית ומחפשים דרכים לייצר הכנסה, שלא לדבר על להפיג את השעמום. ככה נקבל קהל לא קטן שמוצא את דרכו לתחום המט"ח.
לכתבות נוספות בנושא שיווק ופרסום
כלל פורקס: "פתח חשבון - קבל חופשה בחו"ל"
בהתאם לכך, מבדיקה של Bizportal עולה כי בשבועות האחרונים המבצעים הופכים להיות צבעונים ואגרסיביים במיוחד. למשל: 'כלל פורקס' מבטיחים חופשה בחו"ל ובעבר גם חילקו ללקוחות את מכשיר האייפון הנחשק, ויש כאלו המבטיחים לסוחרים "מסחר עם אפס סיכון". מי שהיו אף יצירתיים יותר הם מט"ח 24 שיצאו בקמפיין אשר מבטיח רכב לקהל הסוחרים שלהם.
תוהים למה זה משתלם לחברות? גם אנחנו תהינו. לשם כך, שוחח Bizportal עם גלעד וכניש, סמנכ"ל השיווק של חברת מט"ח 24 ועם אורן אלדד מנכ"ל חברת 'כלל פורקס' בכדי להבין מה באמת עומד מאחורי המבצעים הללו.
מטח 24: "פתח חשבון - קבל רכב שכור"
לשאלתנו, מה עומד מאחורי המבצעים הללו ענה גלעד וכניש, סמנכ"ל השיווק של מט"ח 24, כי "מט"ח 24 יצאה במבצע זה בשל זיהוי הצורך בקרב קהל הלקוחות שלנו. הרבה שחקנים בשוק, מגיעים מענף ההייטק ובשל המשבר הכלכלי, כפי שידוע, רבים מהם איבדו את הרכב אם זה בשל פיטורים ואם זה בשל הקיצוצים בחברות ההייטק ונלקח מהם הרכב.
הרעיון שעומד מאחורי המבצע הוא לאפשר להם שיהיה להם רכב גם אם זה לתקופה זמנית". בהקשר זה מציין וכניש, כי "המבצע מתאים גם לצד השני, לחברות הליסינג, אשר גם כן במצוקה מאותן הסיבות שצוינו וכך הצלחנו להשיג מחירים אטרקטיביים ולהוציא לפועל את המבצע".
לשאלה, איך המבצע בכל זאת משתלם לחברה, הסביר וכניש, כי "במבצע שיצאנו מדובר ברכב שכור, שאנו נותנים לקהל הלקוחות לפרק זמן מסוים, זאת בתנאי שיסחרו בכמות מסוימת של עסקאות. כלומר, אנחנו מגלמים את עלות השכרת הרכב בכמות מחזורי העסקאות ודורשים מהלקוח מינימום של עסקאות, ברגע שבו הלקוח עומד בכמות העסקאות, מכוסה גם עלות הרכב".
וכניש מציין כי המבצע משתלם גם ללקוחות וגם להם מכיוון "שהלקוחות זוכים במתנות אטרקטיביות, הישראלים אוהבים מתנות ומבצעים משמעותיים, הרי לחלק רכב זה לא לחלק מחשב. החברה, באמצעות המבצעים המשמעותיים הללו ממנפת את עצמה וזוכה לקהל לקוחות נאמן".
אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס: "נתינת כסף מזמינה קהל לקוחות מאוד מסויים"
אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, איננו מתלהב משלל המבצעים שמציפים את השוק לטענתו "הם הבטחות שווא ללקוח" אלדד טוען כי "ענף המט"ח פרוץ מאוד, רבים מבטיחים לסוחרים הרים וגבעות במבצעים שונים" אך בפועל, לטענתו, "כאשר קוראים את התקנון יש הבדל משמעותי בין המבצע למה שמקבל הלקוח".
לשאלתינו מה הוביל לכל המבצעים שיוצאות חברות המט"ח לאחרונה, ציין אלדד, כי "ענף המט"ח דווקא בתקופת המיתון פורח, התנודתיות בבורסה מיטיבה עם שוק המט"ח ולכן עולות חברות רבות בפרסום מסיבי, בכדי למשוך קהל לקוחות חדש, אנחנו משתדלים לא לצאת במבצעים אגרסיבים כמו אלו שמחלקים כסף", לטענתו, "סוג זה של תגמול, מזמין קהל לקוחות מסוים, לקוחות 'גרידיים', לכן, הוא מעדיף תמיד לקשור את המתנות, אם זה אייפון ואם זה מחשב, לעולם התוכן של שוק המט"ח, ומשתדל לפנות לצד המושכל של האנשים".
אלדד מסביר את האפשרות של חברות המט"ח להציע מתנות יקרות ואטרקטיביות, "בענף המט"ח אחוזי הרווח גבוהים מאוד ולכן לא מעט מהכסף חוזר חזרה לחברה ומאפשר לה להשקיע אותו בשיווק".
ב-I FOREX דווקא לא מאמינים במתנות - נותנים כסף. "שקל מתנה על כל דולר השקעה"
חברת I FOREX מציעה ללקוחותיה כסף ולא מתנות, מבצעים כמו "משווים ומשפרים כל הצעה מתחרה" או "שקל מתנה על כל דולר השקעה". טינוביץ' מחברת I FOREX מבהיר מה עומד מאחורי המבצעים בהם יצאה החברה,"שוק המט"ח הוא שוק מאוד דינאמי המושפע מהרבה דברים, כיום אחת הבעיות המרכזיות היא שקמות הרבה חברות שכל אחת חושבת שתעשה את 'המיליון הבא', בעקבות כך אנשים מאוד מבולבלים - השוק הפך ל'מסחרה' ולכן יש ירידה בערך המתנות, אנשים כבר לא מבינים מי נותן מה ולמה ולכן החלטנו להתאים את המבצע לשוק עצמו, אנחנו לא נותנים מתנות אלא בונוסים על השקעה - אנחנו מאמינים שאין מתנה יותר טובה מאשר כסף ולכן מציעים כסף ללקוחות שלנו על כל השקעה".
טינוביץ מציין כי "כמובן שאנו מתנים את המבצע במינימום עסקאות ובאיזשהי התחייבות המטרה להגיע לקהל לקוחות רציניים ולא לאנשים שמגיעים רק בשביל המבצעים"
פורקס פלייס: "פתח חשבון - קבל סופ"ש במלון 5 כוכבים באילת ב-99 דולר"
חברת פורקס פלייס מציעה לקהל הלקוחות שלה סופ"ש באילת ב'מלון הנסיכה באילת ב-99 דולר, לדברי יוסי הרצוג, מנכ"ל החברה, "זוהי השקעה שיווקית בכדי לגייס לקוחות חדשים לחברה, המטרה היא לתת ללקוח סופ"ש מסובסד בו אנו נותנים ללקוחות אירוח מלא ובנוסף הדרכות על תחום המט"ח מהאנשים המובילים בתחום." לדבריו של "המבצע לא היה מותנה בשום הבטחה מצד הלקוח, בניגוד למבצעים אחרים המוצעים בשוק המט"ח".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
